רע"ב 10711/04 אליאס דאלי נ. מדינת ישראל

עניינה של בקשה זו הוא בעתירת המבקש, אסיר המרצה עונש מאסר של 16 שנה, ליתן לו רשות לערער על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב, מיום 10.11.04, במסגרתה נדחו השגותיו כנגד סיווגו כאסיר בעל סיכון גבוה לבריחה ("סג"ב"), ועקב כך נמנעות ממנו חופשות. בהחלטתו, קבע בית המשפט המחוזי, כי הסיבה לאותו סיווג נעוצה במידע מודיעיני, לפיו המבקש התכוון לנצל חופשה שתינתן לו כדי לברוח, ובדרך זו לסכל את המשך מאסרו. עוד נאמר בהחלטה, כי המבקש נדון ביוון בגין עבירת סמים והוסגר לישראל, אולם זו לא היתה הפעם היחידה בה נדון המבקש מחוץ לישראל, מאחר וגם בברזיל נגזר לו מאסר אולם הוא ברח משם לפני שנשא בכולו.

סיווגו של המבקש נבחן מספר פעמים על ידי המשיב, אשר מצא כי טרם בשלו התנאים לעשות בו שינוי. בעקבות כך הביא המבקש את השגותיו בפני בית המשפט המחוזי, אולם עתירותיו נדחו. מתגובתו העדכנית של המשיב שהונחה בפני עולה, כי החשש לבריחת המבקש שריר וקיים.

המבקש סבור כי ההחלטה לסווגו כסג"ב, בעוד שכל יתר הנאשמים שהורשעו עמו לא סווגו כך, נגועה באפליה פסולה. כן נטען, כי המידע המודיעיני המצוי בידי המשיב הוזם על ידי מידע מודיעיני אחר, ולכן לא היה ראוי להתבסס עליו לשם דחיית העתירה. ועוד סבור המבקש, כי בריחתו בעבר ממאסר בו נשא בברזיל, אינה מצדיקה שלילה מוחלטת של חופשותיו עד תום מאסרו הנוכחי.

דין הבקשה להידחות על הסף. עניינו של המבקש אינו מעורר סוגיות בעלות השלכות כלליות אלא פרטניות בלבד, שבעיקרן עוסקות בשאלות של עובדה והערכת מסוכנות, ואלו נבחנו תחילה על ידי הגופים המקצועיים, ואחר כך עמדו גם בביקורתו של בית המשפט המחוזי. בנסיבות אלו אין עילה למתן רשות ערעור, ובאשר לטענה בדבר אפליה, גם בה לא מצאתי ממש. סיווגו של המבקש כסג"ב, לא נועד להשית עליו עונש נוסף על זה שנגזר לו בהליך הפלילי, כי אם לתת מענה לסכנה שיימלט אם תינתן לו חופשה. במצב זה אין זה מן הנמנע כי שותפיו לעבירות יסווגו באופן שונה, אם אותו חשש בדבר בריחה לא מתקיים בעניינם.

כך או כך, מותר להניח כי עניינו של המבקש ייבחן במועד קרוב על ידי המשיב, ולמבקש שמורה הזכות לשוב ולעתור לבית המשפט כנגד ההחלטה החדשה, ככל שתהיה בעידו עילה לכך.

הבקשה נדחית.