פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"ב
919/16
לפני:
כבוד השופטת ע' ברון
המבקש:
ארטיום אנטיב
נ ג ד
המשיבים:
1.
שירות בתי הסוהר
2. משטרת ישראל
בקשת רשות ערעור על
החלטת בית המשפט לעניינים מינהליים בנצרת מיום 3.2.2016 בתיק עתא 57506-01-16
(כבוד השופט י' בן-חמו)
בשם המבקש: עו"ד
דורון נוי
בשם המשיבים: עו"ד
לירון הופפלד
החלטה
1.לפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט לעניינים מינהליים בנצרת (כבוד השופט י' בן-חמו ) מיום 3.2.2016. במסגרת החלטה זו נדחתה עתירתו של המבקש, שהינו אסיר, נגד החלטה מינהלית שדחתה את בקשתו לצאת לחופשה חריגה לרגל אירוע ברית המילה של בנו, שעתיד להיערך מחר – יום 5.2.2016.
החל מיום 31.8.2004 מרצה המבקש עונש מאסר של 22 שנים, בגין הרשעתו בעבירת הריגה וכן בעבירות בנשק. את עונשו מרצה המבקש בבית הסוהר "שיטה", ומאז שנאסר לראשונה טרם אושר לו על ידי שירות בתי הסוהר (להלן: שב"ס ) להשתלב בסבב חופשות. מספר עתירות שהגיש בעניין זה לבתי המשפט נדחו – וזאת בעיקר לנוכח מעורבותו השלילית של המבקש בבית הסוהר; מידע מודיעיני מטעם שב"ס ולפיו נשקפת מן המבקש מסוכנות כלפי אחרים; וכן קיומו של חשש לפגיעה של אחרים במבקש. רק לאחרונה נדחתה על ידי שב"ס בקשה שהגיש המבקש ביום 11.1.2016 לצאת לחופשה מיוחדת לקראת לידתו הצפויה של בנו; ועתירה שהגיש המבקש על החלטה זו נדחתה ביום 22.12.2015 (עת"א 38901-09-15), וכך גם בקשת רשות ערעור שהגיש לבית המשפט העליון (רע"ב 130/16 מיום 12.1.2016).
2.עתה עותר המבקש לצאת לחופשה מיוחדת, על מנת שיוכל לקחת חלק באירוע ברית המילה של בנו. לדבריו קיימים טעמים מיוחדים לבקשה – בנסיבות שבהן נדרשו 5 שנים ממושכות וקשות של טיפולי הפריה, עד ללידה המיוחלת. משנדחתה בקשתו שבנדון על ידי שב"ס, הוגשה העתירה שהיא נושא ההליך דנן. בית משפט לעניינים מינהליים דחה אף הוא את עתירתו של המבקש – תוך שנקבע כי החלטת שב"ס מבוססת כדבעי על המלצת המשטרה, המהווה טעם כבד משקל המצדיק את שלילת החופשה המבוקשת. ועוד בהקשר זה, נאמר כדלקמן:
"התנגדות המשיבים להתיר חופשה איננה נסמכת אך ורק על סוג העבירה (שביצע המבקש- ע'ב' ), טיבה ונסיבותיה...אלא משום התנהלות שלילית ואינטנסיבית ומתמשכת של האסיר בתוך כתלי הכלא. קיים מידע שלילי, חמור ומגוון. בנוסף לכך, קיים מידע שלילי חדש נוסף שהתקבל בעניינו של העותר...
עיינתי בחוות הדעת הסודית של משטרת ישראל הכוללת הערכה לגבי המסוכנות והמצביעה על החששות של משטרת ישראל, בין היתר, בהתחשב ביתרת המאסר הארוכה וכן בתוכן המידעים כולל המידע האחרון".
לאחר הדברים הללו קבע בית המשפט לעניינים מינהליים, כי החלטת שב"ס שלא לאפשר למבקש לצאת לחופשה מיוחדת עומדת במבחני החוקיות והסבירות, ועל כן יש לדחות את העתירה. נגד החלטה זו מופנית כאמור בקשת רשות הערעור, וטענתו העיקרית של המבקש היא שהמידע המודיעיני שעליו נסמכת החלטתו של בית משפט לעניינים מינהליים הוא מידע ישן וחסר ערך; וכי בכל מקרה אין בו די כדי למנוע יציאה לחופשה בנסיבות המיוחדות של עריכת ברית מילה לבנו בכורו. ועוד נטען, כי שגה בית המשפט קמא משלא בחן את האפשרות לאיין את המסוכנות הנשקפת למבקש וממנו באמצעות ליווי של המבקש על ידי שב"ס, או באמצעות הפקדת ערבות כספית בסכום ניכר וערבות של צדדים שלישיים.
משהוגשה בקשת רשות הערעור, הוריתי למשיבים להגיש תגובתם בדחיפות, ולצרף לה חוות דעת עדכנית בעניינו של המבקש וכן את החומר המודיעיני הרלוונטי.
3.דין הבקשה להידחות. רשות ערעור על החלטה בעתירת אסיר תינתן ככלל בצמצום, וכאשר מתעוררת שאלה משפטית בעלת חשיבות כללית החורגת מעניינם של הצדדים לבקשה (רע"ב 7/86 וויל נ' מדינת ישראל (26.6.1986); רע"ב 2271/15 ביטון נ' שירות בתי הסוהר (1.4.2015)). המקרה דנן אינו מעורר שאלה עקרונית כלשהי, אלא מתמצה בעניינו הפרטי של המבקש – וכבר בשל כך יש לדחות את הבקשה.
גם לגופם של דברים, אין יסוד להתערב בהחלטתו של בית המשפט לעניינים מינהליים. יציאתו של אסיר לחופשה, רגילה כחריגה, נתונה לשיקול דעתם של הגורמים המוסמכים בשב"ס – ובית המשפט לא ימיר את שיקול הדעת המקצועי של הרשות בשיקול דעתו. הביקורת השיפוטית, על החלטות הנוגעות לחופשות של אסירים, מתמצית אפוא בבחינת החוקיות וסבירות קבלת ההחלטות על ידי הרשות (רע"ב 7482/15 מסראווה נ' מדינת ישראל (24.12.2015)). לאחר שבחנתי את החומר המודיעיני החסוי בעניינו של המבקש, שהוגש מטעם המשיבים, שוכנעתי כי בדין נקבע שנשקפת למבקש וממנו מסוכנות אשר אינה מאפשרת את יציאתו לחופשה. יצוין כי בניגוד לנטען על ידי המבקש, מדובר במידע עדכני ביותר, המעיד על מעורבות שלילית פעילה של המבקש בבית הסוהר, וכן על מסוכנות הנשקפת ממנו לשלום הציבור מחוץ לכותלי הכלא. ועוד יובהר, בהתייחס לטענותיו של המבקש בנדון, כי לא ניתן לאיין מסוכנות מסוג זה באמצעות הפקדת ערובה או מתן ערבויות של צדדים שלישיים; ואין זה מתפקידו של שב"ס "לאבטח" את המבקש במהלך האירוע.
4.סוף דבר, הבקשה נדחית. בטרם סיום יצוין, כי בתגובת המשיבים לבקשה נאמר כי שירות בתי הסוהר נכון לאפשר למבקש ולמשפחתו לערוך את ברית המילה במתחם המצוי מחוץ לחומות בית הסוהר, שם התקיימה אף חתונתו של המבקש בשנת 2014. לחלופין, מוצע לקיים את האירוע באולם אחר המצוי בתוך כותלי בית הסוהר ("אולם ועדות השחרורים") המתאים לכ-20 איש. לאפשרות הראשונה סרב המשיב במהלך הדיון שנערך בפני בית המשפט לעניינים מינהליים, ואולם כעת עומדת על הפרק אפשרות נוספת לקיום האירוע בהשתתפותו. ככל שיחפוץ בכך, על המבקש לפנות באמצעות בא כוחו בבקשה מתאימה בשעות הקרובות – ושב"ס יעשה לדבריו מאמץ להיעתר למבוקש, בכפוף לקבלת אישור משטרת ישראל לרשימת האורחים.
ניתנה היום, כ"ה בשבט
התשע"ו (4.2.2016).
ש
ו פ ט ת