פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"ב
2495/16
לפני:
כבוד השופט י' עמית
המבקש:
דניאל רוזליו
נ ג ד
המשיבים:
1.
ועדת שחרורים
2. היועץ המשפטי לממשלה
בקשת רשות ערעור על
החלטת בית המשפט המחוזי מרכז בתיק עתא 015504-08-15 שניתנה ביום 03.11.2015 על
ידי כבוד הנשיא א' טל והשופטים ז' בוסתן וש' בורנשטיין
בשם המבקש:
בעצמו
בשם המשיב 2:
עו"ד נועם מולה
החלטה
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים (כב' הנשיא א' טל והשופטים ז' בוסתן ו ש' בורנשטין ) בעת"א 15504-08-15 מיום 3.11.2015.
המבקש הורשע בביצוע עבירות רכוש, ריצה עונש מאסר שנגזר עליו, וזכה לשחרור מוקדם על תנאי ובתנאים מגבילים לתקופה של כ-13 חודשים. בסמוך לאחר שחרורו ובתוך תקופת התנאי, חזר המבקש וביצע עבירות של התפרצות לדירת מגורים וגניבה. לפיכך הוגשה בקשה לביטול שחרורו המוקדם, וכך הורתה ועדת השחרורים בהחלטתה מיום 16.7.2015. המבקש הגיש עתירה מינהלית נגד החלטתה של ועדת השחרורים, ובית המשפט לעניינים מינהליים קיבל את העתירה בחלקה, והורה כי "מתוך תקופת הרישיון שהופקעה במלואה על ידי הוועדה, יופקעו 7 חודשים ו-6 חודשים יהיו תקופת תנאי חדשה שתחל לאחר שחרורו של העותר מהמאסר". גם עם החלטה זו התקשה המבקש להשלים ומכאן הבקשה לרשות ערעור, בגדרה עתר המבקש להתחשבות בחוויות הקשות שעברו עליו ולבטל את הפקעת השחרור המוקדם מטעמים של צדק, יושר והוגנות. מנגד, טענו המשיבים כי יש לדחות את הבקשה הן על הסף והן לגופה.
אין בידי להיעתר לבקשה. טענותיו של המבקש מתמקדות במהותן בעניינו הפרטני ובנסיבותיו האישיות, ומכאן שהבקשה שלפניי אינה עומדת באמות המידה המצומצמות שנקבעו למתן רשות ערעור על פסק דין בעתירת אסיר ( רע"ב 1315/14 אלסאנע נ' היועץ המשפטי לממשלה
(19.6.2014); רע"ב 4972/13 פינקו נ' שירות בתי הסוהר (4.11.2013)). כיוון שכך דין הבקשה להידחות על הסף, ואציין כי גם לגופו של עניין לא מצאתי כל מקום להיעתר לה. כפי שהבהירו המשיבים, הכלל הוא כי " אסיר ששוחרר על-תנאי ועבר עבירה נוספת בתקופת התנאי, תבטל הועדה את שחרורו ותחייבו לשאת מאסר שאורכו כאורך תקופת התנאי " (סעיף 20(א) לחוק שחרור על-תנאי ממאסר, התשס"א-2001 (להלן: החוק )). רק בנסיבות מיוחדות רשאית הוועדה להורות על הפקעת חלקית של תקופת התנאי וגם אז " לא פחות ממחציתה" (סעיף 20(ג) לחוק). נמצא כי בית המשפט לעניינים מינהליים הלך לקראת המבקש כברת דרך ארוכה, ככל שהחוק מאפשר ותוך מתן משקל נכבד לנסיבותיו האישיות, ובנסיבות אלה ברי כי אין כל עילה להתערבותנו.
אשר על כן, הבקשה נדחית בזאת.
ניתנה
היום, י"ח בניסן התשע"ו (26.5.2016).
ש ו פ ט