פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"ב
260/18
לפני:
כבוד השופט י' עמית
המבקש:
פלוני
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על
החלטת בית המשפט לעניינים מינהליים מחוז מרכז בתיק עתא 039201-08-17 שניתנה ביום
14.11.2017 על ידי כבוד השופטת ק' רג'יניאנו
בשם המבקש:
עו"ד משה מרוז
החלטה
1.
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים מיום 14.11.2017 בעת"א 39201-08-17 (כב' השופטת ק' רג'יניאנו ), שלא לשנות את סיווג המבקש המוגדר כעת כסג"ב (אסיר בעל סיכון גבוה לבריחה).
2.
המבקש מרצה עונש של 20 שנות מאסר בבית הסוהר "רימונים" לאחר שהורשע בביצוע עבירות מין במשפחה ומעשים מגונים בשלושה קורבנות נוספים. בשנת 2008, לאחר שניתנה הכרעת הדין בעניינו, המבקש נמלט מהארץ לפרו תוך שימוש בדרכון מזוייף של אחיו. מאז הוסגר לארץ בשנת 2010 והחל לרצות מאסרו, הוגדר המבקש כסג"ב – סיווג המטיל מגבלות שונות על תנאי מאסרו. במשך תקופה זו, נבחן סיווגו של המבקש אחת לחצי שנה על-ידי הוועדה המחוזית לניהול אסירים.
3.
בעתירתו לבית משפט קמא טען המבקש כי אין הצדקה להמשך הגדרתו כסג"ב רק בהתבסס על הימלטותו מהארץ לפני כ-7 שנים, כאשר במהלך תקופתו כאסיר הייתה התנהגותו תקינה ולא התקבל מידע חדש בעניינו המלמד על כוונות בריחה. בית משפט קמא דחה את העתירה, וקבע כי לא נפל פגם בהחלטת המשיב, שכן נסיבות בריחתו של המבקש ויתרת מאסרו הארוכה אכן מצדיקים את סיווגו כסג"ב.
4.
בבקשה שלפני חזר המבקש על טיעוניו הנ"ל, והוסיף כי בקשתו חורגת מעניינו הפרטי שכן היא מעלה את השאלה מהו פרק הזמן בו ניתן להמשיך ולהתבסס על אירוע שהתרחש לפני שנים לשם קביעת סיווגו של אסיר, בהיעדר אינדיקציות חדשות.
5.
דין הבקשה להידחות אף ללא צורך בתגובת המשיב. כידוע, רשות ערעור על הכרעה בעתירת אסיר תינתן במשורה, ורק במקרים בהם מתעוררת שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינו של העותר או נושא בעל חשיבות כללית (ראו לדוגמה: רע"ב 7/86 וייל נ' מדינת ישראל (26.6.1986); רע"ב 5541/14 גולדשטיין נ' שירות בתי הסוהר (25.8.2014); רע"ב 4522/16 אמסלו נ' שירות בתי הסוהר (15.8.2016)). על אף ניסיונו של המבקש לעטות על בקשתו מחלצות עקרוניות, היא אינה חורגת מעניינו האישי. נראה כי שב"ס, באמצעות הועדה המחוזית לניהול אסירים, הפעיל את שיקול דעתו ביחס לנסיבותיו הקונקרטיות של המבקש, ואין מקום לקבוע על בסיס זאת קביעה כללית וגורפת כפי שביקש המבקש.
גם לגופו של עניין לא מצאתי שנפל פגם בהחלטת בית משפט קמא שלא להתערב בהחלטת שב"ס. תפקידו של בית המשפט הוא אך לבחון את סבירות הפעלת שיקול הדעת בעניינו של האסיר (ראו: רע"ב 3480/14 בוגטיך נ' שירות בתי הסוהר , פסקה 5 והאסמכתאות שם (31.7.2014)). במקרה דנן בית משפט קמא נתן דעתו לנסיבות הבריחה המתוחכמות של המבקש ולשיקולים הנוספים ששקל שב"ס בהחלטתו, ולא מצא להתערב בה. לא מצאתי בבקשה עילה המצדיקה התערבות בהחלטה זו.
6.
סוף דבר, הבקשה נדחית.
ניתנה
היום, כ"ה בטבת התשע"ח (12.1.2018).
ש ו פ ט