החלטהעליון4 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"ב/רעב"ס 3849-24 רע"ב/רעב"ס 3849-24

ניתן ביום
הרכב
ד' מינץ

בקצרה

תוצאה: נדחה
משפט מנהלי · סיווג אסיר ביטחוניבקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בעתירת אסיר לשינוי סיווג כאסיר ביטחוני

הבקשות נדונו כבקשות רשות ערעור על פסק דין בעתירת אסיר שדחה את הטענה לשינוי סיווגם כאסירים ביטחוניים לאחר תיקון כתב האישום. בית המשפט העליון קבע שהבקשות אינן מעלות שאלה עקרונית החורגת מנסיבותיהם הפרטניות. למעלה מן הצורך נקבע כי תיקון כתב האישום אינו מחייב שינוי הסיווג, לנוכח חוות דעת השב"כ ופוטנציאל הנזק הביטחוני. הבקשה נדחתה.

העובדות

המבקשים הורשעו בעבירות של פריצה לבסיס צבאי וגניבת תחמושת, במסגרת הסדר טיעון שהוביל לתיקון כתב האישום והשמטת הנסיבה הביטחונית. שירות בתי הסוהר סיווג אותם כאסירים ביטחוניים, והסיווג נותר על כנו לאחר בחינה מחדש שכללה חוות דעת של שירות הביטחון הכללי. בית המשפט המחוזי דחה את עתירותיהם.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש מקום לרשות ערעור על פסק דין שניתן בעתירת אסיר בנושא סיווג כאסיר ביטחוני?
  2. 2.האם תיקון כתב האישום והשמטת הנסיבה הביטחונית מחייבים שינוי בסיווג המבקשים כאסירים ביטחוניים?

הלכות

  1. 1

    בקשה לרשות ערעור על פסק דין בעתירת אסיר נדחית כאשר היא אינה מעוררת שאלה משפטית עקרונית או סוגיה בעלת חשיבות כללית החורגת מנסיבות האסיר.

    ״הבקשות אינן עומדות באמת המידה למתן רשות ערעור על פסק דין שניתן בעתירת אסיר, שכן הן אינן מעוררות שאלה משפטית עקרונית״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    תיקון כתב האישום אינו מונע סיווג אסיר כביטחוני, כאשר נערכה בחינה מהותית של פוטנציאל הנזק לביטחון המדינה.

    ״משכך, אין בתיקון כתב האישום בעניינם של המבקשים כדי לקבוע שאין לסווגם כאסירים ביטחוניים״
    לציטוט במסמך ←
  3. 3

    אסיר עשוי להיות מוגדר ביטחוני גם כאשר לא הורשע בעבירה ביטחונית מובהקת, אם נמצאו די ראיות מנהליות לצורך הסיווג.

    ״גם במצב שבו לא מדובר במי שהורשע ב"עבירות בטחוניות מובהקות" הוא עשוי להיות מוגדר כאסיר ביטחוני״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • אסיר ביטחוני
  • רשות ערעור
  • עתירת אסיר
  • שירות בתי הסוהר
  • תיקון כתב האישום
  • הסדר טיעון
  • עבירה ביטחונית
  • חוות דעת שירות הביטחון הכללי
  • ראיות מנהליות
  • שיקול דעת

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

החלטה בתיק רע"ב 3849/24

בבית המשפט העליון

רע"ב 3849/24

רע"ב 3854/24

לפני:

כבוד השופט ד' מינץ

המבקש ברע"ב 3849/24:

מחמד חליל אלצאנע

המבקש ברע"ב 3854/24

מחמוד סלימאן אלצאנע

נ ג ד

המשיבים:

1. מדינת ישראל

2. שירות בתי הסוהר

בקשות רשות ערעור

על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופט ע' כהן) מיום 13.4.2023

בעת"א 44730-06-23 ועת"א 33923-10-23

בשם המבקש

ברע"ב 3849/24:

עו"ד אייל אביטל

בשם המבקש

ברע"ב 3854/24:

עו"ד נתן טרבלסי

בשם המשיבים:

עו"ד סיון דגן

החלטה

לפנַי שתי בקשות רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופט ע' כהן) מיום 13.4.2023 בעת"א 44730-06-23 ועת"א 33923-10-23 בו נדחו עתירות המבקשים לשינוי סיווגם כאסירים ביטחוניים.

1.על פי עובדות כתב האישום המקורי שהוגש נגד המבקשים, המבקשים היו מעורבים בקשירת קשר לפריצה לבסיס צבאי, גניבת תחמושת ממנו, ביצוע סחר ועסקאות בתחמושת וגרימת נזק בזדון לרכוש תוך פגיעה בביטחון המדינה. ביום 19.6.2023 הוגש כתב אישום מתוקן במסגרת הסדר טיעון, ובו הואשמו המבקשים בחלק מהעבירות מושא כתב האישום המקורי, ובתוך כך הושמטה הנסיבה שעניינה ביצוע המעשים תוך פגיעה בביטחון המדינה ונמחקה בין היתר עבירת הסחר בנשק. המבקשים הורשעו בעבירות כתב האישום המתוקן בהתאם להסדר הטיעון.

במהלך הצגת הסדר הטיעון ציינו באי-כוח הצדדים כי מוסכם ש"העבירה הביטחונית" מושא כתב האישום המקורי הוסרה בכתב האישום המתוקן, ובאי-כוחם של המבקשים ביקשו שהפרוטוקול יועבר לידי שירות בתי הסוהר לעניין תנאי כליאתם של השניים. ביום 31.7.2023 הגישה המאשימה הודעת "הבהרה" בה צוין כי לא היה בכוונתה להסכים לכך שאין עוד בכתב האישום עבירות ביטחוניות כלל, אלא שהסכמתה כוונה אך ורק לכך שאחת העבירות שנכללו בכתב האישום המקורי שכללה נסיבה לחומרה שעניינה פגיעה בביטחון המדינה, הומרה לעבירה ללא נסיבה זו.

2.המבקשים סווגו על ידי משיב 2, שירות בתי הסוהר (להלן: המשיב) כאסירים ביטחוניים, וניסיונותיהם להביא לשינוי הסיווג, גם לאחר תיקון כתב האישום, לא צלחו. על כן, פנו השניים לבית המשפט המחוזי בעתירות אסיר, כל אחד בעניינו, בהן הלינו על סיווגם האמור. המבקשים טענו כי סיווגם כאסירים ביטחוניים הינו משולל יסוד ואינו עולה בקנה אחד עם הוראת פקודת הנציבות מספר 04.05.00 שכותרתה "תהליך הגדרת אסיר בטחוני" (להלן: פקודת הנציבות או הפקודה). כן נטען כי לא היה מקום לסווגם כך שעה שהם כלל לא נחקרו על ידי שירות הביטחון הכללי, ובפרט נוכח העובדה שבכתב האישום המתוקן הוסרה העבירה הביטחונית שיוחסה להם.

3.ביום 8.1.2024 הורה בית המשפט המחוזי על בחינת סיווגם מחדש של המבקשים. זאת על רקע טענות המבקשים כי החלטת המשיב התבססה על נסיבות שפורטו בכתב האישום המקורי. ביום 9.4.2024 עדכן המשיב שאין מקום לשנות את הסיווג. זאת בין היתר לאחר שהתקבלה חוות דעת עדכנית מטעם גורמי שירות הביטחון הכללי המפרטת את פוטנציאל הנזק המשמעותי הטמון במעשי המבקשים בהתייחס לכך שתחמושת הנגנבת מבסיסי צה"ל משרתת באופן ישיר ארגוני טרור ומסייעת להם באופן הפוגע באופן ממשי בביטחון המדינה; בהינתן שמרבית התחמושת שנגנבה באירוע לא נמצאה ולא הוחזרה לצה"ל; בשים לב לאירועי התקופה בה פועלים ארגוני טרור ללא הרף על מנת להוציא לפועל פיגועי טרור; ונוכח העובדה שגם בכתב האישום המתוקן נכללו עבירות ביטחון.

4.ביום 13.4.2024 ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי ובו נקבע כי לא נפל פגם בשיקול דעת המשיב המצדיק התערבות. ההחלטה המעודכנת להותיר את סיווג המבקשים כאסירים ביטחוניים התייחסה לנסיבות כתב האישום המתוקן ולשיקולים רלוונטיים נוספים, ביניהם העבירות בהן הורשעו, נסיבות ביצוען, הגדרת אסיר ביטחוני בפקודה וחוות דעת שירות הביטחון הכללי. כן צוין כי העובדה שהושמטו בכתב האישום המתוקן נסיבות הקשורות לפגיעה בביטחון המדינה אינה מוציאה מכלל אפשרות כי לצורך ההליך המנהלי יימצאו די ראיות מנהליות כדי לקבוע שמתקיימות נסיבות כאלה.

5.מכאן לבקשות שלפנַי, בהן שבו המבקשים ופירטו את השתלשלות העניינים ואת נסיבותיהם הספציפיות המצדיקות לטענתם את שינוי סיווגם כאסירים ביטחוניים. בתוך כך נטען כי אין מקום לסיווג האמור שעה שהם כלל ללא נחקרו על ידי שירות הביטחון הכללי; כי חוות הדעת שניתנה מטעם שירות הביטחון הכללי הינה כללית יתר על המידה; כי בניגוד לעמדת המשיב, הם לא הורשעו בעבירות ביטחון מובהקות; וכי לא היה מקום להתעלם מהצהרות המאשימה במהלך ההליך הפלילי שניתנו על רקע הסדר הטיעון אליו הגיעו הצדדים. הודגש כי מדובר בפרשה פלילית לחלוטין שאין בה ולוּ אבק של חשד או ראיה למניע לאומני.

6.בתשובת המשיבים נטען כי דין הבקשות להידחות על הסף ולגופן. נטען כי הבקשות אינן עומדות באמות המידה למתן רשות ערעור בעתירות אסירים, וגם לגופו של עניין לא נפל כל פגם בהחלטה המינהלית בעניין סיווגם של המבקשים כאסירים ביטחוניים. מדובר באסירים ביטחוניים המרצים את מאסרם באגפים פליליים, על רקע הרשעתם בפרשייה במסגרתה בוצעו עבירות שונות שעיקרן פריצה לבסיס צבאי וגניבת תחמושת ממנו. ההחלטה על סיווגם של המבקשים התקבלה בהתבסס על הגדרת "אסיר בטחוני" בפקודה, על יסוד כלל השיקולים הרלוונטיים לעניין, בהם טיב העבירות בהן הורשעו ונסיבות ביצוען, לצד עמדת חוות דעת שירות הביטחון הכללי שהוגשה בעניינם. זאת גם כאשר ההחלטה על סיווגם נבחנה מחדש, לאחר שנלקחה בחשבון העובדה שכתב האישום תוקן.

דיון והכרעה

7.דין הבקשות להידחות. הבקשות אינן עומדות באמת המידה למתן רשות ערעור על פסק דין שניתן בעתירת אסיר, שכן הן אינן מעוררות שאלה משפטית עקרונית או סוגיה בעלת חשיבות כללית החורגת מנסיבותיו הפרטניות של האסיר (ראו למשל לאחרונה: רע"ב 3852/24 סויסה נ' שירות בתי הסוהר, פסקה 5 (4.7.2024); רע"ב 3873/24 יוסף נ' שירות בתי הסוהר (9.5.2024)). המבקשים אף מיקדו את טענותיהם בנסיבותיו הספציפיות והקונקרטיות של המקרה, תוך פירוט ייחודיותו, הבאה לידי ביטוי לעמדתם בכך שכתב האישום תוקן, ובין הצדדים נתגלעה מחלוקת בנוגע לשאלה האם נותרה בכתב האישום עבירה ביטחונית "מובהקת" לאחר שהמאשימה הבהירה בהליך הפלילי את עמדתה ביחס לכך.

טענות המבקשים נטועות אפוא כולן בדל"ת אמותיו של עניינם הפרטני, והן גם נבחנו ונדונו באופן מפורט וממצה על ידי בית המשפט המחוזי, אשר לא הסתפק בעמדת המשיב המקורית שהוצגה לפניו ועמד על כך שהמשיב ישוב ויקבל החלטה מעודכנת בהתבסס על מצב הדברים העדכני.

8.לגופו של עניין ולמעלה מן הצורך יוער כי החלטת המשיב אף נבחנה בהתאם לקריטריונים המפורטים בפקודת הנציבות המגדירה "אסיר ביטחוני" כך:

"אסיר אשר נחשד, הואשם או הורשע בגין ביצוע עבירה שעל פי טיבה או נסיבותיה היא עבירה ביטחונית ו/או הוגדרה כעבירה ביטחונית מובהקת [...] או אסיר שניתנה לגביו חוו"ד של השב"כ, המעידה על מסוכנות ביטחונית הנשקפת מהמעשים שבגינם נעצר, הואשם או הורשע וכן, מי שהורשע או נאשם במעשה שהיה בו או שהייתה אפשרות ממשית שיהיה בו משום מתן שירות לארגון טרור או לאדם שרצה לפגוע בביטחון המדינה, כשהמעשה נעשה מתוך מודעות או מתוך עצימת עיניים או אדישות לסיכון שהמעשה יצר או יכול היה ליצור לביטחון המדינה" (סעיף 3ב לפקודה).

משכך, אין בתיקון כתב האישום בעניינם של המבקשים כדי לקבוע שאין לסווגם כאסירים ביטחוניים. זאת בין היתר בשים לב לכך שבעניינם של המבקשים נערכה בחינה מהותית ממנה עלה כי טמון במעשיהם פוטנציאל נזק משמעותי לביטחון המדינה, נוכח האפשרות שהתחמושת שנגנבה תגיע לגורמי טרור, דבר שקיבל חיזוק בחוות דעת גורמי שירות הביטחון הכללי שהוגשה. לא למותר לציין כי, כמפורט בהגדרת "אסיר בטחוני" בפקודה האמורה, גם במצב שבו לא מדובר במי שהורשע ב"עבירות בטחוניות מובהקות" הוא עשוי להיות מוגדר כאסיר ביטחוני, אם נמצאו די ראיות מנהליות לצורך הסיווג האמור.

הבקשה נדחית אפוא.

ניתנה

היום, י"ב בתמוז התשפ"ד (18.7.2024).

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (3 תיקים)

מצוטט על ידי (3 מסמכים)

הלכות

  1. 1בקשה לרשות ערעור על פסק דין בעתירת אסיר נדחית כאשר היא אינה מעוררת שאלה משפטית עקרונית או סוגיה בעלת חשיבות כללית החורגת מנסיבות האסיר.
  2. 2תיקון כתב האישום אינו מונע סיווג אסיר כביטחוני, כאשר נערכה בחינה מהותית של פוטנציאל הנזק לביטחון המדינה.
  3. 3אסיר עשוי להיות מוגדר ביטחוני גם כאשר לא הורשע בעבירה ביטחונית מובהקת, אם נמצאו די ראיות מנהליות לצורך הסיווג.