פרטי ההליך
החלטה בתיק רע"ב 3873/24
בבית המשפט העליון
רע"ב 3873/24
לפני:
כבוד השופט ד' מינץ
המבקש:
מוחמד שיח יוסף
נ ג ד
המשיבים:
1. שירות בתי הסוהר
2. מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על
פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופט ע' כהן) מיום 1.4.2024 בעת"א 37010-08-23
בשם המבקש:
עו"ד מעיין שמחון
החלטה
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופט ע' כהן) מיום 1.4.2024 בעת"א 37010-08-23, בו נדחתה עתירת המבקש נגד סיווגו על ידי הוועדה המחוזית לטיפול באלימות (להלן: ועדת אלמ"ב או הוועדה) כאסיר בעל פרופיל אלימות במשפחה (להלן: פרופיל אלמ"ב).
המבקש שפוט ל-12 שנות מאסר בפועל וחודש, והוא מרצה את מאסרו החל משנת 2014. בתחילה נשפט ל-10 שנים בגין הריגה, על רקע סכסוך בין משפחות ורצון לנקום את מות אחיו, ולאחר מכן נשפט לתקופת מאסר נוספת בגין עבירות שוחד, ניסיון להכניס חפץ אסור לכלא והחזקת סמים.
בית המשפט המחוזי קבע כי מהמידע המודיעיני החסוי שהוצג לפניו ומהמידע הגלוי שפורט בחוות דעת ועדת אלמ"ב עולה כי קיימת הצדקה לסיווגו בפרופיל אלמ"ב. כן נקבע כי המעשים שבגינם המבקש מרצה עונש מאסר, ובעיקרם עבירת ההריגה על רקע משפחתי, מצדיקים אף הם את סיווגו האמור. לבסוף נקבע כי מאחר שסיווג המבקש כאסיר בעל פרופיל אלמ"ב נקבעה על ידי הגוף המקצועי – ועדת אלמ"ב, ובית המשפט אינו שם את שיקול דעתו תחת שיקול דעתה, אין מקום להתערבות בהחלטתה.
לטענת המבקש, שגה בית המשפט המחוזי כשקבע כי יש להמשיך להסתמך על המידע המודיעיני לצורך סיווג המבקש כבעל פרופיל אלמ"ב, שעה שמדובר במידע משנת 2022. עוד שגה בית המשפט כשקבע כי יש להסתמך על שיקול דעתה של ועדת אלמ"ב, שעה שהוועדה כלל לא שקלה את טיבו ואיכותו של המידע המודיעיני. ולבסוף, בית המשפט שגה בקביעתו כי סיווגו כבעל פרופיל אלמ"ב נשען גם על העבירה שבגינה נשפט. המבקש מרצה את עונשו מזה 8 שנים מבלי להיות מסווג כאסיר בעל פרופיל אלמ"ב, ושינוי הסיווג נעשה אך ורק בעקבות מידע מודיעיני שהתקבל, המוכחש על ידו, לגבי יחסיו עם גרושתו. המבקש הדגיש כי לסיווג השפעה משמעותית על חייו, שכן בעטיו אין הוא יכול לצאת לחופשות או לבקש שחרור מוקדם, ואין הוא יכול להשתלב בתכנית בפיקוח הרשות לשיקום האסיר. לטענת המבקש, הבקשה מעוררת סוגיות עקרוניות והמשך סיווגו כבעל פרופיל אלמ"ב גורם לו עיוות דין ממשי.
דין הבקשה להידחות. מקרה זה אינו בא בגדרם של המקרים המצדיקים מתן רשות ערעור בעתירת אסיר. חרף ניסיונו של המבקש לשוות לבקשה נופך עקרוני, היא נסובה כולה על עניינו הפרטני ואינה מעוררת שאלה משפטית עקרונית או נושא בעל חשיבות כללית החורגת מנסיבות המקרה הפרטני (ראו לדוגמה לאחרונה: רע"ב 3608/24 טנסקי נ' מדינת ישראל, פסקה 4 (5.5.2024); רע"ב 2990/24 זגורי נ' שירות בתי הסוהר, פסקה 3 (11.4.2024)). קביעת בית המשפט המחוזי לפיה אין מקום לשנות את סיווג המבקש כבעל פרופיל אלמ"ב מבוססת על החומר החסוי והגלוי שהוצג לפניו, המצביע על מסוכנות הנשקפת ממנו (כפי שעולה גם מהחלטה קודמת שניתנה בעניינו מיום 22.5.2023 בעת"א 41093-05-23), ונתמכת בעמדת גורמי המקצוע. טענת המבקש בדבר תיקוף המידע המודיעיני הועלתה לפני בית המשפט המחוזי, אשר חרף זאת סבר כי אין מקום להתערב בהגדרתו כבעל פרופיל אלמ"ב על ידי הוועדה. קביעות אלה הן של הוועדה והן של בית המשפט נטועות בליבת סמכותם ושיקול הדעת המוקנה להם, והן אינן מצדיקות מתן רשות ערעור (ראו והשוו: רע"ב 623/12 צאפאנא נ' מדינת ישראל, פסקה 13 (14.3.2012)). יוער כי עצם העובדה שמדובר במידע מודיעיני שאינו מהעת האחרונה ממש, אין פירושה בהכרח כי מדובר במידע בלתי רלוונטי (ראו למשל: רע"ב 6267/13 טורק נ' שירות בתי הסוהר (24.10.2013)). על רקע האמור, אף בהתעלם מהקביעה כי גם העבירה שבגינה נשפט המבקש מצדיקה את סיווגו כבעל פרופיל אלמ"ב, אין מקום להתערבות בית משפט זה.
הבקשה נדחית אפוא.
ניתנה
היום, א' באייר התשפ"ד (9.5.2024).
ש ו פ ט