רע"ב/רעב"ס 3285-23 רע"ב/רעב"ס 3285-23

בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בנצרת (השופט י' בן-חמו) מיום 4.4.2023 בעת"א 30115-03-23, בה נדחתה עתירת המבקש שהופנתה נגד ההחלטה להורות על הפסקה מינהלית של עבודות השירות שהושתו עליו.

1.בתמצית, ביום 29.9.2022 הושת על המבקש עונש מאסר בן 6 חודשים שירוצה בעבודות שירות, לאחר שהורשע בעבירות של נהיגה בזמן פסילה ונהיגה ברכב ללא ביטוח. בהמשך ביום 13.2.2023 הוגש נגד המבקש לבית משפט השלום לתעבורה בעכו כתב אישום המייחס לו עבירות תעבורה אשר ביצע לכאורה בתקופה שבה ביצע עבודות שירות. לצד כתב האישום הוגשה בקשה להורות על מעצרו עד תום ההליכים המשפטיים נגדו, ובהמשך הורה בית המשפט כי המבקש ישהה בחלופת מעצר בביתו בפיקוח ערבים. על רקע הגשת כתב האישום והבקשה למעצרו של המבקש, ביום 28.2.2023, לאחר עריכת שימוע, החליט אגף האסיר בשירות בתי הסוהר על הפסקה מינהלית של עבודות השירות ונקבע כי הוא ירצה את יתרת ימי מאסרו מאחורי סורג ובריח.

2.נגד החלטה זו הגיש המבקש עתירה לבית המשפט המחוזי בה טען בין היתר כי הוא לא היה מיוצג בשימוע ולא הוסברה לו זכותו להיות מיוצג; כי ההחלטה להפסיק את עבודות השירות לוקה בחוסר סבירות קיצוני, בלתי מידתית ושרירותית; וכי ככל שיזוכה מהמיוחס לו בכתב האישום לא ניתן יהיה להשיב את הגלגל לאחור.

3.ביום 4.4.2023 נדחתה העתירה. נקבע כי המבקש חתם בעצמו על טופס זימון לשימוע בו הוסברה לו זכותו להיות מיוצג והוא בחר שלא לממשה. עוד צוין כי יציאה לעבודות שירות אינה מצדיקה פתיחת חלונות במעצרו או צמצום של שעות המעצר, ובפרט כאשר העבירות הנוספות שבגינן נעצר בוצעו בזמן ביצוע עבודות השירות. הודגש כי די בהגשת כתב אישום על מנת להצדיק הפסקה מינהלית של עבודות שירות ואין צורך להמתין להכרעת הדין בהליך החדש, קל וחומר כאשר מדובר באדם הנתון בתנאי "מעצר בית" שבעטיו הוא אינו יכול לבצע את עבודות השירות.

4.מכאן הבקשה שלפנַי, בה נטען כי בית המשפט המחוזי הפנה בהחלטתו לפסיקות קודמות שאינן ממין העניין, ובכלל זה פסיקות העוסקות בנאשמים ששוחררו למעצר בפיקוח אלקטרוני. בית המשפט גם שגה בכך שלא בחן האם הפעלת הסמכות נסמכת על ראיות מינהליות מספקות, ובפרט כאשר מדובר באדם שטרם הורשע בדין ועומדת לו חזקת החפות. צוין כי הפקעת עבודות השירות בעלת משמעות כבדת משקל על חירותו של אדם ועל כן והיא מחייבת תשתית ראייתית-מינהלית בעלת עוצמה משמעותית המבססת באופן סביר את השימוש בכוח ההפקעה. זאת בפרט כאשר ההפסקה המינהלית מבוססת על פתיחת חקירה פלילית, שאז יש להצביע על כך שהחקירה נושאת עמה מטען של חשד פלילי שאינו מצדיק באורח סביר את המשך העבודות.

5.דין הבקשה להידחות. רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט מחוזי בעתירת אסיר תינתן רק במקרים שבהם הבקשה מעלה שאלה עקרונית החורגת מנסיבותיו הפרטניות של המקרה (ראו למשל לאחרונה: רע"ב 2518/23 דבאבסה נ' מדינת ישראל, פסקה 2 (30.3.2023); רע"ב 1384/23 ענבאוי נ' שירות בתי הסוהר, פסקה 6 (17.2.2023); רע"ב 5075/22 מסעוד נ' שירות בתי הסוהר (26.7.2022)). אף אם ניתן לנקוט בגישה מקילה בבקשות רשות ערעור כבענייננו, עניינו של המבקש אינו מגלה כל עילה למתן רשות ערעור (וראו למשל: רע"ב 7734/22 כהן נ' הממונה על עבודות שירות – מפקדת גוש דן, פסקה 9 (13.12.2022); רע"ב 425/09 פריניאן נ' פרקליטות המדינה, פסק דינו של השופט א' גרוניס (11.3.2009)). טענותיו נסובות על עניינו הפרטני ודי בכך כדי להביא לדחיית בקשתו.

6.למעלה מן הצורך אוסיף כי גם לגופו של עניין די הבקשה להידחות. בהתאם לסעיף 51ט(א)(5) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 ניתן להורות על הפסקה מינהלית של עבודות שירות מקום שבו עובד השירות "נתון במעצר או משוחרר בערובה בתנאים שאינם מאפשרים את התייצבותו להמשך ביצוע עבודת השירות". בענייננו, המבקש אינו חולק על כך שהוגש נגדו כתב אישום אשר בעקבותיו הוא נתון ב"מעצר בית" מלא בפיקוח ערבים, וברי כי בנסיבות אלה הוא אינו יכול להמשיך את ביצוע עבודות השירות (לביצוע הפסקה מינהלית של עבודות שירות בגין "מעצר בית" ראו למשל: רע"ב 4205/18 הממונה על עבודות השירות מפקדת גוש דרום נ' חמזה (10.7.2018)).

הבקשה נדחית אפוא.