פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
10540/08
בפני:
כבוד השופט א' רובינשטיין
המבקשים:
1. נציבות מס הכנסה
2. אוסקר אבו-ראזק
3. פקיד שומה חולון
נ ג ד
המשיב:
מנחם שחם
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית
המשפט המחוזי בתל אביב (השופטת צ'רניאק) מיום 12.11.08 בתיק ע"א 2782/07
בשם המבקשים:
עו"ד יהודה ליבליין
החלטה
א.
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב (השופטת צ'רניאק) מיום 12.11.08 בתיק ע"א 2782/07, בו התקבל ערעור המשיב על החלטת בית משפט השלום בתל אביב (השופט קליין) מיום 22.3.07 בתיק בש"א 154074/06.
ב.
בין הצדדים מתנהל סכסוך ארוך בשנים ומרובה בהליכים, בדבר שומות שהוצאו בראשית שנות השמונים. בשנת 2004 פתח המבקש בסבב התדיינות נוסף, והמבקשים עתרו לדחיית תביעתו על הסף בגין מעשה בית דין. ביום 22.3.07 קיבל בית משפט השלום את הבקשה. נקבע כי בית משפט זה בשבתו כבג"צ דחה את העילה שביסוד ההליך הנוכחי (בג"צ 4795/02 שחם נ' נציבת מס הכנסה (לא פורסם)), ושגם המרצת פתיחה שהוגשה בהמשך נדחתה (ה"פ 200667/03 שחם נ' נציבת מס הכנסה (לא פורסם)).
ג.
בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור המשיב, וקבע כי בית משפט השלום אמנם איזכר את ההלכות בעניין מעשה בית דין אך לא נימק את יישומן בנסיבות - ולפיכך "אין באפשרות ערכאת הערעור לגבש עמדה כלשהי לגבי סבירותו של פסק הדין נשוא הערעור". עוד נקבע, כי ככל שהבקשה התקבלה לפני הגשת כתב הגנה - לא היה זה ראוי. התיק הושב לבית משפט השלום. הוצע למבקשים לחזור מהבקשה לדחייה על הסף (אז גם לא יחויבו בהוצאות הדיון במחוזי בסך 10,000 ש"ח), ונקבע כי אם לא ייעתרו להמלצה - יקיים בית המשפט דיון במעמד הצדדים בבקשה בטרם מתן החלטה מנומקת.
ד.
כלפי פסק דין זה הוגשה הבקשה שלפנינו, בה נטען באריכות ובבהירות מדוע צדק בית משפט השלום בקבעו, כי קיים מעשה בית דין בעניינו של המשיב. עוד נטען, כי ההידרשות לשומות שהוצאו לפני למעלה מעשרים שנה חותרת תחת עקרון "סופיות השומה", וכי החלטת בית משפט השלום מנומקת כדבעי (ולמצער באופן מספק). כן נטען כלפי החיוב בהוצאות.
ה.
לאחר העיון אין בידי להיעתר למבוקש, אם גם לא בלי התלבטות. ידוע למבקשים, כי רשות ערעור בגלגול שלישי נשקלת רק במקרים המעוררים שאלה משפטית או ציבורית חשובה (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123) - ואין כל טענה, כי המקרה שלפנינו בא בגדרים אלה או כי הוא חורג מעניינם של הצדדים. ועוד, בא כוח המשיבים מסביר מדוע קיים בנסיבות "מעשה בית דין". כדי שלא להכביד הוצאות לא נתבקשה תשובה, ועל כן איני נוטע מסמרות לגוף התיק; אך אפילו קיבלנו טענה זו, שעל פניה אין לבטלה על פי החומר שצורף, אין בידי בית משפט זה לדון בטענות שלא נדונו למהותן (בודאי לא במסגרת פסקי הדין) בערכאות הקודמות; וכל זאת כשאין לנגד עינינו פסקי דין מנומקים או כתבי בית דין לעיצומו של עניין. בקביעתו האופרטיבית של בית המשפט המחוזי - השבת התיק לבית משפט השלום לצורך מתן החלטה מנומקת - אין מקום להתערבות בגלגול שלישי (רע"א 8674/04 א.ש. גל חום שוקי פסח בע"מ נ' FRANCO BELGES
(לא פורסם); רע"א 422/06
חברת התחנה המרכזית החדשה בת"א בע"מ נ' אהובים (לא פורסם); ש' לוין, תורת הפרוצדורה האזרחית - מבוא ועקרונות יסוד ,
(מה' 2, 2008) 214-213, המציין את נטייתו של בית משפט זה שלא להיעתר לבקשות רשות ערעור בגלגול שלישי שעה שהתיק מושב לבית משפט השלום, וטרם תמה המלאכה). ונזכיר כי זכויות הצדדים שמורות להם לערעור בהמשך לפי הצורך. כך הוא גם ביחס לפסיקת ההוצאות, שתובא בחשבון בסופו של הליך לכאן או לכאן (רע"א 1589/06 נאוי נ' חסין (לא פורסם); רע"א 983/08 כהן נ' רשות הפיתוח (לא פורסם)). למותר לציין, כי אם יסתבר בסופו של יום כי מדובר בהליך שאכן לא היה מקום מלכתחילה לפתוח בו, ושוב – אמורים דברים בלי מסמרות נטועים, ניתן לפסוק הוצאות שישקפו את טרחת כל הגורמים הרלבנטיים.
ניתנה היום, ט"ו בשבט התשס"ט (9.2.09).
ש ו פ ט