רע"ב/רעב"ס 2518-23 רע"ב/רעב"ס 2518-23

1.לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי נצרת – בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, ביושבו בכלא צלמון (השופט י' בן-חמו) אשר ניתן ביום 21.3.2023 בעת"א 51134-01-23, בגדרו נדחתה עתירתו של המבקש נגד החלטת הגונדר-הקצין המוסמך, שהורה על הפקעת עבודות השירות של המבקש.

2.הלכה היא עמנו כי רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט מחוזי בעתירת אסיר תינתן רק מקום שבו מדובר בשאלה עקרונית בעלת חשיבות כללית (בר"ע 7/86 וייל נ' מדינת ישראל (26.6.1986); רע"ב 2866/09 סוויסה נ' שירות בתי הסוהר (5.5.2009); רע"ב 5006/17 רדה נ' שירות בתי הסוהר (26.7.2017)).

3.במקרה דנן, חרף ניסיונו של המבקש לעטות על בקשתו נופך עקרוני, לא מצאתי כי בקשתו עומדת באמת מידה זו. החלטת בית משפט קמא נסובה על עניינו הפרטיקולרי של המבקש, הא ותו לא. מטעם זה בלבד, דין הבקשה להידחות.

4.למעלה מן הצורך אציין כי דין הבקשה להידחות גם לגופה. סעיף 51ט לחוק העונשין, התשל"ז-1977, שכותרתו "הפסקה מינהלית של עבודת שירות", מורה כדלקמן:

" (א) נציב בתי הסוהר או קצין בדרגת גונדר שהוסמך לכך על ידו, רשאי, לאחר שנתן לעובד השירות הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו או לפני סוהר בכיר כהגדרתו בפקודת בתי הסוהר שהוסמך לכך על ידי הנציב, להחליט כי עבודתו של עובד השירות לא תחל או תופסק וכי הוא יישא את עונשו או את יתרת עונשו בבית סוהר, לפי העניין, אם ראה כי מתקיים בעובד השירות אחד מאלה לפי העניין:

[...]

(5) הוא נתון במעצר או משוחרר בערובה בתנאים שאינם מאפשרים את התייצבותו להמשך ביצוע עבודת השירות".

על כך שהמבקש נעצר בפיקוח אלקטרוני בתקופת עבודות השירות אין חולק. ברי הוא אפוא כי לא נפל כל פגם בהחלטתו של הגונדר-הקצין המוסמך להפקיע את עבודות השירות של המבקש.

5.הבקשה נדחית אפוא, ועמה נדחית גם הבקשה לעיכוב ביצוע.