רע"א 9865/08 גלינה מומינובה נ. לוינשטיין ינושבסקי ושת' בע"מ חברה קבלנית

לפני בקשה לביטול החלטתי מיום 12.2.2009 בדבר דחיית ההליך באין הפקדת ערבון.

1.

עם פתיחת ההליך שבכותרת נדרשה המבקשת להפקיד ערבון בסך 15,000 ₪. ביום 11.1.2009 דחה כב' הרשם י' מרזל את בקשתה לפטור מהפקדת ערבון והיא נדרשה להפקיד את הערבון תוך עשרה ימים. משלא הופקד הערבון נשלחה אל המבקשת התראה בדבר רישום ההליך לדחיה. חרף האמור, המבקשת לא הפקידה את הערבון. לפיכך החלטתי ביום 12.2.2009 על דחיית הבקשה לרשות ערעור, באין הפקדת ערבון.

2.

ביום 18.3.2009 הגישה המבקשת בקשה לבטל את ההחלטה בדבר דחיית ההליך, היא הבקשה שלפניי. כמו כן היא ביקשה כי יתאפשר לה להפקיד ערבות צד שלישי להבטחת הוצאות המשיבות בערעור במקום ערבון כספי או להגיש בקשה מתאימה בהקשר זה. נטען כי למבקשת לא הייתה כל אפשרות כלכלית להפקיד את הערבון. לטענתה, בימים אלה, בעקבות פנייתה הנרגשת ומצוקתה של המבקשת, נאות בא-כוחה להמשיך את יצוגה בהליך מבלי שישולם שכר טרחתו. המשיבות מתנגדות לבקשה. לטענתן, עם מתן פסק הדין מיום 12.2.2009 סיים בית המשפט את מלאכתו ולא קיימת סמכות להידרש לבקשת המבקשת לביטול פסק הדין. כן נטען כי המבקשת נמנעת באופן שיטתי מתשלום הוצאות למשיבים, ובהתנהלותה היא עושה דין לעצמה ומזלזלת בהחלטות שיפוטיות.

3.רשם בית המשפט מוסמך "להחיות" הליך אשר נדחה עקב אי הפקדת עירבון בדרך של ביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד (לפי תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, ראו בש"א 5822/05 לה נסיונל חברה ישראלית לביטוח בע"מ נ' אלמלם

(טרם פורסם, 28.6.06)). השאלה הטעונה ברור היא האם בנסיבות העניין הראתה המבקשת טעם המצדיק את ביטול ההחלטה, שמקורה במחדליה הדיוניים. לצורך בחינת מחדל דיוני מסוג זה, יש לבחון את מכלול האינטרסים המעורבים בעניין (ראו: בש"א 3780/98 גיא רוזן נ' כפר הרי"ף כפר שיתופי להתיישבות חקלאית , פ"ד נב(3) 625 (1998)). בקשה "להחייאת" הליך תתקבל מקום בו מתברר שלמחדליו של בעל הדין יש הסבר מניח את הדעת, כאשר לצורך כך נבחן הן הסברו למחדל, הן השלכת קבלת הבקשה על בעל הדין שכנגד והן השלכותיה של קבלת הבקשה על אינטרס הציבור. בבחינת הבקשה אף יש להתחשב בכך שסמכות הרשם לדחות הליך בשל אי הפקדת עירבון אינה סמכות שגרתית ויש לעשות בכלי זה שימוש מדוד ומושכל (ראו, ע"א 2237/01 טיראן עראידה נ' המועצה להסדר ההימורים בספורט , פ"ד נו(1), 865).

4.

לאחר ששקלתי את מכלול האינטרסים המעורבים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל, בכפוף להפקדת הערבון בבית המשפט. אמנם, המבקשת אינה מספקת הסבר מניח את הדעת למחדליה להפקיד עירבון במועד שנקבע. הטענה כי הדבר נעוץ במצבה הכלכלי לא נתמכה באסמכתאות כלשהן. מכל מקום, ככל שמצבה הכלכלי של המבקשת הקשה על הפקדת ערבון, היה עליה להגיש בקשה להארכת מועד או לפטור מהפקדת ערבון בתוך סד הזמנים שנקבע להפקדת הערבון. לא הובהר די הצורך מדוע לא נתבקשה הארכת מועד להפקדת העירבון טרם דחיית ההליך. ואולם, אין לומר כי התנהגות המבקשת מעידה על זלזול או זניחת ההליך. המשיבות, מנגד, אינן מצביעות על אינטרס נגדי כבד משקל המצדיק את דחיית הבקשה. אינטרס המשיבות בכך שיובטחו הוצאותיהן בהליך מוגן בכך ש"החייאת ההליך" מותנית בהפקדת ערבון. איחור בהפקדה, כשלעצמו, אינו גורע מן הבטוחה. יצוין, כי דחיית ההליך שבכותרת נעשתה ביוזמת בית המשפט ולא ביוזמת המשיבות. לא הוכח כי למשיבות נגרם נזק בשל איחור בהפקדת הערבון ובשל החייאת ההליך, מעבר לנזק הכרוך בעצם קיומו של הליך ערעורי. יש לזכור כי דחיית הליך בשל מחדל דיוני אינה צריכה לשמש קיצור דרך או תחליף לדיון ממשי בערעור. כלי זה נועד לאפשר לבית המשפט לגרוע מן הרישום הליכים שנזנחו על ידי יוזם ההליך. בשים לב לתכלית מצומצמת זו, יש לעשות בכלי דיוני זה שימוש זהיר, כדי להימנע מפגיעה קשה בזכות הערעור ובזכות הגישה לבית המשפט. במקרה דנן, משעה שהובא טעם לאיחור, גם אם דחוק, ומשאין מדובר בזניחה של ההליך או בהליך חסר תוחלת, באתי לכלל מסקנה כי אינטרס המבקשת כי ההליך יתברר לגופו גובר על אינטרס המשיבות בדחיית ההליך בשל מחדל דיוני.

4.

יחד עם זאת, לא ניתן להתעלם מכך שהתנהלות המבקשת אינה תואמת את המצופה מבעל דין הנוקט שקידה סבירה בניהול ענייניו והיא גרמה להטרחת בית המשפט ובעל הדין שכנגד. במצב זה מותנית החייאת ההליך הן בהפקדת ערבון והן בתשלום הוצאות המשיבות בגין הגשת בקשה זו. אשר לבקשת המבקשת להסתפק בהפקדת ערבות צד ג', חלף הפקדת ערבון, הרי שלא ניתן להיעתר לה. בעל דין המבקש להמיר את הערבון בחלופה שאינה שוות ערך לו מבחינת נזילותה ובטיחותה, כגון התחייבות עצמית או ערבות צד ג', תוך חשיפת בעל הדין שכנגד לסיכון כי הוא יתקשה בגביית הוצאותיו, נדרש לעמוד בשני תנאים מצטברים: הוכחת העדר יכולת כלכלית להפקיד ערבון וקיומם של סיכויים טובים להליך. הבקשה אינה עומדת באף אחד מן התנאים הנזכרים. המדובר בבקשה לקונית, ללא פירוט נכסיה והכנסותיה של המבקשת וללא תיעוד כלשהו. אשר לטענות המבקשת כי יש להתחשב בכך שמגיעים לה כספים מן המשיבות, הרי שמדובר בטענות ערעוריות באופיין המופנות נגד החלטת כב' הרשם י' מרזל מיום 11.1.2009. לטענות מסוג זה אין מקום להידרש במסגרת ההליך שלפניי.

5.

סיכומו של דבר, הבקשה לביטול פסק הדין מיום 12.2.2009 מתקבלת בכפוף לתשלום הוצאות משפט ולהפקדת הערבון. המבקשת תשלם איפוא למשיבות שכר טרחת עורך דין בסך 2,000 ₪ ותפקיד בקופת בית המשפט ערבון בסך 15,000 ₪ להבטחת הוצאות המשיבות, וזאת תוך 10 ימים מעת המצאת החלטה זו. על המבקשת להמציא איפוא, לבית המשפט, בתוך 10 ימים מעת המצאת החלטה זו, אישור בדבר תשלום שכר-טרחת עורך-דין למשיבות. מובהר בזאת כי אם לא יומצא האישור ולא יופקד העירבון בתוך המועד האמור, תיוותר החלטתי מיום 12.2.2009 על כנה.