רע"ב 10578/04 שחאדה חמדאן נ. שירות בתי הסוהר

1.המבקש מרצה עונש מאסר של שלוש שנים ותשעה חודשים בגין עבירות של איומים ותקיפה שביצע כלפי אשתו ובתו התינוקת. וועדת אלימות במשפחה של שירות בתי הסוהר (להלן: "הוועדה") המליצה שלא לאשר למבקש חופשות לעת הזו, וכן המליצה כי ביקורי בנותיו בכלא יתבצעו תחת הפיקוח של עובדת-סוציאלית.

2.המבקש עתר נגד החלטת הוועדה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב [השופט צ. גורפינקל], אך זה דחה את העתירה בקובעו כי "...[ו]המלצת הועדה שהעותר עדיין מסוכן אינה יכולה שלא להילקח בחשבון ע"י ביהמ"ש, והוא הדין בנושא הביקורים כאשר יש סבירות לאור הנסיבות שהביקורים יערכו בנוכחות העו"ס של הכלא". מכאן הבקשה שבפניי, בה חוזר המבקש על בקשתו ומדגיש כי ריצה 30 חודשי מאסר מתוך העונש שנגזר עליו וכי הוא מבקש לשקם את משפחתו.

3.דין הבקשה להידחות. הלכה היא כי רשות ערעור על החלטת בית משפט מחוזי בעתירת אסיר אינה ניתנת כדבר שבשגרה, אלא אם מתגלית שאלה משפטית בעלת חשיבות או נושא אחר שיש בו חשיבות כללית (ראו: רע"ב 7/86 וייל נ' מדינת ישראל (לא פורסם); רע"ב 2769/98 אבולעסל נ' וועדת השחרורים (לא פורסם); רע"ב 558/04 בושקאר נ' שירות בתי הסוהר (לא פורסם)). הבקשה שבפניי אינה מגלה כל שאלה כזו, ודי בטעם זה כדי לדחותה. למעלה מן הצורך יצויין כי הוועדה אמורה לשוב ולדון בעניינו של המבקש ביום 27.12.04 וחזקה עליה כי תבחן ותעריך את מסוכנותו, כפי שעשתה עד כה, על פי מכלול העובדות והנתונים שיובאו בפניה.

הבקשה נדחית.