רע"א 2428/22 SODIM LTD נ. הוברט חדד

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, בת"א 22424-05-20 (השופטת ה' סילש ) מיום 6.2.2022, בגדרה התקבלה בחלקה בקשת המשיב 1 למתן צו לגילוי ועיון במסמכים ולמתן מענה לשאלון.

תמצית הרקע לבקשה

1.

ברקע הבקשה תביעה שהגיש המשיב 1 (להלן: המשיב ) נגד המבקשת ומשיבים 3-2 בטענה להפרת הסכמים שנכרתו עמו הנוגעים לקידום פרויקטים שונים בתחום חיפוש וכריית זהב במדינת חוף השנהב. במסגרת ההליכים המקדמיים בתיק, החליפו הצדדים דרישות לגילוי ועיון במסמכים ולמתן מענה לשאלונים. עניינה של הבקשה שלפניי היא בהחלטת בית המשפט המחוזי להיעתר באופן חלקי לבקשתו של המשיב למתן צו לגילוי ועיון במסמכים ומענה לשאלון (להלן: בקשת הגילוי ). במסגרת בקשת הגילוי, טען המשיב כי המענה שניתן על-ידי המבקשת לדרישת גילוי המסמכים וכן המענה שניתן לשאלון, נעשו באופן כוללני ומתחמק תוך ניסיון להסתיר מידע ומסמכים. בתגובתה לבקשה טענה המבקשת כי המסמכים שנדרש גילויים אינם רלוונטיים למחלוקת שבין הצדדים, וכי חלקם כוללים סודות מסחריים שחשיפתם עלולה לפגוע במבקשת ובצדדים שלישיים. כך נטען גם בעניינה של הדרישה להשיב לשאלות שלא נענו.

2.

בהחלטתו מיום 6.2.2022 הורה בית המשפט המחוזי למבקשת לגלות חלק מן המסמכים ולהשיב לשאלות נוספות. בגדרה של ההחלטה, קבע בית המשפט המחוזי כי חלק ניכר מהמסמכים ומהשאלות מושא בקשת הגילוי רלוונטיים להליך, הן לשאלת היקף ההתחייבויות החוזיות שבין הצדדים, קיומן או הפרתן, והן לשאלת הסעדים להם יהיה המשיב זכאי, ככל שתתקבלנה טענותיו. באשר לטענת החיסיון צוין, כי המבקשת הסתפקה בהעלאת טענות כלליות, מבלי שפירטה בעניינו של כל מסמך מה "מהות הסודיות או החיסיון הנטען, היקפו או אפשרות גידורו" . כך למשל, באשר להסכם שבין המבקשת לבין חברת טרנגה, המבקשת לא ציינה אלו פרטים מתוך ההסכם הם סודיים והסתפקה בהעלאת טענות כלליות בלבד. בית המשפט הוסיף וציין כי הטענות האמורות אף לא הועלו כנדרש במסגרת תצהיר גילוי המסמכים ו" הן בגדר ניסיון למקצה שיפורים" . לאחר הדברים האלה, פנה בית המשפט המחוזי ובחן באופן פרטני את המסמכים שהתבקש גילויים, והורה על המצאת חלק מן המסמכים שנדרשו. כן בחן את השאלות שנדרש מענה בעניינן, והורה על מתן מענה למקצת השאלות. לגבי חלק מן המסמכים בהמצאתם חויבה, הותר למבקשת להשחיר חלקים מהם בשל העדר רלוונטיות, בכפוף לכך שהעתקי המסמכים המלאים יומצאו לבית המשפט במעטפה סגורה.

תמצית טענות המבקשת

3.

בבקשתה מציינת המבקשת כי היא מילאה אחר מרבית הוראותיה האופרטיביות של החלטת בית המשפט המחוזי. כן היא מציינת, כי בקשת רשות הערעור מוגשת אך ביחס לחלק מוגדר ומצומצם של מסמכים ושאלות הנוגעים להתקשרותה עם חברת "טרנגה", ואשר חשיפת המידע המבוקש בעניינם עלולה לגרום לה ולצדדים שלישיים נזקים בלתי הפיכים. נטען בהקשר זה כי ההחלטה לא בחנה כנדרש את הרלוונטיות של המסמכים, כי היא אינה מעניקה משקל ראוי לאינטרס המבקשת לשמור על חסיונם של סודות מסחריים ובפרט עת מדובר בסודות של צד שלישי, וכי לא נבחנו חלופות שיאפשרו מתן המידע למשיב תוך צמצום הפגיעה באינטרסים לגיטימיים של המבקשת ושל צדדים שלישיים.

דיון והכרעה

4.

לאחר עיון בהחלטת בית משפט המחוזי, וכן בבקשת רשות הערעור על נספחיה, הגעתי ל כלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

5.

הלכה מושרשת היא כי לערכאה הדיונית מוקנה שיקול דעת רחב בעניינים שבסדרי הדין, וערכאת הערעור תימנע ככלל מלהתערב בהחלטות בעניינים מסוג זה אלא במקרים שבהם נמצא כי ההחלטה עלולה לגרום לעיוות דין למי מהצדדים או שהיא ניתנה בניגוד לדין. דברים אלה אמורים ביתר שאת בנוגע להחלטות שעניינן גילוי ועיון במסמכים (ראו: רע"א 1963/22 עם הפנים ליפו נדל"ן בע"מ נ' אשטרום הנדסה ובניה בע"מ , פסקה 7 (26.4.2022)). לא מצאתי כי הבקשה שלפניי באה בגדרם של אותם מקרים חריגים.

6.

באשר לטענת הרלוונטיות, בניגוד לנטען בבקשה, בית המשפט המחוזי בחן באופן פרטני את המסמכים שגילויים התבקש וכן את השאלות שנתבקש להן מענה, ובהחלטה מפורטת ומנומקת מצא כי אלה רלוונטיים לסוגיות שבמחלוקת בין הצדדים, לרבות לבירור היקף ההתחייבויות החוזיות שבין הצדדים, שאלת הפרתן על-ידי מי מן הצדדים, והיקף הסעדים להם זכאי המשיב ככל שיוכיח תביעתו. לא מצאתי כל עילה להתערב בקביעותיו אלה.

7.

באשר לטענת החיסיון, המבקשת מלינה על כך שבית המשפט המחוזי הכריע בבקשה מבלי שעיין במסמכים שבמחלוקת. טענתה נסמכת על הוראת תקנה 59(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (שקודמתה היא תקנה 119 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984), על פיה כאשר נטענת טענת חיסיון לגבי שאלה או מסמך "רשאי בית המשפט לעיין במסמך כדי להחליט אם יש ממש בטענה זו" . בהקשר זה נקבע בפסיקת בית משפט זה, כי מקום בו נטען לחיסיון, הכלל הוא שעל בית המשפט לעיין במסמך שחסיונו שנוי במחלוקת, זאת על מנת שיוכל לקבל החלטה מושכלת בשאלת גילויו או היקף הגילוי. צוין כי התקנה האמורה "מבטיחה שבית המשפט יוכל להכריע בשאלת החיסיון מבלי לעמוד מאחורי 'מסך בערות'. היא מסירה את הלוט מעל המסמך ומאפשרת בכך לבית המשפט ללמוד, בין השאר, על חשיבותו עבור בעל הדין המבקש לעיין בו ועל התועלת שגלומה בו בהתחשב גם בראיות אחרות גלויות; הנזק שעלול להיגרם עקב חשיפת המסמך; על המטרות שעמדו ביסוד הכנתו של המסמך; ועל האפשרות לתחום את הגילוי באופן שתוגשם התכלית של עשיית צדק מבלי לפגוע יתר על המידה במי מבעלי הדין" (ראו: רע"א 5806/06 עיזבון המנוח נמירובסקי מיכאל ז"ל נ' שימקו , פסקה 11 (13.6.2007)), רע"א 8224/15 תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ נ' זליכה , פסקה 17 (29.3.2016)). לפיכך, הכלל הוא עיון, ויש מקום לחרוג ממנו רק במצבים בהם אין בעיון כדי לתרום להבהרת טענת החיסיון (רע"א 7598/14 ג'אנופולוס נ' הימנותא בע"מ , פסקה 12 (6.1.2015)).

8.

ענייננו איננו בכלל אלא בחריג לו. כפי שציין בית המשפט המחוזי בהחלטתו, טענות המבקשת לחיסיון ולפגיעה בסודות מסחריים נטענו לפניו באורח כללי בלבד, מבלי שהועלתה טענה קונקרטית בעניין טיב המידע שלחסיונו נטען ולמהות הפגיעה הצפויה למבקשת ולצד שלישי ככל שייחשף, באופן המאפשר בחינה ובדיקה. ולעניין זה אין די בטענה בעלמא לקיומם של "סודות מסחריים" או "מידע פנים". בהעדר טענות קונקרטיות כאמור, לא ראיתי כי נפלה טעות בהחלטת בית המשפט אשר לא ראה לעיין במסמכים (ראו: רע"א 2498/07 מקורות חברת מים בע"מ נ' בר , פסקה י"ב (27.6.2007)).

9.

לאור כל האמור, החלטת בית המשפט מצויה במתחם שיקול הדעת המסור לערכאה הדיונית, ועל כן – הבקשה למתן רשות ערעור נדחית.

משלא נתבקשה תשובה, איני עושה צו להוצאות.