רע"א 8390-22 רע"א 8390-22

לפנַי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופט ג' הס) מיום 14.11.2022 בת"א 66530-10-21, בה נדחתה בקשת המבקשת בין היתר להוצאת חוות דעת מומחה מתיק בית המשפט ולמתן הארכת מועד להגשת ראיות מטעמה.

הרקע לבקשה

1.המבקשת היא חברה קבלנית אשר יזמה פרויקט להקמת בניין מגורים בהוד השרון שהמשיבים הם בעלי הדירות בו (להלן: הבניין). ביום 27.10.2021 הגישו המשיבים תביעה כספית נגד המבקשת בגין ליקויי בנייה שהתגלו לטענתם בשטח המשותף בבניין. לתביעתם צורפו שתי חוות דעת מומחים ובהן חוות דעת מומחה לבינוי והנדסה מטעם המהנדס מרדכי בס (להלן: בס), אשר הלך לבית עולמו זמן קצר לאחר מכן. בכתב ההגנה שהגישה המבקשת צוין בין היתר כי נוכח פטירתו של בס יש להוציא את חוות דעתו מהתיק שכן לא ניתן יהיה להתמודד עמה במהלך המשפט. בהודעת עדכון מטעם הצדדים צוין כי לעת זו עומדים המשיבים על חוות הדעת האמורה.

2.ביום 20.10.2022 הגישו המשיבים תצהיר עדות ראשית מטעמם. בתצהיר צוין כי בשל פטירתו של בס פנו המשיבים למומחה לבינוי והנדסה נוסף, המהנדס אמיל ברגינר (להלן: ברגינר), אשר העתק חוות דעת מטעמו צורף כנספח לתצהיר.

3.בהתאם להחלטת בית המשפט מיום 13.7.2022, המבקשת נדרשה להגיש את ראיותיה עד ליום 10.12.2022, כאשר דיון קדם משפט נקבע ליום 29.12.2022. אלא שביום 31.10.2022 הגישה המבקשת בקשה להוצאת חוות דעתו של ברגינר מתיק בית המשפט, למתן ארכה להגשת ראיותיה ולדחיית מועד דיון קדם המשפט. נטען כי חוות דעתו של ברגינר שונה באופן ניכר ומשמעותי מחוות דעתו של בס, ובכך המשיבים הרחיבו חזית באופן פסול וניסו בדרך עקיפה להכניס עילות וסעדים חדשים נגד המבקשת ללא היתר לתיקון כתב התביעה.

4.בהחלטתו מיום 14.11.2022 קבע בית המשפט המחוזי כי אין טעם להידרש לטענת הרחבת החזית גופה כבר בשלב קדם המשפט שעה שזו עשויה להתברר כלא רלוונטית לאחר שלב ההוכחות. לצד זאת הודגש כי הכרעה בהליך תסתמך על הטענות שהעלו הצדדים בכתבי טענותיהם. צד רשאי אמנם להגיש בקשה לתיקון כתב טענותיו, אולם בהיעדר בקשה כאמור לא תתאפשר הרחבת חזית דרך העלאת טענות חדשות בתצהירים או בראיות. על רקע האמור נדחתה הבקשה להוצאת חוות דעתו של ברגינר מתיק בית המשפט, ועמה גם הבקשה לדחיית המועד להגשת ראיות המבקשת ולדחיית מועד דיון קדם המשפט.

5.מכאן הבקשה שלפנַי. לטענת המבקשת שגה בית המשפט בקבעו כי אין מקום להוצאת חוות הדעת החדשה שהוגשה וכי אין מקום להכריע בטענת הרחבת החזית כבר בשלב קדם השפט. בית המשפט לא הפעיל שיקול דעת נכון ומלא תוך מתן התייחסות לאופי התביעה; להיקף ההשקעה שיידרש לצורך בירורה, הן מהצדדים והן מבית המשפט; ולנזק שייגרם למבקשת כתוצאה מההחלטה האמורה. חרף הכלל לפיו לבית המשפט הפררוגטיבה לנהל את ההליך כראות עיניו, מקרה זה מצדיק מתן רשות ערעור לצורך תיקון העוול שנגרם בטרם יגרם נזק בלתי הפיך או שישולמו הוצאות מיותרות וכבירות למי מהצדדים. המבקשת הוסיפה כי הגם שההחלטה לדחות את בקשתה למתן ארכה אינה ניתנת לערעור ברשות על פי הדין, יש להורות גם על ביטולה, שכן היא נובעת מההכרעה השיפוטית בדבר גורל חוות הדעת.

דיון והכרעה

6.דין הבקשה להידחות אף מבלי להידרש לתשובת המשיבים. לערכאה הדיונית מסור שיקול דעת רחב בעניינים דיוניים הנוגעים לניהול ההליך, וערכאת הערעור תיטה שלא להתערב בו אלא במקרים חריגים (ראו: סעיף 41(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984; רע"א 6163/21 פלוני נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ, פסקה 7 (31.10.2021); רע"א 9155/07 רותם חברה לביטוח בע"מ (בפירוק) נ' נחום, פסקה 7 (10.6.2009)). המקרה שלפנַי אינו נמנה על מקרים אלה. אף אם בפסיקה קיימת דעה שיש להכריע בטענות להרחבת חזית המועלות בשלב הגשת התצהירים כבר בקדם המשפט (רע"א 6033/13 GLAXO SMITHKLINE P.L.C נ' אוניפארם בע"מ, פסקה 4 (27.11.2014); רע"א 7958/19 הסתדרות מדיצינית הדסה נ' פלונית, פסקה 7 (13.2.2020); רע"א 8600/12 שירותי בריאות כללית נ' משטה, פסקה 10 (3.2.2013)), אין פירוש הדבר שכך יש לעשות בכל מקרה ומקרה והדבר נתון כאמור להחלטתו של בית המשפט שלפניו מתברר ההליך בהתאם לנסיבות העניין (ראו והשוו: רע"א 368/13 הרשות הפלסטינית נ' נורז'יק, פסקה 12 (23.4.2013)). בנסיבותיו של מקרה זה, ובכללן פטירתו של המומחה מטעם המשיבים כמו גם העובדה שעומד על הפרק מינוי מומחה מטעם בית המשפט, לא מצאתי כי החלטת בית המשפט מצדיקה התערבות.

7.באשר לטענות המבקשת לעניין דחיית בקשתה להארכת המועד להגשת ראיות מטעמה, הרי שכפי שציינה בעצמה, מדובר בהחלטה שלגביה לא תינתן רשות ערעור בהתאם לסעיף 1(1) בצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס"ט-2009.

הבקשה נדחית אפוא. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.