רע"ב 1811/11 עומר קזאז נ. שירות בתי הסוהר

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז מיום 23.2.11 בעת"א 48468-01-11 (כב' השופטת ו' מרוז ) בגדרו הוארכה החזקתו של המבקש בתנאי הפרדת יחיד בשישה חודשים נוספים.

1 .

המבקש מרצה עונש מאסר בפועל לתקופה של 10 שנים וחמישה חודשים, החל מיום 13.6.2007, בגין עבירות סמים, תקיפת עובד ציבור וגרימת חבלה חמורה. את עבירת התקיפה והחבלה ביצע המבקש בהיותו במעצר, בכך ששפך שמן רותח על סוהר וגרם לו לכוויות קשות בפלג גופו העליון. נוכח אלימותו של המבקש כלפי אסירים אחרים וכלפי סגל בית

הסוהר, הוא מוגדר כ"אסיר התראה" הדורש התייחסות מיוחדת במהלך החזקתו בבית הסוהר. ככזה, העותר מוחזק בהפרדת יחיד החל מיום 22.8.2007, למעט התקופה בין 31.10.2008 ל-18.12.2008 והתקופה בין 2.8.2010 ל-31.10.2010, שאז הוחזק המבקש בהפרדה זוגית עם אחיו, אך בהמשך, משנתגלע סכסוך ביניהם, הוחזר להפרדת יחיד.

2.

ביום 26.1.2011 הגיש המשיב בקשה להארכת החזקת המבקש בהפרדת יחיד למשך שישה חודשים נוספים. המבקש התנגד לכך וסירב אף להפרדה זוגית, הן כיוון שאחיו, שיועד להיות שותפו להפרדה, מעשן, והדבר מפריע לו, והן כיוון שבהפרדה זוגית מתקיימת ביקורת שיפוטית רק אחת לשנה, ולא אחת לשישה חודשים כפי שנעשה לגבי הפרדת יחיד.

בהחלטתו מיום 23.2.2011 קבע בית משפט

קמא, כי המידע שהוצג בפניו מעיד על היות המבקש אלים ומסוכן, ואישר את בקשתו של המשיב להאריך הפרדת היחיד בה נמצא המבקש בשישה חודשים נוספים. בסיפא להחלטה, ציין בית משפט קמא כי ראוי לו למשיב לבחון מעת לעת הקלה בתנאי ההפרדה של המבקש.

על כך נסבה בקשת רשות הערעור שבפניי.

3.

המבקש חזר על טיעוניו בפני בית משפט

קמא. לטענתו, במהלך השנים מאז תחילת מאסרו למד את הפסול והחומרה במעשיו, והוא כיום בוגר מכפי שהיה בעת ביצוע המעשים בגינם הורשע; כי אין באירוע של תקיפת הסוהר בשנת 2007 כדי להצדיק הפרדה ממושכת בת שנים, והמשך ההפרדה מקורו בהתנכלות הסוהרים כלפיו; כי המידע המודיעיני שהוגש בעניינו הוא ישן, כללי ואיננו אמין; כי למרות הנטען כלפיו, הוא איננו מעורב עם כנופיית פשע כלשהי, לא היה מעורב בהעברת סכין, ואף העבירה של העלבת שוטר המיוחסת לו בטעות יסודה, שכן הדברים כוונו כלפי אחיו שאף הוא שוהה בכלא; כי המשיב לא נקט באמצעי מידתי באשר היה עליו להעבירו לבית סוהר אחר או לאגף אחר, שם היה יכול לשהות שלא בתנאי הפרדה; כי התנגדותו להפרדה זוגית יחד עם אחיו אינה נובעת מסכסוך ביניהם, אלא בשל הרצון לביקורת שיפוטית אחת לשישה חודשים ולא אחת לשנה, וכן בשל העובדה שאחיו מעשן, והדבר מפריע לו. לטענת המבקש, ההפרדה פוגעת בו באופן קשה, באשר היא מונעת ממנו שילוב בחינוך, בעבודה ובהליכי שיקום.

4.

מנגד, טען המשיב כי הבקשה אינה מעלה שאלה המצדיקה מתן רשות ערעור; כי ההחלטה להורות על המשך החזקתו של המבקש בתנאי הפרדה הינה סבירה, ונועדה לשמור על בטחונו של המבקש עצמו ועל שלומם ובטחונם של אחרים ולשם מניעת פגיעה בסדר התקין של בית הסוהר; כי המבקש הינו אסיר אלים ומסוכן כפי שעולה מחוות דעת גורמים מקצועיים ומהחומר המודיעיני החסוי; כי המבקש מסרב לשהות בהפרדה זוגית, ולכן הפרדה מלאה הינה המוצא האחרון, האמצעי שפגיעתו פחותה; וכי בעתיד יישקלו מחדש הדרכים להקל על המבקש את תנאי ההפרדה, ככל שיתאפשר, בהתאם להנחיית בית משפט קמא.

5.

דין הבקשה להידחות.

הבקשה אינה מעלה סוגיות החורגות מעניינו הפרטני של המבקש והמצדיקה מתן רשות ערעור. אכן, המבקש שוהה זמן לא מבוטל בתנאי הפרדה, וכידוע, ככל שתקופת ההפרדה מתארכת גובר הנטל על המשיב להראות כי יש הצדקה להארכת התקופה (ראו החלטותיה של כב' השופטת נאור ברע"ב 8048/10 אבוטבול נ' מדינת ישראל בפסקה 7 (לא פורסם, 24.2.2011) (להלן: עניין אבוטבול ) רע"ב 8426/09 עמיר נ' שירות בתי הסוהר בפסקה 6 (טרם פורסם, 7.12.2010) והאסמכתאות שם (להלן: עניין עמיר )). בנוסף, וכפי שציין בית משפט קמא בהחלטתו, על המשיב לחזור ולבחון החלטתו מעת לעת ולבחון אפשרות להקלה בתנאי ההפרדה ( עניין אבוטבול ועמיר , רע"ב 3663/10 קרליק נ' מדינת ישראל פסקה 5 להחלטה של השופטת נאור (לא פורסם, 6.6.2010)). אין לי אלא להצטרף לדברים, וכפי שנמסר בתגובתו של המשיב, כך ייעשה בעתיד, וביני לביני אף הועבר המבקש לאגף הפרדה בכלא אחר ותיבחן האפשרות להחזיקו עם אסיר נוסף.

6.

מכל מקום, במקרה דנן, נעשה ניסיון לצרף אל המבקש את אחיו, כך שיימצא

בהפרדה זוגית, אך הדבר לא הסתייע לאחר שהשניים הסתכסכו ביניהם.

בית משפט קמא מצא כי יש חשש מבוסס לכך שהמבקש יפגע באחרים או ייפגע על ידי אחרים, בהיותו משתייך לכנופיית פשע. לחשש זה יש בסיס נוכח התנהגותה האלימה והבריונית של המבקש, האיומים שהשמיע בעבר ומשמיע חדשות לבקרים, ועבירות המשמעת שצבר במהלך תקופת מאסרו הכוללות העלבת סוהר, איום לשרוף את תאו אם לא יופרד מאחיו וקטטות עם אחיו. גם מהחומר החסוי שהובא לעיוני, הכולל מידע מעודכן שעמד בפני בית משפט

קמא, ניתן ללמוד על כך שהמבקש הוא אסיר אלים וכי קיימת סכנה ממשית לשלום הציבור ובטחונו, לסדר התקין של בית הסוהר ולבטחונו של המבקש ואחרים, באם לא יוארך תוקפו של צו ההפרדה.

בנסיבות אלה אין מקום להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי ואני דוחה את הבקשה.