פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"ב
3915/17
לפני:
כבוד השופט י' עמית
כבוד השופט נ' סולברג
כבוד השופטת ע' ברון
המבקש:
עדנאן עאמר
נ ג ד
המשיב:
שירות בתי הסוהר
בקשת רשות ערעור על
החלטת בית משפט לעניינים מינהליים בבאר שבע (השופט
א' משניות
) מיום 11.5.2017
ב-עת"א 7250-05-17
תאריך הישיבה:
י"ח באייר
התשע"ז (14.5.2017)
בשם המבקש:
עו"ד מיקי חובה; עו"ד אביטל מוזס-חיים
בשם המשיב:
עו"ד רנאד עיד
החלטה
השופטת ע' ברון:
1.בקשת רשות הערעור שלפנינו מופנית כלפי פסק דינו מיום 11.5.2017 של בית משפט לעניינים מנהליים בבאר שבע (עת"א 7250-05-17; השופט א' משניות ), שבו נדחתה עתירתו של המבקש לאפשר לו חופשה חריגה כדי להשתתף בחתונת בתו שעתידה להתקיים מחר, 15.5.2017, בנוכחות כ-80 מוזמנים בבית שבכפר קאסם. למעשה בקשת העותר היא להשתתף בטקס "אל-טלעה" (מסירת הכלה לחתן), המקביל לטקס החתימה על הכתובה.
2.המבקש הוא אסיר המרצה עונש מאסר עולם לאחר שהורשע על פי הודאתו במעשה רצח של הנער טל רייכמן ז"ל שהיה בן 17.5 במותו. עונשו נגזר למאסר עולם (תפ"ח 5223-99, מחוזי תל אביב), ונקצב ל-35 שנים החל משנת 1999.
3.פנייתו של המבקש למשיב לצאת לחופשה מיוחדת לרגל חתונת בתו סורבה, ומשכך הגיש עתירת אסיר ביום 4.5.2017. העתירה נדחתה כאמור, תוך שבית המשפט הפנה לכך שיום קודם לכן התכנסה ועדת אסירי עולם בעניינו של המבקש והחליטה לדחות את בקשתו ליציאה לחופשה; כאשר מפרוטוקול הוועדה עולה כי הן מודיעין שב"ס והן מודיעין משטרת ישראל מתנגדים לבקשה; וכך גם עולה מחוות דעת סוציאלית מיום 30.3.2017 המציינת כי לעת הזו טרם בשלו התנאים ליציאתו של המבקש לחופשה חריגה. כן ציין בית המשפט את דברי בא-כוח המבקש, שלפיהם באפריל 2013 יצא המבקש לחופשה בליווי, כדי להשתתף בחתונת בנו – עובדה שהעלה המבקש בדיון עצמו ולא נזכרה כלל בעתירה. בתוך כך ובמעמד הדיון, העלה בא-כוח המבקש את האפשרות של יציאה לחתונת בתו בליווי ; וגם בקשתו זו נדחתה בנימוק ש"מדובר באפשרות שהועלתה לראשונה בפתח הדיון, ובהינתן סד הזמנים הקצר עד למועד האירוע, אינני רואה מקום להורות גם על יציאה לחופשה בדרך זו".
עם זאת הוסיף בית המשפט כי המשיב הודיע כי "יהיה נכון לאפשר [למבקש] ולבני משפחתו הקרובה לקיים אירוע מכובד ככל הניתן, במסגרת ביקור פתוח מורחב של בני המשפחה בין כותלי הכלא במקום מכובד, כדי לאפשר [למבקש] להשתתף בשמחה המשפחתית".
4.כנגד פסק דינו של בית המשפט המחוזי מכוונת בקשת רשות הערעור שלפנינו.
לאחר עיון בבקשה ובנספחיה, ומשהוספנו ושמענו את טיעוני באי-כוח הצדדים וכן עיינו בחומר הסודי שהוצג לנו בהסכמת המבקש במעמד צד אחד, לא ראינו מקום להיעתר לבקשה. כידוע, רשות ערעור על הכרעה בעתירת אסיר לא תינתן כדבר שבשגרה, אלא באופן מצומצם ורק באותם מקרים שבהם מתעוררים שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים או נושא בעל חשיבות כללית (ראו: רע"ב 7/86 וייל נ' מדינת ישראל
(26.6.1986); רע"ב 5541/14 גולדשטיין נ' שירות בתי הסוהר (25.8.2014); רע"ב 4522/16 אמסלו נ' שירות בתי הסוהר
(15.8.2016)). במקרה הנדון, טענותיו של המבקש נוגעות אך לעניינו הפרטני, חרף ניסיונו של המבקש לעטות להן נופך עקרוני. גם הגישה הדוגלת בהחלת מבחן מרחיב לגבי חלק מבקשות הרשות לערער על עתירות אסירים, כטענת המבקש, אין בה כדי להטות את הכף במקרה זה. די באמור כדי לדחות את הבקשה, ועם זאת נתייחס גם לגופה.
5.אף שבאבחון פסיכולוגי במסגרת שב"ס מיום 6.8.2014 הוערכה מסוכנותו של המבקש כ"נמוכה ביותר", מ"פרוטוקול ועדת אסיר עולם בחופשה ראשונה" מיום 10.5.2017, שצורף לעתירה, עולה כי רק לאחרונה שולב המבקש בטיפול ייעודי בתחום האלימות. צוין כי הוא "כיום נמצא בראשית תהליך" של טיפול במחלקה, וכי "בשלב זה לא ניתן לאמוד את התנהגותו ותפקודו במצבי סיכון". ויצוין כי המבקש מסווג בקטגוריה א' בשירות בתי הסוהר לעניין יציאה לחופשות, שבה נכללים "אסירים שאין להוציאם לחופשה משיקולים של סכנה לשלום הציבור או לביטחון המדינה", ועובדה היא שטרם שולב בסבב חופשות (ראו: פקודת נציבות בתי הסוהר 04.40.00 "חופשות אסירים"). בנסיבות אלה אין לומר כי נפל פגם בהחלטת המשיב, אף לא בפסק דינו של בית המשפט המחוזי. ייתכן שניתן היה לאפשר את יציאתו של המבקש לאירוע החתונה בליווי; אלא, כפי שציין בית המשפט המחוזי וכך גם עולה ממסמך שהוצג לנו, המדובר במשימה מורכבת, בהקצאת כוחות ובהיערכות רבה, במיוחד בתקופה זו ובוודאי בסד הזמנים הדחוק שבו מדובר. יצוין בהקשר זה, כי בא-כוח המשיב חזר בפנינו על כך שמלכתחילה לא ביקש כלל המבקש לצאת לאירוע החתונה
בליווי , ומשכך אפשרות זו לא נבדקה; ומצאנו להעיר כי עמדה זו היא מוקשית, שכן נדמה שבנסיבות המקרה גם אם המבקש לא ציין זאת במפורש בבקשתו, ניתן היה לצפות שאפשרות זו תיבדק מבעוד מועד.
6.סופו של דבר, ומבלי שאנחנו מקלים ראש בחפצו של המבקש להשתתף בשמחתה של בתו שהיא גם שמחתו שלו, ואף לא בחשיבות העניין למשפחה ולבתו של המבקש בפרט, איננו סבורים כי מקרה זה מצדיק את התערבותו של בית משפט זה בשיקול דעתם של גורמי המשיב ובהחלטתו של בית המשפט המחוזי. הבקשה אפוא נדחית, ועם זאת ההצעה שהעלה המשיב כמצוין בסעיף 3 לעיל, חזרה ונשנתה על ידו במסמך שהוצג לנו, והיא בעינה עומדת.
ניתנה היום, י"ח
באייר התשע"ז (14.5.2017).
ש ו פ ט
ש
ו פ ט
ש
ו פ ט ת