רע"ב/רעב"ס 2990-24 רע"ב/רעב"ס 2990-24

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים (השופט ע' כהן) בעת"א 13486-03-24 מיום 21.3.2024, בגדרו נדחתה עתירת המבקש לצאת לביקור בביתו בליווי שב"ס על מנת לפגוש את בנו לאחר חתונתו, עם כלתו ובני משפחתו הגרעינית.

1.המבקש מרצה עונש מאסר של כ-15 שנים, החל משנת 2010, בגין עבירות שונות ביניהן ניהול ארגון פשיעה, הלבנת הון, סחיטה באיומים ועוד. בנו הבכור של המבקש נישא ביום 11.3.2024. במסגרת עתירה קודמת שהגיש, ביקש המבקש להשתתף בחתונת בנו, ואולם לאחר דיון בעתירה הוסכם כי העתירה תימחק, והמבקש יגיש עתירה נוספת לביקור בביתו בסמוך למועד החתונה (ראו החלטה מיום 4.3.2024 בעת"א 53893-02-24). המבקש הגיש עתירה כאמור – היא העתירה שבכותרת – במסגרתה ביקש לצאת לביקור בביתו בליווי שב"ס בנוכחות בנו, כלתו ובני משפחתו הגרעינית. ביום 21.3.2024 התקיים דיון בעתירה במהלכו הוצג לבית המשפט מידע מודיעיני. בפסק דינו שניתן בתום הדיון, דחה בית המשפט את העתירה. נקבע כי המידע המודיעיני שהוצג תומך בעמדת גורמי המקצוע, לרבות משטרת ישראל והגורמים המודיעיניים של שב"ס, ולפיה צפויה סכנה למבקש ולצוות המלווה כתוצאה מהביקור. כן נקבע כי נוכח העובדה שהתנהגותו של המבקש בכלא אינה חיובית, ולאור אמות המידה להתערבות בשיקול דעתו של המשיב, בפרט כשהוא מסתמך על המלצת גורמי המקצוע – אין להתערב בהחלטתו שלא לאפשר את הביקור. על החלטה זו הגיש המבקש את בקשת רשות הערעור שלפניי.

2.המבקש טוען בבקשתו, בין היתר, כי בית המשפט שגה בקביעתו כי נשקפת מסוכנות שמונעת ביקור בית בכל מצב, וזאת על אף הצהרת המבקש כי יסכים לכל תנאי ומקום לקיום הביקור. נטען כי המידע המודיעיני הוגש בעבר לבית המשפט ועדיין הומלץ לו להגיש עתירה נוספת, כאשר הימשכות ההתדיינות בנושא יצרה אצל המבקש ומשפחתו ציפייה לקבלת העתירה. לבסוף מציין המבקש כי הוא לקראת סיום מאסר ארוך, כי התנהגותו בכלא טובה, ועל כן יש לאפשר לו לצאת להשתתף בחגיגות נישואיו של בנו.

3.דין הבקשה להידחות על הסף ולגופה. הלכה היא כי רשות ערעור על פסק דין של בית משפט לעניינים מנהליים בעתירת אסיר, תינתן רק מקום שבו הבקשה מעלה שאלה משפטית עקרונית או כאשר היא מעלה נושא בעל חשיבות כללית החורג מנסיבותיו הפרטניות של האסיר הספציפי (ראו: רע"ב 823/14 פלוני נ' שירות בתי הסוהר, פסקה 3 (25.2.2014); רע"ב 4321/19 חגאב נ' מדינת ישראל, פסקה 2 (26.7.2019)). הבקשה דנן אינה באה בגדר מקרים אלה, שעה שטענותיו של המבקש ממוקדות כולן בנסיבותיו הפרטניות, ואינן מעלות כל שאלה עקרונית. די בכך כדי לדחות את הבקשה. אף לגופם של דברים, לא מעלה המבקש טעם להתערבות בהחלטתו של בית המשפט לעניינים מנהליים, המבוססת, רובה ככולה, על המידע המודיעיני שהוצג לעיונו בדבר הסכנה הנשקפת למבקש ולצוות הליווי בשל הביקור. טענתו של המבקש ולפיה "אין מחלוקת" לגבי התנהגותו הטובה בכלא, אינה משקפת את עמדתו של המשיב. אף קיומה של עתירה קודמת בעניין החתונה, והגם שציפיית המבקש ובני משפחתו מובנת – אין בה כשלעצמה משום טעם להתערבות בהחלטה הנדונה.

4.אשר על כן, הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות.