רע"ב 5006/17 חיים רדה נ. שירות בתי הסוהר

בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים בבאר-שבע (השופט א' משניות ) אשר דחה עתירת אסיר שהגיש המבקש שעניינה ביקורי התייחדות עם בת זוגו.

1.פקודת נציבות בתי הסוהר 04.47.00 "התייחדות אסירים ועצורים" (להלן: פקודת ההתייחדות או הפקודה ) מסדירה את סוגיית מפגשי ההתייחדות בין אסירים ועצורים לבנות זוגם. הפקודה קובעת שלוש קטגוריות של זוגיות המאפשרות לאסיר או לעצור לבקש לקיים מפגש התייחדות: נישואין; ידוע/ה בציבור וחבר/ה. הבקשה דנן מתמקדת בהגדרת המונח "ידועה בציבור" ומפאת חשיבותה להמשך הדיון בבקשה נביאה כלשונה:

" ידוע / ה

בציבור"- אסיר

ובת

זוגו

עימה

הוא

מבקש לקיים התייחדות,

אשר

הוכיח

כי

עובר

לכניסתו למאסר / מעצר

קיים

משק בית

משותף

עם

בת

הזוג כאמור, לפחות 12 חודשים, ותמך

את בקשתו

בתצהיר מאושר

וחתום

על

ידי

עורך

דין, וזאת

על

ידי המצאת אסמכתאות

התומכות

בבקשתו, ובין

היתר:

1) הצגת

חוזה

שכירות.

2) תצהירים

מסביבת

המגורים

הקרובה

לבני

הזוג.

3) חשבונות

ארנונה

וחשמל

על

שם

שני

בני

הזוג

או

חשבון

בנק משותף.

4) פלט

מרשם

האוכלוסין.

יצוין, כי הגדרה זו של המונח ידוע/ה בציבור נכנסה לתוקף בתיקון לפקודת ההתייחדות ביום 23.5.2016, וכי טרם תיקון זה קבעה הפקודה כי "אסיר ידוע בציבור – מי שהגיש לשב"ס תצהיר על הידוע/ה בציבור, מאושר ע"י נוטריון".

2.המבקש החל לרצות עונש מאסר ביום 26.5.2013 בגין הרשעתו בעבירת פריצה וגניבה וביום 26.6.2017 נדון למאסר עולם בגין רצח ולמאסר של 24 חודשים נוספים בגין חבלה חמורה בנסיבות מחמירות (תפ"ח 15181-06-13). בנוסף מצוי המבקש במעצר עד תום ההליכים בגין העמדתו לדין בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע ותקיפה סתם. מאז יום ה-5.5.2016 החלה בת זוגו של המבקש לבקר אותו בבית הכלא וביום 10.2.2017 הגיש המבקש עתירת אסיר לבית המשפט קמא בבקשה לאפשר לו לקבל ביקורי התייחדות עם בת זוג וזאת מבלי שהקדים לכך פנייה לשירות בתי הסוהר, כנדרש.

3.לאחר שקיים דיון בעתירה, דחה אותה בית המשפט קמא וקבע כי בת זוגו של המבקש אינה עונה להגדרת המונח "ידוע/ה בציבור" בפקודת ההתייחדות או להגדרת המונח "חבר/ה". בנסיבות אלו, כך נקבע, לא נפל פגם בהחלטת המשיב לדחות את בקשת המבקש להתייחדות.

4.על החלטה זו נסובה הבקשה דנן המתמקדת כאמור בהגדרת המונח "ידוע/ה בציבור" בפקודת ההתייחדות. לטענת המבקש, הוא החל לקיים קשר זוגי עם בת זוגו טרם תיקון הפקודה והציג תעודת זוגיות המוכרת על ידי ארגון "משפחה חדשה" מיום 15.12.2016 וכן תצהיר חתום ומאושר על ידי נוטריון מיום 29.5.2016 שבו מצהירה בת הזוג על כך שהיא מנהלת מערכת יחסים זוגית עם המבקש למעלה משבעה חודשים. לטענת המבקש נוכח העובדה כי מערכת היחסים בינו לבת זוגו החלה טרם תיקון הפקודה, יש להחיל בעניינו את נוסח הפקודה טרם התיקון ולהכיר בהם כידועים בציבור. עוד נטען כי ההגדרה החדשה למונח מציבה בפני המבקש מצב מוגמר לפיו לעולם לא תהיה בידיו האפשרות להיות ידוע בציבור מן הטעם כי עליו להתחיל בקשר זוגי שנה טרם תחילת המאסר. המבקש מוסיף וטוען כי החלטת בית המשפט מפלה אותו מול אסיר אחר שנסיבותיו דומות לשלו ובקשתו להתייחד עם בת זוגו התקבלה (עת"א 22052-02-17).

5.המשיב טוען כי המבקש מלין לראשונה על תיקון הפקודה בבית משפט זה, ודי בכך על מנת לדחות את טענותיו. לגופם של דברים נטען כי פקודת ההתייחדות תוקנה לאחר עבודת מטה מקיפה נוכח העובדה כי אסירים רבים היו מציגים לשירות בתי הסוהר תצהירים חתומים לפיהם הם ובנות זוגם ידועים בציבור, מבלי שהיה לדבר אחיזה במציאות וכי גם טרם תיקון הפקודה, נדרשו אסירים שהצהירו על מערכת יחסים של "ידועים בציבור" להציג אסמכתאות לכך. אשר לטענת ההפליה טוען המשיב כי החלטת בית המשפט לאשר לאסיר האחר שני ביקורי התייחדות בלבד, אף שלא עמד בהוראות הפקודה המתוקנת, נבעה מהסתמכותו של אותו אסיר על פסק דין שניתן בעניינו טרם תיקון הפקודה אשר בו נקבע כי ככל שבת הזוג תמשיך לבקר את האסיר במשך שלושה חודשים, ראוי יהיה לאפשר לו התייחדות עמה.

6.דין הבקשה להידחות.

הלכה מושרשת היא כי רשות ערעור על החלטה בעתירת אסיר תינתן רק מקום שבו הבקשה מעלה שאלה משפטית עקרונית או כאשר היא מעלה נושא בעל חשיבות עקרונית כללית (רע"ב 2866/09 סוויסה נ' שירות בתי הסוהר

(5.5.2009)). הבקשה דנן אינה עומדת באמות מידה אלו ולפיכך אינה מצדיקה מתן רשות ערעור.

טענותיו של המבקש נגד תיקון הפקודה מועלות לראשונה במסגרת הבקשה דנן ודי בכך על מנת לדחותן ( רע"ב 7230/16 שפיצר נ' שירות בתי הסוהר , פסקה 10 (27.11.2016)), אך גם לגופם של דברים אין לקבלן. אמות המידה לקביעת מעמדו של בן זוג כידוע או כידועה בציבור הותוו בפסיקה בהקשרים שונים (ראו למשל - רע"א 8256/99 פלונית נ' פלוני , פ"ד נח (2) 213, 238 (2003); כן ראו ע"א 3352/07 בנק הפועלים בע"מ נ' הורש , פסקה 23 לפסק-דינו של השופט (כתוארו אז) ס' ג'ובראן (7.12.2009)). בענייננו מסתמך המבקש על "תעודת זוגיות" שערך עם בת זוגו וכן על תצהיר שנתנה בת הזוג ובו ציינה כי היא מקיימת עימו "מערכת יחסים של זוגיות" במשך למעלה משבעה חודשים. ואולם, גם אם אניח כי ניתן לראות ב"תעודת הזוגיות" ובתצהיר אסמכתאות המעידות על תפישתם הסובייקטיבית של בני הזוג את מערכת היחסים ביניהם (רע"א 9755/04 ביטון נ' קצין התגמולים- משרד הביטחון,

פס' 18 לפסק דינו של המשנה לנשיאה ריבלין (31.8.2008)), ספק רב אם די באסמכתאות אלו כדי להכיר במבקש ובבת זוגו כידועים בציבור. זאת גם לפי המצב ששרר טרם תיקון הפקודה ובהינתן העובדה כי השניים מעולם לא קיימו משק בית משותף (לאסמכתאות שנדרשו בהקשר זה טרם תיקון הפקודה ראו רע"ב 3309/12 אכרם נ' שירות בתי הסוהר (3.9.2012); לדרישה לקיום משק בית משותף טרם הכניסה למאסר ראו: עעא (ת"א) 1672/01 סאלם נ' שרות בתי הסוהר - נציבות ירושלים (26.10.2001);

עת"א (מרכז-לוד) 61162-06-14 איפרגן נ' שירות בתי הסוהר (28.9.2014)).

ובאשר לטענת ההפליה שמעלה המבקש, עיון בפסק הדין בעת"א 9448-03-17 הנ"ל, מלמד כי ההחלטה בעניינו של האסיר שם ניתנה לפנים משורת הדין ובהתחשב בנסיבות המיוחדות של המקרה, בשל הסתמכות על פסק דין קודם שניתן בעניינו. משכך, אין להקיש מעניינו של האסיר האחר על עניינו של המבקש.

7.מטעמים אלו כולם הבקשה נדחית, אך בשולי הדברים ראיתי לציין כי אף שאין בידי המבקש לענות לדרישות פקודת ההתייחדות בכל הנוגע לקטגוריה של ידועים בציבור, עדיין פתוחות בפניו שתי הקטגוריות האחרות הקבועות בפקודה זו ככל שיעמוד באמות המידה הנדרשות לגביהן.