פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"ב
5684/11
בפני:
כבוד השופט י' עמית
המבקש:
גיא שם טוב
נ ג ד
המשיב:
שירות בתי הסוהר
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט
המחוזי בבאר שבע בתיק 34981-06-11 שניתנה ביום 19.7.2011 על ידי כבוד השופט
פרינדלנדר
בשם המבקש:
עו"ד רונן רבי
בשם המשיב:
עו"ד רועי שויקה
החלטה
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים באר שבע (כב' השופט ש' פרידלנדר ) מיום 19.7.2011, בגדרה נדחתה עתירת המבקש לבטל את החלטת המשיב (להלן: שב"ס ) שלא להעבירו מכליאה באגף הפרדה לאגף רגיל.
1.
המבקש הינו אסיר המרצה עונש של 57 חודשי מאסר העתיד להסתיים ביום 31.1.2013, בגין עבירות קשר לביצוע פשע, הכשלת שוטר במילוי תפקידו והחזקת נשק. על פי האישום הראשון בכתב האישום בו הורשע, קשר המבקש יחד עם אחרים לפגוע בפלוני באמצעות מטען חבלה. על פי האישום השני, בעת שעוכב על ידי שוטרים בנמל התעופה בן גוריון, נטל המבקש את דרכונו וברח מן המקום, ולא אותר במשך כשבועיים וחצי. המבקש שוהה במאסר מחודש יולי 2008 והחל מיום 23.7.2010 מוחזק בהפרדת יחיד בשל סכנה לשלומו ולשם שמירה על הביטחון והסדר בבית הסוהר. נסיון להחזיק את המבקש בהחזקה זוגית לא עלה יפה, ואף המבקש טען בפני בית משפט קמא כי הוא מעדיף הפרדת יחיד על פני הפרדה זוגית.
המבקש עתר על ההחלטה להחזיקו בהפרדה לפני בית המשפט לעניינים מנהליים באר שבע, שקבע בפסק דינו מיום 25.1.2011 כי יש הצדקה להארכת החזקתו בהפרדה, אולם הורה למשיב לבחון את אפשרות שיבוץ המבקש באגף אחר בבית הסוהר, בו תפחת המסוכנות הנשקפת לו וממנו. משלא נמצאה חלופה מתאימה, עתר המבקש בשנית, בין היתר, להעברתו משהותו בהפרדה לאגף רגיל. לאחר שמיעת הצדדים ועיון בחומר המודיעיני קבע בית משפט
קמא בפסק דינו מיום 19.7.2011 כי בעקבות אירוע אלים וחומר סודי שהוצג בפניו, החזקתו של המבקש בהפרדה נועדה למנוע סכנה לו ולאחרים, והורה על המשך החזקת המבקש בהפרדה עד ליום 19.1.2012.
על כך העתירה שלפני.
2.
המבקש שב וטען, כפי שטען לפני בית משפט
קמא, כי החזקתו בהפרדה מקורה באירוע שפיכת מים שהתקיים באגפו ואשר לא היה לו כל קשר אליו, ואינה נתמכת במידע אובייקטיבי, שכן מידע מודיעיני דומה היה קיים עוד טרם ההחלטה להעבירו מן האגף להפרדה; כי הוא מופלה לרעה לעומת אסירים אחרים באותו אגף, שבעקבות האירוע הועברו לאגף אחר ולא להחזקה בהפרדה; כי בניגוד לטענת המשיב, הוא אינו מסוכסך עם בני מיעוטים ממזרח ירושלים ולא נשקפת לו סכנה משהייה במחיצתם, והא-ראייה, שבנסיעתו מ בית המשפט
המחוזי בבאר שבע חזרה לבית הכלא, שובץ ברכב יחד עם אסיר בן מיעוטים ממזרח ירושלים. לדברי המבקש, המדובר בשאלה משפטית חשובה ובטענות היורדות לשורשו על עניין.
3.
דין הבקשה להידחות. המבקש אינו מעלה ולו בדל טענה החורגת מעניינו הפרטי והפרטני, ואף לא ממישור הקביעות העובדתיות גרידא של בית משפט קמא, ולא עולה מבקשתו כל שאלה בנושא עקרוני או ציבורי בעל השלכות רוחב (רע "ב 7/86 וייל נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 26.6.1986); רע"ב 599/11 סידה נ' מדינת ישראל
(לא פורסם, 7.4.2011); רע"ב 2047/11 פלוני נ' שירות בתי הסוהר (לא פורסם, 29.5.2011) ).
4.
לאחר עיון בתגובת המשיב ובחומר המודיעיני נחה דעתי גם דין הבקשה להידחות אף לגופה.
סמכות שירות בתי הסוהר (להלן: שב"ס ) להורות על החזקת אסירים בתנאי הפרדה לתקופה של עד שישה חודשים מעוגנת בסעיף 19ג לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1972 (להלן: הפקודה ), כאשר להחזקת אסיר בהפרדה מעבר לפרק זמן זה נדרש אישור בית משפט מחוזי. המידע שהיה בפני
בית משפט קמא מספיק כדי להצדיק את המשך החזקת המבקש בהפרדה, הן בשל סכנה הנשקפת לו ולאחרים משהותו באגף רגיל והן בשל הדאגה לקיום אורח חיים תקין בבית הסוהר, עילות המעוגנות בסעיפים 19ב(3) ו-19ב(4) לפקודה, בהתאמה.
ככל שתקופת ההפרדה מתארכת גובר הנטל על המשיב להראות כי יש הצדקה להארכת התקופה (ראו החלטתי ברע"ב 1811/11 קזאז נ' שירות בתי הסוהר
(לא פורסם, 5.6.2011) וכן החלטותיה של כב' השופטת נאור ברע"ב 8048/10 אבוטבול נ' מדינת ישראל בפסקה 7 להחלטה (לא פורסם, 24.2.2011) (להלן: עניין אבוטבול ) ; רע"ב 8426/09 עמיר נ' שירות בתי הסוהר פסקה 6 להחלטה (לא פורסם, 7.12.2010) והאסמכתאות שם (להלן: עניין עמיר )), ועל המשיב לחזור ולבחון החלטתו מעת לעת ולבחון אפשרות להקלה בתנאי ההפרדה ( עניין אבוטבול ועמיר , רע"ב 3663/10 קרליק נ' מדינת ישראל פסקה 5 להחלטה (לא פורסם, 6.6.2010)). החומר המודיעיני שהועבר לעיוני, אכן מלא וגדוש בממצאים מדאיגים, אך הוא מבוסס על אירועים שהתרחשו
בטרם הועבר המבקש לתנאי הפרדה, לפני למעלה מתשעה חודשים, דבר המחליש במידת מה את עוצמתו. עם זאת, על פי דיווחי המשיב נעשו לאורך תקופת החזקת המבקש בהפרדה נסיונות שונים להקלה על תנאי מאסרו – נעשה נסיון, שלא צלח, לשילובו בהפרדה זוגית, אך המבקש אף מעדיף הפרדת יחיד על פני הפרדה זוגית. אף הוצע למבקש לעבור לאגף השמור בבית הכלא "אשל" בו שהה בעבר, אך המבקש סירב גם להצעה זו. נראה שבאיזון הכולל, ההכרעה כי עדיפה ההפרדה על פני שילובו של המבקש באגף רגיל הינה סבירה, ואינה מגלה עילה להתערבות בהחלטתו של בית משפט קמא.
בנסיבות אלה אין מקום להתערב בפסק דינו של בית המשפט המחוזי ואני דוחה את הבקשה.
ניתנה היום, כ"ח באלול
התשע"א (27.9.2011).
ש ו פ ט