רע"א 9951/17 רונן איזק נ. רשות המיסים

1.

לפניי בקשה ל"החייאת הליך" ולחילופין בקשה למתן רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי מיום 26.11.2018.

2.

במסגרת ההליך שבכותרת, הגיש המבקש בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מיום 22.11.2017. בקשתו למתן פטור מהפקדת עירבון בהליך נדחתה בהחלטה של כבוד הרשמת ל' בנמלך מיום 25.4.2018 וערעור על החלטה זו נדחה בפסק דינו של כבוד השופט ד' מינץ מיום 15.5.2018 (בש"א 3625/18). חרף זאת המבקש לא הפקיד את העירבון אף לאחר שנשלחה לו הודעה על רישום ההליך לדחייה. נוכח האמור, ולאחר שנעשו ניסיונות לפנים משורת הדין מטעם המזכירות ליצירת קשר טלפוני עם המבקש, הוריתי ביום 1.11.2018 על דחייתו של ההליך.

3.

ביני לביני, המבקש פתח בהליכים מול המשיבה לסיום הסכסוך ביניהם בהסכמה. לאחר שהצדדים הגיעו להסכמות מסוימות, הגיש המבקש לבית המשפט המחוזי, ביום 13.9.2018, בקשה להארכת מועד ולביטול פסק דינו של בית המשפט המחוזי מיום 22.11.2017. בקשה זו נדחתה בהחלטתו של בית המשפט המחוזי מיום 26.11.2018 בה נקבע, בין השאר, כי הדרך הדיונית להשגה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי היא באמצעות הגשת הליך ערעורי. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה גם לגופו של עניין בקבעו כי הגעתו של המבקש להסדר עם פקיד השומה אינה מקימה עילה לביטול ההכרעות בפסק דינו של בית המשפט המחוזי מיום 22.11.2017 הנוגעות להתיישנות.

4.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתשובה לה לא ראיתי להורות על "החייאת" ההליך. רשמי בית המשפט מוסמכים "להחיות" הליך שנדחה עקב אי הפקדת עירבון מקום בו מתברר שיש למחדליו של המבקש הסבר המניח את הדעת. ככלל, בקשה ל"החייאת" הליך יש להגיש תוך שלושים יום כנדרש לגבי בקשות לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד, וככל שחולף זמן רב יותר ייטה בית המשפט לדחות בקשה זו (ראו: בש"א 5822/05 לה נסיונל חברה ישראלית לביטוח בע"מ נ' אלמלם , פסקאות 22-19 (28.6.2006)).

5.

בענייננו, הבקשה הוגשה כשלושה חודשים לאחר דחייתו של ההליך שבכותרת, ולא מצאתי בה כל טעם המצדיק את "החייאת" ההליך זמן כה רב לאחר דחייתו. הגשתה של הבקשה לביטול פסק דין בבית המשפט המחוזי אינה מהווה הסבר המניח את הדעת לאי הפקדת העירבון או להגשתה של הבקשה להחייאת ההליך באיחור כה ניכר.

6.

באשר לבקשתו של המבקש למתן רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי מיום 26.11.2018 אציין כי ככל שברצונו של המבקש להשיג על החלטה זו עליו להגיש הליך ערעורי נפרד, ולשאת בתשלום אגרה והפקדת עירבון כדין. כבר משום כך יש להורות על מחיקת בקשה זו שהוגשה שלא כדין במסגרת ההליך שבכותרת. יתר על כן, דומה כי המועד להגשת בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי מיום 26.11.2018 חלף ולכן הגשתה כפופה למתן הארכת מועד. זאת משום שעיון באתר "נט המשפט" מעלה כי החלטה זו הומצאה לכתובת הדואר האלקטרוני של המבקש עוד ביום 26.11.2018 וטענתו כי היא הגיעה לידיו רק ביום 1.1.2019 נטענה ללא תמיכה בתצהיר או בראיות מתאימות.

אשר על כן, דין הבקשה להידחות. המבקש יישא בהוצאות המשיבה בסך של 1,500 ש"ח.