רע"ב 1671/13 פלוני נ. שירות בתי הסוהר

בקשה למתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז מיום 27.2.2013 בעת"א 32330-10-12 (כב' השופט א' טל ) בגדרה נדחתה עתירת המבקש לבטל את סיווגו כאסיר בעל סיכון גבוה לבריחה (להלן: סג"ב ).

המבקש מרצה עונש מאסר לתקופה של שבע עשרה שנים בעקבות הרשעתו, בין היתר, בעבירות של מעשה סדום בקטין, מעשה מגונה בהתעללות, מעשה העלול להפיץ מחלה ובעילה בכוח. העותר החל בריצוי מאסרו ביום 3.5.2011, וסווג כאסיר בעל סיכון גבוה לבריחה. כעולה מהחלטת בית משפט קמא, ההחלטה בעניין סיווגו של המבקש נובעת מכך שלפני למעלה משמונה שנים נמלט המבקש מן הארץ אף שידע כי הוא דרוש לחקירה, ומכך שלאחר שובו ארצה הסתתר עד אשר נתפס. סיווגו של העותר כאסיר בעל סיכון גבוה לבריחה נבחן לאחרונה פעם נוספת (ביום 21.1.2013) על-ידי וועדת סג"ב אשר קבעה כי אין מקום, בשלב זה, ליתן במבקש אמון ולשנות את סיווגו.

עתירת אסיר שהגיש המבקש כלפי החלטת וועדת סג"ב נדחתה ביום 27.2.2013. בהחלטה נקבע, כי המבקש נמצא בשלביו הראשונים של מאסרו ומשכך קיימת הצדקה, לעת הזו, להותיר את סיווגו כמות שהוא. עם זאת הודגש, כי במהלך חודש יולי 2013 עתיד עניינו של המבקש להעלות שוב בפני וועדת סג"ב, ויש להניח כי במסגרת זו יובאו בחשבון חלוף הזמן מעת האירועים שבגינם הוגדר מלכתחילה כאסיר בעל סיכון גבוה לבריחה, כמו גם טענותיו לפיהן עזב את הארץ מאחר שלא ידע שהוא דרוש לחקירה וכשחזר ארצה עשה זו "בדרך הרגילה", באמצעות דרכונו, וכי לאחר שובו התגורר בכתובת שהיתה רשומה במשרד הפנים ככתובת מגוריו.

כלפי החלטה זו הוגשה הבקשה שלפניי.

בבקשה נטען, בין היתר, כי מאחר ש"הוברר" לבית משפט קמא, כי לא הובא לידיעת המבקש שהוא מבוקש לחקירה טרם עזיבת הארץ, לא היה מקום לדחות את עתירתו. עוד נטען, כי החלטת בית משפט קמא, כמו גם החלטות המשיב, עומדות בסתירה לעובדות.

דין הבקשה להידחות. עניינו של המבקש אינו מעורר סוגיה בעלת משמעות ציבורית או משפטית אלא המדובר בסוגיה התחומה לד' אמותיו בלבד, וככזו אינה מצדיקה את קבלת הבקשה. המבקש מלין על סיווגו כאסיר שמיוחסת לו סכנה גבוהה לבריחה. סיווג זה מקורו בהחלטת הגורמים המקצועיים שבחנו את העובדות הרלבנטיות בעניינו של המבקש, וכן את הערכת מסוכנותו הנוכחית (בהקשר של סכנת בריחה). החלטה זו של הגורמים המקצועיים עמדה גם בביקורתו של בית המשפט המחוזי. בהחלטות אלה לא נפל כל פגם. הנסיבות בעניינו של המבקש, ובכלל זאת הימלטותו מאימת הדין בעבר, השלב המוקדם של ריצוי המאסר ובעיקר העובדה שבקרוב צפויה שאלת סיווגו להיבחן מחדש, מטים את הכף לדחיית הבקשה. עם זאת, נראה כי יש מקום להדגיש את שנאמר בהחלטת בית משפט קמא, כי יש להניח שבדיון הקרוב בעניינו של המבקש בפני וועדת סג"ב יובאו בחשבון טענותיו באשר לנסיבות יציאתו את הארץ ושובו.

סוף דבר. הבקשה נדחית.