רע"א 6660-22 רע"א 6660-22

לפניי בקשה למתן רשות ערעור על החלטותיו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופט י' דנינו) מן הימים 22.9.2022, 29.9.2022 ו-2.10.2022 בת"א 16682-12-21, בגדרן נדחו בקשותיהן של המבקשות לדחיית מועדים להגשת ראיות הצדדים וכן בקשתן לגילוי מסמכים.

השתלשלות העניינים והחלטותיו של בית המשפט המחוזי

1.עניינו של ההליך דנן בתביעה שהגישו המבקשות נגד המשיבה, היא רשות מקרקעי ישראל (להלן: רמ"י), בנוגע לזכויות במקרקעין המצויים בבאר שבע. בהחלטה מיום 12.12.2021 קבע בית המשפט המחוזי מועד לקדם משפט ליום 12.6.2022, והורה כי כתב ההגנה יוגש לא יאוחר מיום 13.2.2022. כן הורה בית המשפט המחוזי לצדדים לקיים את ההליכים המקדמיים עד למועד קדם המשפט בהתאם להוראות תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות).

2.רמ"י הגישה שתי בקשות מוסכמות למתן ארכה להגשת כתב ההגנה, ובית המשפט המחוזי נעתר להן. ביום 12.4.2022 הגישה רמ"י בקשה נוספת להארכת המועד, שלישית במספר, עד ליום 10.5.2022, והפעם המבקשות התנגדו לבקשה. נטען כי מתן ארכה נוספת תוביל לדחיית הדיון הקבוע ליום 12.6.2022, מאחר שלא יתאפשר לצדדים להשלים את ההליכים המקדמיים, לרבות הליכי גילוי המסמכים, עד למועד זה. בהמשך לאמור, ביקשו המבקשות כי ככל שהבקשה תיעתר, ידחה בית המשפט המחוזי את מועד קדם המשפט בהתאם.

3.בהחלטה מיום 13.4.2022 ציין בית המשפט המחוזי כי דחיית המועד להגשת כתב ההגנה אכן תמנע מהצדדים להשלים את כלל ההליכים המקדמיים הנדרשים עובר למועד הדיון, ואולם הנסיבות הפרסונליות שברקע הבקשה, כמו גם היקף התביעה, מטים את הכף לטובת היעתרות לה. בית המשפט המחוזי ציין כי הוא ער לכך שלא יעלה בידי הצדדים להשלים את ההליכים המקדמיים, אך ציין כי מצופה מהם להגיש, למצער, רשימת עדים ודיווח אודות הדיון המקדמי, לפני מועד הדיון.

4.ביום 10.5.2022 הגישה רמ"י את כתב ההגנה מטעמה, וביום 23.5.2022 הגישו המבקשות כתב תשובה.

5.ביום 6.6.2022 הגישו המבקשות בקשה לדחיית מועד קדם המשפט, ובה טענו כי בשל הארכות שניתנו לרמ"י להגשת כתב הגנתה, לא יתאפשר להן להכין את רשימת העדים ולערוך דיווח בדבר תוצאות הדיון המקדמי, אשר טרם הסתיים, עד למועד הדיון. למחרת היום, דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה בקובעו כי "התיק דנא מעורר שאלות שיש להידרש אליהן תחילה, ולא תיפגע זכותם של הצדדים לפעול בהתאם להוראות התקנות".

6.ביום 12.6.2022 התקיים דיון קדם המשפט, ובתום הדיון, לאחר שנשמעו הערות בית המשפט, נתבקשו המבקשות להודיע עמדתן באשר להמשך ניהול התביעה. בית המשפט המחוזי הוסיף בהחלטתו כי לעת עתה יפעלו הצדדים בהתאם להוראות התקנות בעניין הדיווח על תוצאות הדיון המקדמי, כמו גם בעניין רשימת העדים והליכי גילוי המסמכים, וקבע מועד לדיון נוסף ליום 1.1.2023.

7.ביום 11.7.2022 הודיעו המבקשות על החלטתן להמשיך בניהול ההליך, והוסיפו כי בכוונתן לפנות לרמ"י בדרישה לקיום הליכים מקדמיים, לרבות הליכי גילוי מסמכים ספציפיים. בהחלטה מאותו היום, הורה בית המשפט המחוזי לצדדים להשלים את ההליכים המקדמיים ביניהן לא יאוחר מיום 30.8.2022. עוד קבע כי המבקשות יגישו ראיותיהן עד ליום 29.9.2022 וכי רמ"י תגיש ראיותיה עד ליום 22.11.2022.

8.ביום 20.7.2022 הגישו המבקשות בקשה מוסכמת לדחיית המועדים שנקבעו בהחלטה מיום 11.7.2022. בבקשה נטען כי לא יעלה בידי הצדדים להשלים את ההליכים המקדמיים עד למועד שנקצב, זאת בין היתר בשים לב למועד פגרת בתי המשפט, ועל כן נתבקש לדחות את המועד להשלמתם ליום 30.9.2022. בהמשך לאמור, נתבקש לדחות את המועד להגשת ראיות המבקשות ליום 30.11.2022, ואת המועד להגשת ראיות רמ"י ליום 30.1.2023. בהחלטתו מיום 30.7.2022 הורה בית המשפט המחוזי על הגשת בקשה מתוקנת, הכוללת מועדים שלא יובילו לדחיית מועד הדיון שנקבע ליום 1.1.2023. בקשה כזו לא הוגשה.

9.ביום 21.9.2022 הגישו המבקשות בקשה נוספת לדחיית המועדים להגשת ראיות הצדדים, לאותם המועדים שהתבקשו בבקשתן הראשונה. נטען כי ביום 27.7.2022 מסרו המבקשות לרמ"י שאלון ובקשה לגילוי מסמכים, וזו השיבה להם אך ביום 19.9.2022. המבקשות טענו כי בכוונתן לפנות לרמ"י בדרישה לגילוי מסמכים שלא גולו, ובמידת הצורך להגיש בקשה בעניין לבית המשפט, וכי בנסיבות אלה לא יעלה בידן להגיש את ראיותיהן במועד שנקבע. בבקשה נמסר כי רמ"י מסכימה לדחיית המועדים, תוך "הסתייגות מהנסיבות והסיבות העוטפות אותה".

ביום 22.9.2022, דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה וציין כי בהחלטתו מיום 11.7.2022 קבע שעל הצדדים לסיים את ההליכים המקדמיים עד ליום 30.8.2022. נקבע כי מוטל היה על המבקשות להגיש בקשה מתאימה במועד אם ראו כי רמ"י אינה עומדת בלוחות הזמנים שנקצבו, וכי אין להלום את כוונת המבקשות להגיש בקשה לגילוי מסמכים ספציפיים שלושה שבועות לאחר חלוף המועד.

10.ימים ספורים לאחר מכן, ביום 29.9.2022, הגישו המבקשות בקשה לחייב את רמ"י לגלות מסמכים ספציפיים (להלן: הבקשה לגילוי מסמכים ספציפיים). נטען כי מדובר במסמכים רלוונטיים ומהותיים לגדר המחלוקת שבין הצדדים, וכי התנגדות רמ"י לגילויים בשל היותם "מסמכים פנימיים" אינה מהווה טעם המצדיק שלא לגלותם. בהחלטה מאותו היום, דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה בציינו כי "אין לי אלא להפנות להחלטתי מיום 22.9.2022".

11.בו ביום, הגישו המבקשות בקשה שלישית לדחיית המועד להגשת ראיותיהן, בה הדגישו את חשיבות השלמת ההליכים המקדמיים בענייננו. המבקשות טענו כי העיכוב בקיום ההליכים המקדמיים נבע מהארכות שניתנו לרמ"י להגשת כתב ההגנה מטעמה, ומפרק הזמן המצומצם שנקבע להשלמת הליכי הגילוי המוקדם, בשים לב למועד הפגרה. נטען כי בנסיבות אלו, ומשהבקשות לדחיית המועדים הוגשו בהסכמת רמ"י, חסימת הדרך בפני המבקשות לנקוט בהליכי גילוי מסמכים ספציפיים, פוגעת בזכויותיהן הדיוניות ללא כל פגיעה של ממש באינטרס נגדי של רמ"י.

12.בהחלטה מיום 2.10.2022 דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה בקובעו כי המבקשות "מתעלמות מההחלטות שניתנו בינתיים, ובקשה זו אינה אלא בקשה לעיון מחדש בהחלטות שניתנו בלא שהשתנו הנסיבות".

13.להשלמת התמונה יצוין, כי לאחר שהוגשה הבקשה שלפניי ביקשו המבקשות לזמן את עדיהן ללא הגשת תצהיר, ואילו רמ"י הגישה את ראיותיה. כן נקבעו מועדים לשמיעת הראיות ליום 24.4.2023 וליום 17.5.2023.

הטענות בבקשת רשות הערעור

14.בבקשה שלפניי עותרות המבקשות לבטל את החלטותיו של בית המשפט המחוזי מימים 22.9.2022, 29.9.2022 ו-2.10.2022; להורות למשיבה לגלות את המסמכים המפורטים בבקשתן לגילוי מסמכים; וכן להורות על דחיית המועדים להגשת ראיות הצדדים, בהתאם. המבקשות טוענות בעיקרו של דבר כי בית המשפט קיפח את זכותן לקיום הליכי גילוי ועיון נאותים כאשר דחה את בקשותיהן אך מן הטעם שלא עמדו בזמנים שקצב, וזאת על אף שהאחריות לאי-העמידה בזמנים רובצת כולה לפתחה של רמ"י.

לגופה של הבקשה לגילוי מסמכים, נטען כי המסמכים שגילויים מבוקש הם כאלה ששימשו את רמ"י להסדרת זכויותיהן של המבקשות במקרקעין מושא התובענה, ומשכך יש להם רלוונטיות לבירור המחלוקת שבין הצדדים. עוד נטען כי עמדת רמ"י על פיה מדובר במסמכים פנימיים שאין היא חייבת בגילויים, אינה יכולה לעמוד, שכן חסיון מסמכים פנימיים הוא חריג מצומצם, שאינו חל בענייננו. על כן, נטען כי יש חשיבות רבה להשלמת הליכי הגילוי והעיון, וכי קטיעתם מהווה פגיעה חמורה בזכויותיהן הדיוניות של המבקשות.

תשובת רמ"י

15.רמ"י בתשובתה מזכירה כי היא לא התנגדה לבקשות לשינוי המועדים שהגישו המבקשות בבית המשפט המחוזי, ולצד זאת מציינת כי מדובר בהחלטות דיוניות הנתונות לשיקול דעתה של הערכאה הדיונית, ואשר על דרך הכלל תימנע ערכאת הערעור מלהתערב בהן. באופן פרטני, מוסיפה רמ"י כי החלטותיו של בית המשפט המחוזי מימים 22.9.2022 ו-2.10.2022 הן החלטות בהן לא תינתן רשות ערעור על פי סעיף 1(1) לצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס"ט-2009 (להלן: צו בתי המשפט). אשר להחלטה בבקשת המבקשות לגילוי מסמכים מיום 29.9.2022, מציינת רמ"י כי משעה שבית המשפט המחוזי "לא דן בבקשה לגילוי מסמכים לגופה, אלא דחה אותה על הסף בשל המועד בו הוגשה, הרי שהתייחסות [רמ"י] היא רק לסוגיית המועדים ולא לגופן של טענות".

דיון והכרעה

16.לאחר שעיינתי בבקשה ובתשובה לה, ראיתי לדחותה בכל הנוגע למועדי הגשת הראיות. עם זאת, בכל המתייחס להחלטת בית המשפט המחוזי מיום 29.9.2022, הנני סבורה כי יש לדון בבקשה לרשות ערעור כאילו ניתנה הרשות, והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה. דין הערעור בהקשר זה להתקבל באופן חלקי, והכל כפי שיבואר להלן.

17.אשר להחלטותיו של בית המשפט המחוזי מימים 22.9.2022 ו-2.10.2022. כפי שמציינת רמ"י, החלטות אלה נוגעות לקציבת מועדים להגשת ראיות הצדדים, ולפיכך מדובר בהחלטות שלגביהן לא תינתן רשות ערעור בהתאם לסעיף 1(1) לצו בתי המשפט (ראו למשל: רע"א 8390/22 קבוצת מזרחי ובניו בניה והשקעות בע"מ נ' בעלי הדירות בבניין ברחוב גולדה מאיר 17, הוד השרון, פסקה 7 (8.12.2022)). יוער, בבחינת למעלה מן הדרוש, כי ככלל, ערכאת הערעור תימנע מלהתערב בהחלטות מעין אלו, אשר נוגעות לאופן ניהול ההליך ומצויות בליבת שיקול הדעת של הערכאה הדיונית.

18.שונים פני הדברים בהתייחס להחלטת בית המשפט המחוזי מיום 29.9.2022, בה נדחתה בקשת המבקשות לגילוי מסמכים ספציפיים על הסף, מבלי לדון בה לגופה.

19.אקדים ואציין כי החלטה זו אינה באה בגדרי סעיף 1(10) לצו בתי המשפט, שכן זה מחריג מתחולתו "החלטה בעניין גילוי מסמך פלוני, עיון במסמכים ובעניין טענת חיסיון" (ראו למשל: רע"א 1151/18 מפעלי תובלה בע"מ נ' מע"צ - החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ, פסקה 21 (24.4.2018)). אמנם הלכה מושרשת היא, כי ערכאת הערעור לא תיטה להתערב בהחלטות הערכאה הדיונית שעניינן סדרי דין, לרבות אלה הנוגעות להליכי גילוי ועיון במסמכים (ראו: רע"א 1963/22 עם הפנים ליפו נדל"ן בע"מ נ' אשטרום הנדסה ובניה בע"מ, פסקה 7 (26.4.2022)). עם זאת, שוכנעתי כי נסיבות ענייננו, בהן נדחתה בקשתן של המבקשות לגילוי מסמכים ספציפיים על הסף, מצדיקות את התערבותו של בית משפט זה.

20.קשה להפריז בחשיבותם של הליכי גילוי ועיון במסמכים, זאת בשל תרומתם הן לקיומו של הליך הוגן, הן לחתירה לחקר האמת, והן ליעילות הדיונית. הליכי הגילוי והעיון אף מאפשרים לצמצם את פערי המידע בין הצדדים, ולהעמידם בנקודת פתיחה דיונית שווה. משכך, נקבע לא אחת כי נקודת המוצא להליך האזרחי הוא גילוי מרבי וניהול ההליך 'בקלפים פתוחים' (ראו מיני רבים: רע"א 290/13 עיריית קלנסווה נ' חברת ביצורית בע"מ, פסקה 9 (26.5.2013); רע"א 6801/15 יעקב ברנשטיין נ' נכסים ח.ומ.ג בע"מ, פסקה 21 (24.7.2016); רע"א 4627/14 פז חברת נפט בע"מ נ' ישראל דיעי, פסקה 7 (10.11.2014)).

21.בענייננו הציגו המבקשות לרמ"י דרישה לגילוי ולעיון במסמכים, לרבות גילוי מסמכים ספציפיים, עוד ביום 27.7.2022, בתוך מסגרת הזמנים שקצב בית המשפט המחוזי. רמ"י היא זו שהשתהתה, והשיבה לבקשה למעלה משבועיים לאחר חלוף המועד שנקבע להשלמת ההליכים המקדמיים. בנסיבות אלו, הגישו הצדדים כאמור בקשה מוסכמת לדחיית המועד להגשת ראיותיהם, באופן שיאפשר להם להשלים את הליכי הגילוי והעיון ולהגיש בקשות בעניינם לבית המשפט. בית המשפט המחוזי לא נעתר לבקשה לדחיית המועדים, וכאמור, לא מצאתי עילה להתערבות בהחלטה זו. עם זאת, משביקשו המבקשות מבית המשפט להורות לרמ"י לגלות מסמכים ספציפיים, לא היה מקום לדחות את בקשתן על הסף רק בשל חלוף המועד, כאשר מלוא פרק הזמן שנקצב להשלמת ההליכים המקדמיים נוצל על-ידי רמ"י ומעבר לכך. החלטה זו עלולה לעודד בעלי דין שאינם מעוניינים לחשוף מסמכים המצויים ברשותם להתמהמה בהשלמת חלקם בהליכי הגילוי המוקדם, בתקווה שהליכי הגילוי ייקטעו בטרם יושלמו בשל חלוף הזמן (השוו: רע"א 3099/22 קרפ נ' אפריקה ישראל מגורים בע"מ, פסקה 14 (1.6.2022) (להלן: עניין קרפ)).

בחינת אופן התנהלותן של המבקשות עד להגשת בקשתן מעלה כי זו אינה משקפת זלזול בהחלטותיו של בית המשפט. המבקשות צפו את הקושי בהשלמת ההליכים המקדמיים עד למועד שקבע בית המשפט בהחלטתו, ועל כן הגישו מבעוד מועד בקשה לדחיית המועד שנקבע. המבקשות העלו חששות אלו אף עובר למועד קדם המשפט מיום 12.6.2022, עת התנגדו לבקשת הארכה השלישית להגשת כתב ההגנה מטעם רמ"י, ובית המשפט המחוזי הרגיען באומרו כי "לא תיפגע זכותם של הצדדים לפעול בהתאם להוראות התקנות". ניכר אפוא כי במכלול הנסיבות התנהלותן של המבקשות אינה מצדיקה דחיית בקשתן לגילוי מסמכים ספציפיים אך בשל אי עמידתה במועד שנקבע בהחלטת בית המשפט מיום 11.7.2022.

22.אדגיש כי שיקולי יעילות ועמידה במועדים, עליהם נסמך בית המשפט המחוזי בהחלטותיו, הם שיקולים משמעותיים שאין להקל בהם ראש. אולם בענייננו, מקום בו עומדת בקשה לגילוי מסמכים ספציפיים שלא ניתן היה להגישה במועד, ובפרט שעה שהאיחור נבע במידה רבה מהתנהלות הצד שכנגד, אין די בשיקולים אלו כדי דחיית הבקשה על הסף (וראו בהקשר זה: עניין קרפ, בפסקה 15; כן השוו: רע"א 4813/22 תאגיד - סקרינטק (2004) בע"מ נ' תאגיד - כפר המכביה בע"מ, פסקה 17 (15.8.2022)). גם אם סבר בית המשפט המחוזי כי נפל פגם בהתנהלות המבקשות, ראוי היה לבחון אם יש בנמצא אמצעי מתון יותר לריפויו, בטרם תיחסם בפניהן הדרך לקיום הליכי גילוי מסמכים ספציפיים.

23.סוף דבר – הערעור מתקבל במובן זה שבקשת המבקשות לגילוי מסמכים מיום 29.9.2022, תוחזר לבית המשפט המחוזי על מנת שידון בה לגופה, ומבלי שאני נוקטת עמדה לגוף הדברים. נוכח מועדי ההוכחות שנקבעו על-ידי בית המשפט המחוזי, נראה כי ניתן יהיה להשלים את הדיון בבקשה זו מבלי לפגוע במועדים אלה.

במכלול נסיבות העניין, איני עושה צו להוצאות.