פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"ב
1892/18
לפני:
כבוד השופט ג' קרא
המבקש:
מרדכי גרוסמן
נ ג ד
המשיב:
שירות בתי הסוהר - הממונה על עבודות
השירות
בקשת רשות ערעור על
החלטתו של בית המשפט המחוזי במרכז-לוד בתיק עת"א 18658-02-18 שניתנה ביום
18.2.2018 על ידי כב' השופטת מיכל ברנט ובקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה
בשם המבקש:
בעצמו
החלטה
בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטת מ' ברנט ) מיום 18.2.2018, בגדרה נדחתה עתירתו של המבקש בנוגע למניין יתרת ימי עבודות השירות שעליו לבצע.
1.
המבקש החל לרצות ביום 30.7.2017 עונש של 5 חודשי עבודות שירות במע"ש ראשל"צ, כאשר שעות העבודה שם מתחילות בשעה 8:00. המבקש טוען כי בימים בהם שוהים ילדיו בביתו היה עליו להביאם לבית הספר, ולפיכך הגיע למקום ביצוע עבודות השירות באיחור. במספר מקרים סירבה המפקחת על עבודות השירות (להלן: המפקחת ) לאשר את איחוריו של המבקש והפסיקה את עבודתו, ועל כן ימים אלו לא נכללו במכסת ימי עבודתו. ביום 30.11.2017 ערכה המפקחת שיחת בירור למבקש בה הזהירה אותו מלהמשיך ולאחר ללא אישור. המפקחת אף הציעה למבקש לשבצו לביצוע העבודות בקרבת מיקום בית הספר של ילדיו, אך המבקש ביקש להישאר במע"ש ראשל"צ. ביום 3.1.2018 הודיעה המפקחת למבקש כי עקב איחוריו החוזרים היא מפסיקה את עבודתו במע"ש ראשל"צ ומעבירה אותו לישיבת הסדר בראשל"צ שם העבודה מתחילה בשעה 9:00. המבקש ביקש לברר אם בישיבת ההסדר לומדים תלמידים המכירים את ילדיו טרם תחילת עבודתו. כמו כן ביקש כי עד לתום הבירור יותר לו להמשיך ולעבוד במע"ש ראשל"צ אך נענה בשלילה, וכתוצאה מכך הפסיד שבוע עבודה. לאחר שנערך בירור זה, המבקש החל ביום 11.1.2018 בריצוי העבודות בישיבת ההסדר.
2.
ביום 8.2.2018 הגיש המבקש עתירת אסיר נושא הבקשה בה טען, בין השאר, כי סירובה של המפקחת לאשר את עבודתו בימים בהם איחר אינו סביר וכי הפסקת עבודתו נערכה באופן שרירותי וללא סמכות. המשיבה טענה שיש לדחות את העתירה, תוך שהיא מציינת כי במקרים רבים המבקש לא התייצב לביצוע העבודות ללא אישור, וכן כי המבקש המשיך להגיע באיחור חרף האזהרה שקיבל. בהחלטה מיום 18.2.2018 דחה בית המשפט המחוזי את העתירה (להלן:
ההחלטה ) , וקבע, בין היתר, כי מקום בו העותר עשה דין לעצמו והמשיך, אף לאחר מספר שיחות בירור, להגיע באיחור למע"ש ראשל"צ, אין לו להלין אלא על עצמו.
3.
על החלטה זו הוגשה הבקשה שלפניי, בגדרה המבקש חוזר על הטעמים שהעלה בעתירתו, וטוען כי הפסקת עבודתו בימים עקב איחוריו נעשתה בחוסר סבירות.
4.
דין הבקשה להידחות. הבקשה אינה מעוררת כל שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית החורגת מעניינו הפרטני של המבקש ולפיכך אינה נמנית על המקרים החריגים בהן תינתן רשות ערעור ( רע"ב 5089/13
אוחנה נ' שירות בתי הסוהר (24.7.2013); רע"ב 3236/17
כהן נ' שירות בתי הסוהר ( 20.4.2017 )). גם לגופו של עניין לא נפל כל פגם בהחלטתו של בית המשפט המחוזי. המבקש איחר פעם אחר פעם מבלי לקבל לכך אישור, והמשיך לאחר גם לאחר שיחת בירור שנערכה לו בה הוזהר שלא לאחר מבלי לקבל אישור. משכך, כפי שציין בית המשפט המחוזי – אין לו להלין אלא על עצמו, ועליו להשלים את ביצוע עבודות השירות בהתאם להוראות הממונה על עבודות השירות.
5.
סוף דבר, הבקשה לרשות ערעור נדחית, והבקשה להפסקה זמנית של עבודות השירות מתייתרת.
ניתנה
היום, י"ט באדר התשע"ח (6.3.2018).
ש ו פ ט