רע"ב 1098/22 אבא יוסף בורוס נ. מדינת ישראל

1.

בפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע שניתנה מוקדם יותר היום, דהיינו 13.2.2022 (עת"א 25445-02-22, השופטת ג' לוין ) בעניינו של המבקש העצור עד תום ההליכים. בית המשפט המחוזי דחה עתירה של המבקש נגד החלטה של שירות בתי הסוהר (להלן: שב"ס ) שלא לאפשר לו לצאת לחופשה לצורך השתתפות באירוע ברית המילה של בנו, שצפוי להתקיים מחר בבית כנסת באזור מגוריו.

2.

בשלב הנוכחי, ובהתחשב בסד הזמנים הדוחק, אסתפק בהצגת עיקרי העובדות הרלוונטיות. ביום 21.12.2021 נעצר המבקש בחשד לביצוע עבירות סמים, ומעצרו הוארך מעת לעת. ביום 1.1.2022 הוגש נגדו כתב אישום המייחס לו עבירות סמים. ביום 18.1.2022 נעתר בית המשפט המחוזי לבקשת המדינה והורה על מעצרו עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו (מ"ת 1379-01-22, השופט נ' אבו טהה ). בהחלטתו התייחס בית המשפט המחוזי, בין היתר, לעברו הפלילי המכביד של המבקש, הכולל הרשעות קודמות בעבירות אלימות, מרמה וסמים, שבגינן ריצה עונשי מאסר קודמים, וכן לכך שהמעשים המיוחסים לו בכתב האישום בוצעו בעת שהיה תלוי ועומד נגדו עונש מאסר מותנה בר-הפעלה. ערר שהוגש על-ידי המבקש נדחה בהחלטת בית משפט זה ביום 30.1.2022 (בש"פ 632/22, השופט ש' שוחט ).

3.

ביני וביני, ביום 23.1.2022 הגיש המבקש לגורמי שב"ס בקשה לצאת לחופשה לרגל ברית המילה של בנו, בהתאם לתאריך הלידה המשוער. לטענתו, ומבלי שאדרש לשאלת הסימוכין לכך, נמסר לו כי בקשתו תידון לאחר הלידה. לאחר לידת בנו בשעה טובה, הגיש המבקש ביום 8.2.2022 בקשה נוספת ליציאה לחופשה בליווי בני משפחתו, לרגל אירוע ברית המילה, הצפוי להתקיים ביום 14.2.2022. לטענת המבקש, לא הומצאה לו החלטה בבקשתו זו, ולפיכך, ביום 11.2.2022 הגיש עתירה בעניין לבית המשפט המחוזי. במסגרת העתירה קבל המבקש על כך שלא ניתנה החלטה בבקשתו, והוסיף ותיאר את החשיבות הרבה שהוא ובני משפחתו מייחסים לנוכחותו באירוע, בין היתר בשל מצבו הרפואי.

4.

בדיון שהתקיים בבית המשפט המחוזי ביום 13.2.2022 הודיעה באת-כוח המדינה כי שב"ס דחה את בקשתו של המבקש ליציאה לחופשה. בהקשר זה, צוין כי המבקש הורשע בעבר בעבירות אלימות במשפחה, ולפיכך לא הותר לו לצאת לסבב חופשות במסגרת מאסריו הקודמים. כמו כן, הוצע למבקש להשתתף באירוע באמצעות היוועדות חזותית. לפי הנטען, בשלב זה נמסרה לבא-כוח המבקש החלטת שב"ס. אולם, זו לא צורפה כנספח לבקשה, והיא אף אינה מצויה בתיק במערכת נט המשפט.

5.

לאחר שקיים דיון בנוכחות באי-כוח הצדדים, דחה בית המשפט המחוזי את העתירה. בית המשפט המחוזי קבע כי יש ליתן משקל ממשי למסוכנותו של המבקש הנלמדת מהמעשים המיוחסים לו בכתב האישום ומעברו הפלילי המכביד. בית המשפט המחוזי הוסיף כי לכך מתווסף הסיכון לתחלואה בקורונה, בשל העובדה שהאירוע עתיד להיערך בבית כנסת, באופן שיש בו כדי להשליך על בריאותם של עצורים אחרים וסוהרים. לבסוף הדגיש בית המשפט המחוזי כי הצעתו של שב"ס לפיה המבקש ישתתף באירוע באמצעות היוועדות חזותית, מהווה פתרון סביר בנסיבות העניין.

6.

בבקשה שבפני שהונחה על שולחני לקראת הערב, בשעה 19:00 לערך, טוען המבקש כי שגה בית המשפט המחוזי בהחלטתו. בהקשר לכך נטען, כי אושרו הקלות ציבוריות ביחס לנגיף הקורונה, כך שהחשש מפני תחלואה אינו מצדיק לדחות את בקשתו. אשר לטענת המסוכנות, המבקש טוען כי הוא מוכן שיציאתו לאירוע תותנה בליווי של בני משפחתו, ותותנה בהפקדת בטוחות מתאימות. המבקש מוסיף וטוען כי אין יסוד לחשש מפני ביצוע עבירות נוספות של אלימות במשפחה על-ידו, בין היתר משום שבקשתו הנוכחית נתמכת על-ידי אשתו. לבסוף טוען המבקש כי התנהלותם של גורמי שב"ס, אשר השתהו במתן החלטה בבקשתו, מצדיקה לבדה את קבלת הבקשה הנוכחית ב"גלגול שלישי".

7.

דין הבקשה להידחות, אף מבלי להידרש לתשובת המשיב. הלכה היא כי בית משפט זה לא יתערב בשיקול דעתו של בית המשפט המחוזי הדן בעתירות אסירים, וזאת למעט במקרים שבהם מתעוררת שאלה עקרונית או שאלה בעלת חשיבות כללית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים (רע"ב 7/86 וייל נ' מדינת ישראל (26.6.1986); רע"ב 919/16 אנטיב נ' שירות בתי הסוהר , פסקה 3 (4.2.2016); רע"ב 2736/16 אטינגר נ' שירות בתי הסוהר (4.4.2016)). לא מצאתי כי מקרה זה נמנה על אותם מקרים חריגים. אף לגוף הדברים, איני סבורה כי נפל פגם בהחלטתו של בית המשפט המחוזי, שהתייחס למכלול השיקולים הרלוונטיים, לרבות החשש מהידבקות בנגיף הקורונה לנוכח מצב התחלואה. חזקה על גורמי השב"ס שיאפשרו למבקש להשתתף באירוע באמצעות היוועדות חזותית, כפי שהוצע על-ידם במסגרת הדיון בבית המשפט המחוזי. במאמר מוסגר, אציין כי אין בהחלטתי זו כדי לגרוע מהעקרונות שאותם התוויתי בהחלטתי בבש"פ 5857/17 מדינת ישראל נ' קורובקוב (15.8.2017) בכל הנוגע לבקשות של עצורים להשתתף באירועים משפחתיים (שם, בפסקה 40). בשלב הנוכחי, די לי בכך שאין עילה להתערב בהחלטה שהתקבלה.

8.

בשולי הדברים, אעיר כי אף שלא מצאתי עילה להיעתר לבקשה, ניתן להתרשם כי חלק מהטעמים שעמדו ביסוד ההחלטה העדכנית של שב"ס (סוגיית האלימות במשפחה) היו כאלה שאפשר היה לציינם כבר במועדה של ההחלטה המקורית (שניתנה לפני הלידה). ככל שאלה הם פני הדברים, דומה שהיה כדאי לשקפם למבקש כבר באותה עת. הדברים אמורים במבט הצופה פני עתיד בכל הנוגע לטיפול בבקשות דומות.

9.

סוף דבר: הבקשה נדחית. איחולי מזל טוב שלוחים למבקש ולרעייתו.