רע"א 994-23 רע"א 994-23

1.לפניי בקשה למתן רשות ערעור על החלטותיו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (סגן הנשיא א' יקואל) מן הימים 26.1.2023 ו- 1.2.2023 בת"א 4404-11-21, בגדרן נדחתה בקשת המבקשת לדחיית מועד ההוכחות הקבוע ליום 9.2.2023 לצורך קיום הליכים מקדמיים, וכן נדחתה בקשתה לעיכוב ביצוע החלטה זו.

סדר הזמנים הוא הסדר הבא: התביעה הוגשה ביום 2.11.2021. כבר בדיון מיום 3.2.2022 "שוריין" מועד לשמיעת הוכחות ליום 18.7.2022. מועד זה נדחה מטעמים שונים עד שנקבע ליום 21.12.2022. ביום 18.12.2022, שלושה ימים לפני מועד ההוכחות, עתרה המבקשת לראשונה לדחיית הדיון לצורך קיום הליכים מקדמיים. בית המשפט המחוזי דחה את בקשתה בהחלטתו מיום 26.1.2023 (לאחר שמועד ההוכחות נדחה מטעם אחר ליום 9.2.2023). בקשת רשות הערעור הוגשה שלשום, 5.2.2023, ובה מתבקש בית משפט זה להורות, למעשה, על ביטולו של מועד ההוכחות הקבוע ליום 9.2.2023.

2.דין הבקשה להידחות, ללא צורך בתגובה.

ראשית, ענייננו בהחלטה הנוגעת לאופן ניהול ההליך, המצויה בליבת שיקול הדעת של הערכאה הדיונית. הלכה מושרשת היא כי ערכאת הערעור לא תיטה להתערב בהחלטות כגון דא, אלא במקרים חריגים, אשר עניינה של המבקשת אינו נמנה עמם (ראו מיני רבים: רע"א 8390/22 קבוצת מזרחי ובניו בניה והשקעות בע"מ נ' בעלי הדירות בבניין ברחוב גולדה מאיר 17, הוד השרון, פסקה 6 (8.12.2022); רע"א 6163/21 פלוני נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ, פסקה 7 (31.10.2021)). יתרה מכך, החלטות הנוגעות לקביעת מועדי דיון באות בגדרי סעיף 1(1) לצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס"ט-2009 (להלן: הצו). הגם שלעיתים יש בהחלטות על קביעת מועד דיון כדי לקפל בתוכן החלטה החוסמת את הדרך לקיום הליכים מקדמיים בהליך, אשר לא תבוא בגדרי הצו, אין זה המצב בענייננו (השוו: רע"א 4880/21 זילכה נ' קלדרון, פסקה 24 (7.10.2021); רע"א 4813/22 תאגיד - סקרינטק (2004) בע"מ נ' תאגיד - כפר המכביה בע"מ (15.8.2022)). בהליך דנן ניתנה שורה של החלטות קודמות אשר קבעו את המתווה הדיוני על פיו יישמעו ההוכחות, ככל שיידרש, בסמוך לאחר מיצוי הליך הגישור, ואף נקבעו מועדי הוכחות קודמים, כך שההחלטה מושא הבקשה אינה מחדשת דבר – אלא אך קובעת כי מועד ההוכחות שנקבע זה מכבר יוותר על כנו.

שנית, תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, קובעות מסגרת זמנים ברורה לקיום הליכים מקדמיים ולהגשת בקשות בעניינם לבית המשפט. המבקשת לא קיימה הליכים אלה ולא הגישה כל בקשה בעניין זה לבית המשפט המחוזי. למותר לציין כי הליך גישור המתקיים בין הצדדים אינו מקפיא מועדים אלה, אלא אם הורה בית המשפט אחרת. גם הודעת הצדדים על שמירת "זכויותיהם הדיוניות והמהותיות" אינה מקנה להם זכות לקיום הליכים מקדמיים בכל עת שיחפצו בכך. יתר על כן, וכפי שפורט לעיל, מועד שמיעת הראיות נקבע כבר לפני כשנה, בדיון מיום 3.2.2022, אך נדחה מטעמים שונים. לאורך ההליך כולו, לא הלינה המבקשת על קביעת מועדי ההוכחות, ולא העלתה דרישה לקיום הליכים מקדמיים, חרף הזדמנויות רבות שהיו לה לעשות כן. כאמור, בקשתה הראשונה בעניין זה הוגשה שלושה ימים בלבד לפני מועד ההוכחות (שבינתיים נדחה דחייה קצרה מטעמים אחרים) ולפיכך נדחתה. המבקשת מלינה בבקשתה על קיפוח זכויותיה הדיוניות, אולם משלא עמדה על זכויותיה אלה במועד, אין לה להלין אלא על עצמה.

הבקשה למתן רשות ערעור נדחית, ועמה נדחית גם הבקשה לעיכוב ביצוע. משלא נתבקשה תשובה, לא ייעשה צו להוצאות.