פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"ב
159/15
לפני:
כבוד השופט ח' מלצר
המבקש:
ליאור דורנשטיין
נ ג ד
המשיב:
נציב שירות בתי הסוהר
בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית
המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופט א' טל) ב-עת"א 2577-01-15 מתאריך
6.1.2015; תגובת המשיב מתאריך 11.1.2015
בשם המבקש:
עו"ד חן הולנדר
בשם המשיב:
עו"ד יעל מורג
יקו-אל
החלטה
1.
לפני בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופט א' טל) ב-עת"א 2577-01-15, מתאריך 6.1.2015, בגדרה נדחתה בקשתו של המבקש לקבוע מועד דחוף לקיום דיון בעתירתו, וזאת לאחר שבהחלטתו של בית המשפט קמא הנכבד, מתאריך 5.1.2015, הדיון בעתירה נקבע לתאריך 20.1.2015.
2.
המבקש הורשע, על פי הודאתו, בעבירות של גידול סמים והחזקת סם לשירות עצמי, ובסופו של יום (לאחר שערעור המדינה על קולת העונש שהושת עליו התקבל) – נפסק כי הוא ירצה 3 חודשי מאסר בפועל, בדרך של עבודות שירות, וזאת החל מתאריך 2.3.2014, לצד עונשים נלווים נוספים.
3.
בתאריך 5.8.2014, לאור בקשת הממונה על עבודות השירות לנוכח תפקודו הלקוי של המבקש, התקבלה אצל גורמי המשיב החלטה בדבר הפסקה מינהלית של עבודות השירות. לנוכח האמור, החל מתאריך 17.12.2014 המבקש מרצה מאסר בפועל בן 54 ימים, בבית הסוהר "מעשיהו", כך שמועד שחרורו המלא ממאסר חל בתאריך 8.2.2015. יחד עם זאת, יצוין כי על פי הנמסר משירות בתי הסוהר, המבקש עתיד להשתחרר במועד שחרורו המינהלי, החל בתאריך 25.1.2015.
4.
בתאריך 1.1.2015 פנה המבקש לבית המשפט המחוזי מרכז הנכבד בעתירת אסיר שבגדרה ביקש לבטל את ההחלטה הנ"ל ולהורות על המשך ביצוע עבודות השירות.
5.
בתאריך 5.1.2015 ניתנה החלטתו של בית המשפט קמא הנכבד (כב' השופט א' טל ), שלפיה נקבע דיון בעתירה לתאריך 20.1.2015. בקשתו של המבקש לקבוע מועד דחוף לדיון בעתירה, לנוכח הנימוקים שפורטו בה ובכלל זה הנתון שלפיו המבקש צפוי להשתחרר ממאסרו בתאריך 25.1.2015 – נדחתה בתאריך 6.1.2015.
מכאן הבקשה שלפני, להורות על הקדמת הדיון הקבוע לשמיעת העתירה.
6.
לאחר עיון בבקשה ותגובת המשיב לה – נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות. ככלל, החלטות בדבר קביעת מועד דיון, גם כאשר מדובר בעתירת אסיר, הן החלטות דיוניות מובהקות המסורות ליומנו ולשיקול דעתו של המותב בפניו מתנהל ההליך – וערכאת הערעור איננה נוטה להתערב בהן. החלטה בדבר קביעת מועד דיון נכללת בסעיף 1(1) ל צו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס"ט-2009 . מכאן עולה, לכאורה, כי הוראת סעיף 62ג ל פקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971 , שלפיה: "החלטת בית המשפט בעתירה ניתנת לערעור לפני בית המשפט העליון אם נתקבלה רשות לכך מבית המשפט" – כלל איננה חלה על החלטה מסוג זה (עיינו: החלטת חברי, השופט י' עמית , ב-רע"ב 4603/13 סמני נ' מדינת ישראל
(26.6.2013) והאסמכתאות הנזכרות שם, בפיסקה 3). לכך יש להוסיף גם את העובדה שהעתירה הוגשה לבית המשפט המחוזי הנכבד זמן רב לאחר שהתקבלה ההחלטה בדבר ההפסקה המינהלית של עבודות השירות, ורק בחלוף כשבועיים לאחר שהמבקש כבר החל בריצוי מאסרו בהתאם להחלטה האמורה.
7.
אשר על כן – הבקשה נדחית .
יחד עם זאת, ועל אף האמור לעיל, בית המשפט קמא הנכבד מתבקש לבחון, בכפוף למגבלות ולאילוצי היומן, אם ניתן להקדים את הדיון בעתירה.
ניתנה היום, כ"א בטבת התשע"ה (12.1.2015).
ש ו פ ט