פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
9853/16
לפני:
כבוד השופט ע' פוגלמן
המבקש:
יונתן עזרא
נ ג ד
המשיב:
בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ
בקשת רשות לערער על
פסק הדין של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטת ב' טולקובסקי, ח' קיציס וה'
סילש) בע"א 25143-01-16 מיום 13.11.2016
בשם המבקש:
עו"ד דיקלה פרץ; עו"ד שאול קוטלר
החלטה
המחלוקת שבין הצדדים לפניי נוגעת לשאלה אם חתימת המבקש על כתב ערבות (להלן: הערבות ) שמכוחו חויב לשלם לבנק (המשיב לפניי; להלן: הבנק ) חוב בסכום של 2,005,891 ש"ח, אכן זויפה כטענתו. ביום 1.12.2015 קיבל בית משפט השלום בראשון לציון (כב' השופטת ד"ר א' סורוקר ) את תביעת הבנק לחייב את המבקש לשלם לו את הסכום האמור. בית המשפט עמד על כך שחוות דעת המומחים שהוגשו מטעם הצדדים בקשר לזהות החותם על הערבות אינן מספקות מענה מבוסס לשאלה ולכן דחה את טענת המבקש כי חתימתו זויפה. בה בעת, בית המשפט קיבל את טענות הבנק שלפיהן בשנת 2009 חתם המבקש על הערבות לטובת חברה שבה קרוב משפחתו הוא בעל מניות, ושהוא עצמו היה מעורב בפעילותה. בית המשפט ביסס את מסקנתו האמורה על יסוד עדות עובדת מחלקת האשראי בסניף הרלוונטי בבנק שנמצאה אמינה, והעידה כי המבקש חתם על הערבות בנוכחותה. מנגד, עדות המבקש הותירה רושם "בלתי אמין, בנסותו להקטין את היקף תפקידו בחברה ולהרחיק עצמו מטיפול בעניניה הפיננסיים". זאת בפרט משהמבקש נמנע מלהעיד עדים רלוונטיים. ביום 13.11.2016 דחה בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטות ב' טולקובסקי , ח' קיציס ו ה' סילש ) את ערעור המבקש על יסוד תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות ) תוך שנקבע כי לא נפלה שגגה בממצאים העובדתיים שנקבעו על ידי בית משפט השלום, וכי אלה תומכים ומבססים את המסקנות המשפטיות שאליהן הגיע.
מכאן הבקשה שלפניי, שבצידה הגיש המבקש בקשה להוספת ראיות. לדברי המבקש הבנק הסתיר מסמכים שונים בחתימתו, שיש בהם כדי לתמוך בטענתו שלפיה החתימה על הערבות אינה חתימתו שלו. עוד נטען כי עדות עובדת הבנק היא עדות שקר, ולא ניתן להסתמך עליה.
לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה הגעתי למסקנה כי דינה להידחות, שכן היא אינה עומדת באמת המידה ליתן רשות לערער ב"גלגול שלישי" ( רע"א 1677/15 רביצקי נ' אגוז , פסקה 4 (18.8.2015); ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123, 128 (1982)). טענות המבקש אינן מעלות שאלה החורגת מעניינם של הצדדים למחלוקת – ואף המבקש אינו טוען כך; והן מופנות לקביעות עובדה ומהימנות של בית משפט השלום שאומצו במלואן על ידי בית המשפט המחוזי. כידוע, אין זו דרכה של ערכאת הערעור להתערב בקביעות אלו, לא כל שכן ב"גלגול שלישי" ( רע"א 9148/16 זלניק נ' בן שמעון , פסקה 3 (3.1.2017)), ודברים אלה נכונים גם מקום שבו מדובר בבקשה ליתן רשות לערער על פסק דין שניתן על יסוד תקנה 460(ב) לתקנות ( רע"א 4243/15 אלי, רוני ואבי יוזמה ופיתוח בע"מ נ' מינהל מקרקעי ישראל , פסקה 4 (16.7.2015)). ממילא ובהינתן אמת המידה האמורה, אין עילה לקבלת הבקשה להוספת ראיות נוספות. משכך, ראיתי לדחות את הבקשה.
הבקשה נדחית אפוא. משלא התבקשה תשובה אין צו להוצאות.
ניתנה היום, כ"ד
בטבת התשע"ז (22.1.2017).
ש
ו פ ט