רע"א 1963/22 עם הפנים ליפו נדל"ן בע"מ נ. אשטרום הנדסה ובניה בע"מ

לפנַי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטת מ' עמית-אניסמן ) מיום 20.1.2022 בת"א 32836-09-20.

הרקע לבקשה

1.

בתמצית, בין המבקשת למשיבה נחתם בשנת 2016 חוזה "קבלן ראשי" לבניית בנייני מגורים ומסחר ביפו (להלן: ההסכם ). בעקבות מחלוקות שנתגלעו בין הצדדים ובהתאם לאמור בהסכם, הם פנו לבירורן לפני המומחה ההנדסי מר יהושע רפפורט (להלן: המומחה ). לטענת המבקשת, בעיצומו של הליך בירור המחלוקות התברר לה כי המומחה הוא בעל משרה בכירה ומשמש כמהנדס ראשי בחברת אמירי זכרון יעקב בע"מ (להלן: אמירי זכרון ) המצויה בקשרים מסחריים בהיקף משמעותי עם חברה "אחות" של המבקשת, חברת אשקריט מפעלים לבניה מתועשת בע"מ (להלן: אשקריט ). עובדה זו לגישת המבקשת, מעמידה את המומחה בניגוד עניינים ועל כן היא הגישה תביעה נגד המשיבה למתן צו הצהרתי המורה כי המומחה אינו יכול עוד להמשיך בתפקידו ולהעברתו מתפקידו.

2.

במסגרת ההליכים המקדמיים שניהלו הצדדים בתביעה פנתה המבקשת למשיבה בדרישה לגילוי מסמכים הנוגעים לקשר שקיים בין אשקריט לבין המומחה ואמירי זכרון. המשיבה התנגדה לדרישה בטענה שאשקריט מהווה אישיות משפטית עצמאית ונפרדת ממנה. על רקע ההתנגדות האמורה, הגישה המבקשת לבית המשפט המחוזי בקשה למתן צו לגילוי ועיון במסמכים האמורים. בבקשה נטען כי אשקריט היא חברה אחות של המשיבה הואיל ושתיהן מצויות בהחזקה מלאה של חברת אשטרום קבלנות בע"מ (להלן: אשטרום קבלנות ); שתיהן מנוהלות על ידי אותם מנהלים; שתיהן פועלות כחלק מקבוצה אחת ולטובת אותם אינטרסים. על כן, ניסיונה של המשיבה להתחמק מגילוי המסמכים באמצעות הסתתרות מאחורי החיץ התאגידי הפורמלי שבינה לבין אשקריט מהווה מהלך חסר תום לב שיש לדחותו. עוד נטען כי המשיבה כבר הגישה במסגרת ההליך תצהיר של מנכ"ל אשקריט ובו מידע על מערכת היחסים בין אשקריט לבין אמירי זכרון, והדבר מלמד הן על הקשר בין המשיבה לבין אשקריט והן על כך שהמידע המצוי בידי אשקריט הוא בהישג ידה של המשיבה. על רקע האמור נטען כי אין כל ספק שאשקריט היא צד שלישי המזוהה עם המשיבה באופן מלא, כאשר למשיבה ומנהליה שליטה מלאה באשקריט. לפיכך התבקש בית המשפט לחייב את המשיבה לגלות את המסמכים או לחלופין להורות לאשקריט לגלותם ולאפשר למבקשת לעיין בהם.

3.

המשיבה מצדה התנגדה לבקשה. נטען כי חובת גילוי המסמכים חלה על מסמכים המצויים בידיו של אחד מבעלי הדין או בשליטתו, ואילו בענייננו מדובר במסמכים המצויים בחזקת צד שלישי. הודגש כי אשקריט אינה מצויה בשליטתה של המשיבה אלא מדובר בחברות אחיות, וההלכה הפסוקה מורה כי אין בעובדה זו כשלעצמה כדי להביא למסקנה כי מדובר במסמכים המצויים בידי החברה בעלת הדין או כדי להצדיק מתן צו לגילוי המסמכים שבידי החברה האחות. כן הודגש כי אשקריט והמשיבה אינן מנוהלות על ידי אותם מנהלים; טיב עסקיהן שונה; הן אינן יושבות באותם חצרים; מערכות הניהול שלהן שונות ונפרדות; הן אינן מספקות את אותן מוצרים; הן אינן פועלות באותם תחומים; והן אינן פועלות כגוף אחד. בנסיבות אלה אין בידי המשיבה מסמכים של אשקריט והיא אינה מוסמכת כלל למסור מסמכים מסוג זה לעיון. המשיבה טענה כי העובדה שהוגש תצהיר מטעם מנכ"ל אשקריט, אינה מהווה אינדיקציה לכך שהחברות פועלות כגוף אחד, בין היתר בשים לב לכך שהתצהיר הוגש בעקבות הוראה מפורשת של בית המשפט. לבסוף נטען כי המסמכים שגילויים התבקש הם סודות מסחריים החוסים תחת חיסיון והם אינם רלוונטיים כלל להליך.

החלטת בית המשפט המחוזי וטענות המבקשת

4.

ביום 20.1.2022 דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה. נקבע כי מתשובת המשיבה ומתצהיר המנכ"ל שלה עולה כי היא העבירה לעיונה של המבקשת את כלל המסמכים המצויים ברשותה הנוגעים למחלוקת מושא התובענה. עוד עולה כי המשיבה ואשקריט הן שתי חברות נפרדות שלכל אחת מהן אישיות משפטית נפרדת ואין לראות בהן כגוף אחד לצורך גילוי המסמכים במסגרת ההליך דנן. נקבע כי אין בעובדה שהוגש תצהיר מטעם מנכ"ל אשקריט כדי לשנות מהאמור, שכן הוא הוגש נוכח החלטת בית המשפט. באשר לבקשתה החלופית של המבקשת למתן צו לגילוי מסמכים המופנה כלפי אשקריט, נקבע כי דינה גם כן להידחות. הליכי גילוי מסמכים נוהגים בין בעלי הדין בלבד, למעט במקרים בהם קיימת זהות בין הצד השלישי לבין אחד מבעלי הדין. אלא שבענייננו לא הוכחה הזהות הנדרשת שכן המבקשת כלל לא טוענת כי אשקריט היא חברה המצויה בבעלותה ובשליטתה המלאה של המשיבה אלא כי הן חברות אחיות.

5.

מכאן הבקשה שלפנַי. לעמדת המבקשת, שגה בית המשפט בקבעו כי היותן של המשיבה ואשקריט חברות נפרדות מצדיקה הימנעות מגילוי המסמכים המבוקשים. בהקשר זה חזרה המבקשת על טענותיה כפי שהועלו לפני בית המשפט המחוזי באשר לקשרים הקיימים בין החברות ובאשר לתצהירו של מנכ"ל אשקריט. המבקשת הוסיפה כי מעצם הגשת התצהיר ומהעובדות הכלולות בו ניתן ללמוד כי הקשר בין המשיבה לבין אשקריט מאפשר למשיבה לקבל מאשקריט מידע ומסמכים ללא קושי, וכי המסמכים שגילויים התבקש הם מסמכים רלוונטיים וחיוניים ביותר להליך. הודגש כי המשיבה לא חלקה על רלוונטיות המסמכים וכי אף בית המשפט המחוזי לא קבע אחרת. לעמדת המבקשת, לא יכול להיות ספק כי אשקריט היא צד שלישי המזוהה עם המשיבה באופן מלא, ובהתאם לדין אין מניעה לאפשר למבקשת עיון במסמכים המבוקשים. זאת בין אם באמצעות חיוב המשיבה להציגם ובין אם באמצעות חיוב אשקריט לעשות כן. עוד שגה בית המשפט בקבעו כי די בכך שהמשיבה העבירה לידי המבקשת את המסמכים המצויים ברשותה. הדין מחייב את המשיבה לפעול באופן אקטיבי לאיתור מסמכים רלוונטיים ולא די במסירת המסמכים המצויים בידה באותה עת. משלא יכול להיות ספק כי המסמכים המבוקשים מצויים בהישג ידה של המשיבה ומנהליה, שהם גם מנהלי אשקריט, הימנעותה מחשיפתם מהווה הפרה של חובתה החוקית. דברים אלה נכונים בפרט שעה שהמסמכים המבוקשים מהווים בעיקרם אסמכתאות לעובדות ולנתונים שפורטו בתצהיר מנכ"ל אשקריט שהוגש על ידי המשיבה. הדעת נותנת כי כאשר המשיבה הגישה את התצהיר היא וידאה שהעובדות והנתונים הכלולים בו נכונים, בין היתר באמצעות קבלת המסמכים הרלוונטיים. דברים אלה מלמדים בבירור כי המשיבה לא גילתה את כל המסמכים שברשותה וגם מטעם זה יש להתערב בהחלטת בית המשפט. לעמדת המבקשת, הותרת החלטת בית המשפט המחוזי על כנה עלולה לגרום לה נזק בלתי הפיך ולמנוע את חשיפת האמת.

דיון והכרעה

6.

לאחר עיון בבקשה ובנספחיה הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות אף ללא צורך בתשובת המשיבה.

7.

לערכאה הדיונית מוקנה שיקול דעת רחב בעניינים שבסדרי הדין, וערכאת הערעור תימנע ככלל מלהתערב בהחלטות בעניינים מסוג זה אלא במקרים שבהם נמצא כי ההחלטה עלולה לגרום לעיוות דין למי מהצדדים או שהיא ניתנה בניגוד לדין (וראו: רע"א 7278/17 אושדי נ' שולמן , פסקה 4 (31.10.2017); רע"א 5161/13 ש.ב.א מפעלי מתכת בע"מ נ' שפרן , פסקה 14 (19.8.2013)). דברים אלה אמורים ביתר שאת בנוגע להחלטות שעניינן גילוי ועיון במסמכים, בהן התערבות ערכאת הערעור תיעשה במקרים חריגים בלבד שבהם ההחלטה אינה מתקבלת על הדעת, או אם נמצא כי היא מתעלמת מנסיבות שהיה מקום להתחשב בהן (רע"א 2589/21 רונן נ' גזיאל את אבנר בע"מ , פסקה 18 (15.6.2021); רע"א 4218/19 פנחסוב נ' ב.ס.ד דירות מגורים בע"מ , פסקה 11 (27.6.2019)). מקרה זה אינו נמנה על אותם מקרים חריגים.

8.

בית המשפט המחוזי נתן דעתו לטענות המבקשת בנוגע לקשר שבין המשיבה לבין אשקריט וקבע כי אין בקשר זה כדי לגבש זהות בין השתיים. ממילא ברור כי אין בקשר זה כדי לחייב את המשיבה או את אשקריט לגלות מסמכים של אשקריט. החלטה זו סבירה ומתחשבת במלוא הנסיבות והשיקולים הנדרשים ואינה מקימה כל עילה להתערבות.

9.

למותר לציין, כפי שגם ציין בית המשפט המחוזי בהחלטתו (ובהחלטה נוספת מיום 2.1.2022), כי דרכה של המבקשת אינה חסומה לחלוטין להשיג את מבוקשה ובאפשרותה לפנות לבית המשפט בבקשה לזמן את אשקריט למתן עדות או לשם הצגת מסמכים (תקנה 83 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018; תקנה 178(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984; רע"א 3024/18 טי.אם.אף מדיה פורס שותפות מוגבלת נ' נחמני צפריר בע"מ , פסקאות 22-19 (12.6.2018); ע"א 1604/19 מדינת ישראל נ' פלונית , פסקה 7 (26.1.2021)).

משלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות.