רע"ב 2834/06 עמוס נחום נ. מדינת ישראל

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי תל-אביב יפו ב-עע"א 2893/05 (כבוד השופטת נֹגה אֹהד) בו נדחתה עתירתו של המבקש להשיב לו את זכות היתר לצאת לחופשות, שנלקחה ממנו.

1.

ביום 18.9.2005 שהה המבקש, המרצה עונש מאסר עולם בגין עבירת רצח, בחופשה. המבקש אמור היה לשהות במעצר-בית מוחלט בבית משפחת עובדיה שברחוב לוי אשכול 60/7 בתל-אביב. בביקורת שביצעה המשטרה במקום באותו יום בשעה 14:10 לא מצאה שם איש.

2.

בגין הפרה זו של תנאיי יציאתו לחופשה החליט המשיב לשלול מן המבקש את זכות-היתר לצאת לחופשה. כנגד החלטה זו עתר המבקש לבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים.

3.

בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה מן הטעם שהייתה לפניו תרשומת המאשרת כי אכן ביצע צוות בילוש ביקורת בכתובת האמורה. על סמך תרשומת זו מצא בית המשפט כי המשיב פעל באופן סביר עת החליט לטול בחזרה את זכות היתר שניתנה לאסיר - לצאת לחופשות.

4.

על החלטתה של כבוד השופטת אֹהד הוגשה בקשת רשות ערעור לבית משפט זה. המבקש מלא טענות עובדתיות כרימון, רובן ככולן נדונו כבר בבית המשפט המחוזי; בעיקר הוא טוען כי שהה במעצר בית כפי שנצטווה ושאם ביצעה המשטרה ביקורת ולא מצאה במקום איש - אין זאת אלא שטעתה בכתובת. הסבירות לטעות כזו היא בעיני המבקש גבוהה שכן כבר בטופס אישור החופשה נפלה שגגה ונרשמה כתובת לא נכונה. המבקש גם מעלה חשש שמא מעלימה המשטרה מחדל כלשהו. טענת המבקש נסמכת גם על כך שההודעה על הפרתו את תנאי המעצר לא נשלחה אל שירות בתי הסוהר אלא עשרה ימים לאחר קרות האירוע. המבקש מטעים כי אין זה סביר כי המשטרה ישבה בחיבוק ידים שעה שרוצח מורשע שוטט לכאורה חופשי וסיכן את שלום הציבור. המבקש סבור שאין זאת אלא שהמשטרה שינתה את גרסתה בדיעבד. המשיב המסתמך על הדו"ח המשטרתי המציין, באופן מפורש, את הכתובת בה בוצעה הביקורת וכן את השעה. המשיב טוען שלאור האמור בדו"ח אין כל סיבה לחשוד שהשגגה שנפלה בטופס היציאה לחופשה השפיעה גם על דו"ח זה. עוד ביקש המשיב לחזק את תגובתו בטענה כי זכויות היתר של המבקש נשללו ממנו לא רק בגלל שלא עמד בביקורת שבוצעה לו אלא גם משום שלא שהה בנוכחותו של הערב, מר חסון. ברם, בית המשפט קמא לא התייחס בהחלטתו לעניין זה ואף אני הגעתי למסקנה אליה הגעתי מבלי להידרש אליו.

5.

דין הבקשה להידחות. טענותיו של המבקש אינן מעלות סוגיה משפטית בעלת השלכות כלליות או ציבוריות (ראו פסק דינו של הנשיא שמגר ב-רע"ב 7/86 וייל נ' מדינת ישראל (לא פורסם - ניתן ביום 26.6.1986); רע"ב 7552/05

יצחק טבגר נ' שרות בתי הסוהר (טרם פורסם - ניתן ביום 9.8.2005)

אשר ניתן מפי השופט ריבלין ובו יישום של פסק הדין ב- בר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ (פ"ד לו(3) 123 (1982)) במקרה של בקשת רשות-ערעור-בתי-סוהר). לא רק שלא מצאתי סוגיה כזו בין טענותיו של המבקש אל גם כל טענותיו הן טענות כלפי ממצאים עובדתיים אשר אין בית משפט זה נוהג להתערב בהם בשבתו כבית משפט לערעורים. ואם בכך לא די, הרי שמשך הזמן בו הוקפאו חופשותיו של המבקש חלף לו במהלך חודש אפריל. המשיב ציין בתגובתו שבדעתו להביא את עניינו של המבקש בפני ועדת אסירי עולם, על-מנת שתבחן את האפשרות להעניק לו מחדש את זכות-היתר שביציאה לחופשות.

6.

למעלה מן הדרוש הרי שגם לגופו של עניין טענתו של המבקש שהחלטת בית המשפט קמא מבוססת על תשתית עובדתית שגויה אין לה על מה שתסמוך. בדו"ח צוות הבילוש מצויינים במפורש הכתובת והמועד בהם ביקר הצוות, הם הבית בו אמור היה המבקש לשהות. אין בדברי המבקש אף לא ראשית ראיה לכך שדו"ח זה אינו אמת או שהשגיאה שנפלה (ותוקנה) בטופס החופשה נפלה גם בידי צוות הבילוש.

7.הבקשה לרשות ערעור נדחית.