רע"ב/רעב"ס 3404-23 רע"ב/רעב"ס 3404-23

על המבקש הושת עונש מאסר בן 7 חודשים שירוצה בדרך של עבודות שירות בגין הרשעתו בעבירות מס. המבקש לא התייצב לביצוע עבודות השירות במועד שנקבע לו, כמו גם לשיחת הבירור אליה זומן ולשימוע אשר נערך ללא נוכחותו. על רקע האמור, ביום 11.1.2023 הוחלט על הפסקת עבודות השירות של המבקש. עתירה שהגיש על החלטה זו לבית המשפט המחוזי בירושלים – נדחתה. בפסק הדין צוין כי נוכח גילו של המבקש סבר בית המשפט כי ניתן היה לשקול ליתן לו הזדמנות נוספת ואחרונה "ולו לפנים משורת הדין", עם זאת המשיבה עמדה על עמדתה ובנסיבות אלו לא נמצא כי נפל פגם המצדיק התערבות.

מכאן לבקשה שלפנַי – הנסובה כולה על הטענה כי היה על בית המשפט לפסוק במקרה זה על פי אמת הצדק, נוכח ההערה בפסק הדין על פיה היה מקום לילך עם המבקש שלא לפי שורת הדין.

חרף ניסיונו של המבקש לעטות על בקשתו אצטלה של בקשה עקרונית באשר למקומם של שיקולי צדק בהליך, הבקשה אינה מעלה כל שאלה עקרונית החורגת מנסיבותיו הפרטניות של המקרה (וראו למשל לאחרונה: רע"ב 1384/23 ענבאוי נ' שירות בתי הסוהר, פסקה 6 (17.2.2023); רע"ב 3285/23 חגאזית נ' הממונה על עבודות שרות – מפקדת גוש צפון, פסקה 5 (30.4.2023)). אף לגישה המקלה באשר לאמות המידה להתערבות בעתירות מסוג זה, עניינו של המבקש אינו מגלה כל עילה למתן רשות ערעור. למעלה מן הצורך יובהר כי עיון בפסק דינו של בית המשפט המחוזי ובחומר שצורף לבקשה מגלה כי נעשו ניסיונות חוזרים ונשנים לאתר את המבקש ולהשיג אותו גם באופן טלפוני, מעבר לזימונים שנשלחו לכתובת עליה הצהיר. באחת הפעמים שבהן צלח הניסיון להשיגו באמצעות שיחה טלפונית הוא אף ביקש, על פי רישומי הממונה על עבודות השירות, להתייצב לריצוי עונשו בבית הסוהר. בנסיבות אלו, טענת המבקש כי "שיקולי הצדק מחייבים בעניינו הענקת סעד" כלל אינה ממן העניין.

הבקשה נדחית. המבקש יתייצב לריצוי עונש המאסר במועד ובמקום כפי שהורה בית המשפט המחוזי.