רע"ב 3578/22 רוסלן פרנקל נ. שירות בתי הסוהר

1.

בקשה לרשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' השופטת ר' גלפז-מוקדי ) בעת"א 53398-04-22 מיום 25.5.2022.

2.

המבקש - אסיר המוחזק באגף למניעת פשע באמצעות טלפון, מרצה עונש מאסר של כ-27 שנים בגין מאות עבירות מרמה לרבות כאלו שבוצעו באמצעות הטלפון מתוך כותלי בית הסוהר - עתר נגד החלטת המשיב שלא להגדיל את מכסת הזמן שהוקצה לו, מלכתחילה לפנים משורת הדין, כדי לשוחח בטלפון עם רעייתו המתגוררת באוקראינה, מעשר דקות פעמיים בשבוע, לעשרים דקות בכל יום.

3.

לאחר קבלת תגובת המשיב לעתירה, בגדרה עמד הוא על החשש המבוסס כי המבקש ינצל את שיחות הטלפון עם בני משפחתו בכדי לבצע באמצעותם עבירות מרמה כפי שארע בעבר, ושמיעת טיעון מלא מטעם שני הצדדים בדיון שהתקיים בפניו ביום 17.05.2022, המליץ בית המשפט קמא למשיב לשקול להרחיב את זמני התקשורת של המבקש עם רעייתו, נוכח הנסיבות החריגות של הלחימה הממושכת באוקראינה.

4.

ביום 24.05.2022 עדכן המשיב כי לאחר בחינה ושקילה מחודשת של הדברים, הוחלט להתיר למבקש שיחת טלפון יומית בת חמש דקות עם רעייתו.

5.

ביום 25.05.2022 ניתן פסק דינו של בית המשפט קמא, בגדרו צוין כי נחה דעתו מהעתרות החלקית של המשיב לעתירת המבקש, וכי בנסיבות המקרה מדובר בפתרון מידתי, שקול וסביר. לפיכך, לא מצא בית המשפט ליתן הוראות נוספות והתיק נסגר.

6.

מכאן הבקשה שלפניי, בגדרה חוזר המבקש על טענתיו שיסודן במצב ההומניטרי השורר באוקראינה.

7.

לאחר עיון סבורני כי דין הבקשה להידחות.

8.

הלכה היא עמנו כי בית משפט זה ייעתר לבקשת רשות ערעור על פסק דין שניתן בעתירת אסיר במקרים חריגים בהם מתעוררת שאלה משפטית עקרונית או סוגיה בעלת חשיבות כללית, החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים להליך (רע"ב 7/86 וייל נ' מדינת ישראל (26.06.1986)). המקרה דנן אינו בא בגדרה של אמת מידה מחמירה זו וטענות המבקש קיבלו מענה הולם בהחלטת המשיב ובפסק דינו של בית המשפט קמא.

9.

אשר על כן, הבקשה נדחית.