פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
983/08
בפני:
כבוד השופט א' רובינשטיין
המבקשים:
1. ציונה כהן
2. מזל שבח
3. דוד כהן
נ ג ד
המשיבות:
1. רשות הפיתוח ע'י מינהל מקרקעי ישראל
2. עמידר החברה הלאומית לשיכון בישראל בע''מ
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית
המשפט המחוזי בתל אביב (השופט שנלר) מיום 27.12.07 בתיק ע"א 2952/07
בשם המבקשים:
בעצמם
החלטה
א.
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב (השופט שנלר) מיום 27.12.07 בתיק ע"א 2952/07, בו נדחה ערעור המבקשים על חיובם בהוצאות במסגרת החלטת רשם בית המשפט המחוזי (השופט אורנשטיין) מיום 23.4.07 בתיק בש"א 1046/07.
ב.
המבקשים היו נתבעים ותובעים שכנגד בתיק א'11527/05 בבית משפט השלום בתל אביב. ביום 18.10.06 התקבלה בקשת חלק מהנתבעים (בכללם המשיבות בבקשה שלפנינו) לדחיית התביעה העיקרית על הסף. בעקבות החלטה זו הגיש התובע העיקרי ערעור לבית המשפט המחוזי (ע"א 3660/06). ביום 1.1.07 הגישו המבקשים בקשה להצטרף כצד לערעור (בש"א 1046/07). לטענתם, סברו כי החלטת בית משפט השלום מיום 18.10.06 באשר לדחיה על הסף התייחסה גם לתביעותיהם (שלא נזכרו בה במפורש לחיוב או לשלילה), ובירור שערכו העלה כי התיק נסגר. ביום 23.4.07 דחה רשם בית המשפט את הבקשה. בין היתר נקבע כי נפלו פגמים בהגשתה (לרבות העדר תצהיר), ושגם לגופו של עניין ממשיכה התביעה שכנגד להתברר ואין מקום לצרפם להליך הערעור. בגין בקשתם זו שנדחתה, חויבו המבקשים ב-2,500 ₪ הוצאות.
ג.
כלפי החיוב בהוצאות הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי (ע"א 2952/07), בו נטען כי מחדליו של בית משפט השלום הם שהביאו להגשת הבקשה שהתבררה כמיותרת. נטען כי אף שמבחינה מהותית ניתן היה ליישם את עילת הדחייה גם לתביעות המבקשים - לא התייחס פסק הדין להשפעתה עליהם. כן נטען כי באותה עת לא נקבע מועד להמשך בירור תביעותיהם - ושהם הבינו כי גם התביעה שכנגד נדחתה. ביום 27.12.07 דחה בית המשפט המחוזי את הערעור. נקבע כי "הכלל הוא כי רק במקרים חריגים תתערב ערכאת הערעור בפסיקת הוצאות" (עמ' 2) - והוטעם כי אין מתקיימות נסיבות המצדיקות התערבות כאמור, לרבות ביחס ל"אשמת" בית משפט השלום בהגשת הבקשה.
ד.
כלפי פסק דין זה הוגשה הבקשה שלפנינו, בה נטען כי האשם בהגשת בקשת ההצטרפות מונח לפתחו של בית משפט השלום; וכי בניגוד לקביעת הרשם, פסק דינו של בית משפט השלום לא קבע כי עניינם של המבקשים ממשיך להתברר. לדידם, אלמלא היתה ניתנת החלטת הרשם לא היה התיק חוזר לדיון בבית משפט השלום. סופו של יום נטען, כי בהוצאות המשיבות צריך לשאת אוצר המדינה.
ה.
לאחר העיון אין בידי להיעתר למבוקש. רשות ערעור בגלגול שלישי נשקלת אך במקרים המעוררים שאלה משפטית או ציבורית חשובה (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד ל"ו(3) 123). המקרה שלפנינו אינו בא, במובהק, בגדרים אלה. עוד ייאמר, כי לא בנקל תתערב ערכאת ערעור בהוצאות שנפסקו בערכאה הדיונית - בודאי כך בגלגול ערעורי שלישי (רע"א 1589/06 נאוי נ' חסין (לא פורסם)).
ו.
אך מעבר לזאת, גם לגופו של עניין סבורני כי אין לקבל את עמדת המבקשים - והיא מבקשת להתנער מאחריות המוטלת לפתחם. המבקשים טענו - בפני בית המשפט המחוזי ובפנינו - כי הם "בדקו ומצאו כי התיק נסגר בעניינם" (סעיף 4 לעיקרי הטיעון בבית המשפט המחוזי). זוהי כמובן טענה עובדתית, שאיני יודע אם היא נכונה לגופה, אך ברי כי צריך היה לתמכה בתצהיר. עוד נטען, כי הרשם השופט אורנשטיין קבע, שבפסק דינו של בית משפט השלום נאמר, כי ההליכים בעניין המבקשים נמשכים - למרות שקביעה כזאת אינה מופיעה בפסק הדין. אכן, קביעה זו אינה מופיעה בפסק הדין - אך חוששני כי שלא כאופן הצגת הדברים בפנינו, לא קבע הרשם אחרת; כל שנקבע הוא כי "מהתגובות שלא נסתרו עולה כי תביעותיהם עדין מתבררות". ולבסוף, כלל ידוע הוא, "העלה נתבע תביעה שכנגד, מותר לדון בה אף אם עוכבה תובענת התובע, הופסקה, נמחקה או נדחתה" (תקנה 57 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984). קרי, העובדה שהתביעה העיקרית נמחקה אינה מפסיקה את בירור התביעה שכנגד. אם בחרו המבקשים שלא להיות מיוצגים בהליכים הרבים בהם נטלו חלק לאורך השנים (ראו לדוגמה רע"א 8016/02 כהן נ' כהן (לא פורסם)), היתה זו בחירתם שלהם. ולבסוף נציין, כי תביעתם שכנגד של המבקשים סולקה על הסף בהחלטת בית משפט השלום מיום 30.3.08.
ז.
כאמור, לא אוכל להיעתר לבקשה.
ניתנה היום, י"ז באייר התשס"ח (22.5.08).
ש ו פ ט