פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"ב
2105/13 - א'
לפני:
כבוד השופט י' עמית
המבקש:
ווסאם גבארין
נ ג ד
המשיבים:
1. הממונה על עבודות שירות מפקדת גוש צפון
2. מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית
המשפט המחוזי בנצרת בשבתו כבית המשפט לעניינים מנהליים מיום 6.3.2013 שניתנה על
ידי כבוד השופטת א' הלמן
בשם המבקש:
עו"ד יוסף נגר
החלטה
1.
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת בשבתו כבית המשפט לעניינים מנהליים (כב' השופטת א' הלמן ) מיום 6.3.2013, בגדרו דחה בית המשפט עתירה לביטול החלטת נציב ש רות בתי
הסוהר, לפיה אושרה המלצת הממונה על עבודות השרות להפסיק את ריצוי עבודות השרות על ידי המבקש, ולהמשך ריצוי יתרת התקופה למאסר בפועל.
כנגד המבקש הוגש כתב אישום מתוקן המייחס לו עבירה של תקיפת שוטר, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו ונהיגה פוחזת של רכב, לאחר שנעצר על ידי שוטרים לביקורת ונמלט מהמקום ברכבו במהירות של כ- 150 קמ"ש תוך נהיגה פרועה. המבקש הודה במסגרת הסדר טיעון במיוחס לו, ולאחר קבלת תסקיר שרות מבחן, הושת עליו בגזר דין מיום 23.6.2011 עונש מאסר של 5 חודשים שירוצו בעבודות שרות.
2.
המבקש שובץ לעבודה במועצה המקומית ערערה. לאחר שנעדר מעבודתו, לטענתו בשל סיבות רפואיות, הוזהר והועבר לבצע את עבודות השירות במשטרת עירון. נוכח התנגדות משטרת עירון, הועבר העורר לביצוע עבודות השירות בבית החולים "שער מנשה", ולאחר מכן שובץ במרכז השיקום בעיר חדרה. לאחר היעדרויות של העורר ולאחר שניתנו לו התראות נוספות ונערך לו שימוע, הוחלט על הפסקת עבודות השרות וביום 18.10.2012 אימץ הנציב את ההמלצה והורה על הפסקתן של עבודות השרות.
3.
המבקש עתר כנגד ההחלטה לבית המשפט לעניינים מינהלים, אשר דחה את העתירה, לאחר שמצא כי למערער ניתנו הזדמנויות רבות לשפר התנהגותו אך ללא הועיל.
על כך נסבה הבקשה שבפני.
4.
המבקש טען כי נפלה טעות בפני הממונה על עבודות השרות, לגבי מספר ימי ההיעדרות שלו מעבודתו במועצה המקומית ערערה. בעיקר, הדגיש המבקש את מצבו הרפואי אשר בעטיו, כך לטענתו, נבצר ממנו לבצע את עבודות השירות. לעניין זה הפנה המערער למסמכים רפואיים, מהם עולה כי בתקופה הרלבנטית סבל מפקקת ברגל שמאל וכי כיום, לאחר מנוחה, הוא מסוגל להשלים את עבודות השרות.
5.
דין הבקשה להדחות.
אקדים ואזכיר כי עבודות שירות הן בבחינת פריבילגיה המהווה חלופה מקלה לעונש מאסר בפועל. ניתן לשלול פריבילגיה זו בהתקיים העילות המנויות בסעיף 51ט(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (ראו, לדוגמה, רע"ב 2955/11 אזבראג'ה נ' שירות בתי הסוהר בפסקה 10 (8.5.2011 )).
6.
למבקש ניתנו הזדמנויות רבות לשפר את דרכיו, אך מהתנהגותו עולה כי הפגין זלזול והתייחס לפריבילגיה שניתנה לו "כמונחת בכיסו". המבקש לא טרח להציג לועדות הרפואיות בזמן אמת את המסמכים הרפואיים, למרות שנתבקש לעשות כן, ואף לא התייצב לוועדה רפואית לשני מועדים שנקבעו לו, מבלי להודיע מראש, ומבלי שניתן היה ליצור עימו קשר. לאור קביעותיו של בית משפט קמא לגבי היעדרויותיו החוזרות ונשנות של המבקש למרות ההזדמנויות הרבות שניתנו לו, רשאי היה הגורם המוסמך להורות על הפסקתן על-פי סעיפים 51ט(א)(1)-(2) לחוק העונשין, והחלטתו אינה חורגת ממבחן הסבירות (להחלת מבחן הסבירות על החלטה להפסקת עבודות שירות ראו, לדוגמה, רע"ב 2334/11 בן דוד נ' מדינת ישראל בפסקה 5 והאסמכתאות שם (2.5.2011))
7.
המבקש טען כי לא היה מיוצג בעת השימוע, אולם בזימון שניתן למבקש נכתב כי הוא רשאי להיות מיוצג על ידי עורך דין, ובשימוע עצמו הדבר הובהר לו במפורש. משבחר המבקש שלא להיות מיוצג בעת השימוע, אין לו להלין אלא על עצמו.
8.
השורה התחתונה היא, כי המבקש נעדר ימים רבים מעבודות השרות, נע ונד בין ארבע מקומות עבודה, ולמרות שניתנו לו הזדמנויות חוזרות ונשנות, ולמרות שהוזהר כי כל הפרה של עבודות השרות תשמש עילה להפסקה מנהלית, חזר לסורו.
השגותיו של המבקש לגבי חישוב יתרת המאסר שנותרה לו לא הועלו כלל בפני בית משפט קמא. בכל מקרה, המבקש רשאי להגיש עתירה חדשה בצירוף כל הנתונים והמסמכים הדרושים לעניין זה (השוו עניין אזבארג'ה בפסקה 11).
9.
סוף דבר שהבקשה נדחית והמבקש יתייצב לריצוי יתרת עונשו בבית המעצר קישון, או על פי החלטת שב"ס, ביום 7.4.2013 כפי שנקבע על ידי בית משפט קמא.
ניתנה היום, י"ג בניסן התשע"ג (24.3.2013).
ש ו פ ט