רע"ב 4082/20 גד פרץ נ. שרות בתי הסוהר

1.

לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי באר שבע (השופט ש' פרידלנדר ) , אשר ניתן ביום 25.5.2020 בעת"א 35473-05-20, ובגדרו נדחתה עתירתו של המבקש להורות לשירות בתי הסוהר (להלן: שב" ס ) לפנותו לבית חולים באופן מיידי.

הרקע לבקשה

2.

ביום 17.5.2020 עתר המבקש לבית המשפט המחוזי, במטרה להורות לשב"ס לפנותו לבית חולים. בעתירה זו טען המבקש כי חובש מטעם שב"ס סירב לבצע לו בדיקת אק"ג, על אף שהוא סובל מכאבים חזקים בחזה וביד שמאל. המבקש ציין בעתירתו כי הינו חולה לב הנתון במצב רפואי מורכב; כי הוא אינו חש בטוב; וכי לשיטתו שב"ס לא מספק לו טיפול רפואי הולם.

3.

ביום 24.5.2020, הגיש שב"ס את תגובתו לעתירה, בגדרה טען כי המבקש נבדק במרפאת הבימ"ר באופן קבוע ואף מקבל הסבר מפורט בדבר מצבו הבריאותי. נטען כי המבקש מסרב לקבל את הטיפול המוצע לו ואף סירב להתפנות למיון מספר פעמים להמשך בירור מצבו. שב"ס הוסיף כי המבקש מגיע מדי יום למרפאת הבימ"ר למעקב סוכר, לקבלת טיפול בזריקות אינסולין ולשם טיפול באינהלציה במידת הצורך. לדברי שב"ס, המבקש אף קיבל מחולל חמצן לתאו במסגרת סיפוק צרכיו הרפואיים, אך החזיר אותו בטענה שאינו מעוניין בו.

4.

שב"ס דיווח כי לאחרונה נבדק המבקש על ידי קרדיולוג, אשר המליץ לפנות את המבקש למיון להמשך בירור מצבו, אך המבקש סירב להתפנות לשם בכל תוקף. שב"ס מסר כי ביום 24.5.2020 בוצעה למבקש בדיקת אקו-לב במרפאת מומחים. עוד נמסר, כי במהלך חודש יוני הוסדרה למבקש בדיקת קרדיולוג נוספת. לבסוף, נטען כי המבקש מוכר לגורמי הרפואה בשב"ס ומטופל כיאות.

5.

ביום 25.5.2020 קיים בית המשפט המחוזי דיון בבקשת המבקש, במסגרתו עמד המבקש על דרישתו להתפנות לבית חולים בדחיפות להמשך הטיפול. המבקש טען כי שב"ס הטעה את בית המשפט כאשר טען כי הלה סירב להתפנות לחדר מיון, וביקש מבית המשפט להורות על פינויו. במהלך הדיון חזר שב"ס על טענתו כי המבקש מקבל טיפול רפואי ההולם את מצבו, וכי הרופא בבית הסוהר הוא הגורם המוסמך להחליט אם ראוי לפנות את המבקש לבית החולים.

6.

בית המשפט המחוזי דחה את העתירה לאחר שקיבל את טענת שב"ס כי בית המשפט אינו אמור להתערב בהחלטות רפואיות מקצועיות של רופא בית הסוהר וליתן הוראות רפואיות אופרטיביות על סמך תחושותיו הסובייקטיביות של המבקש. אף על פי כן, הורה בית המשפט כי רופא בית הסוהר יבדוק את המבקש פעם נוספת לא יאוחר מיום 26.5.2020 וישקול את הפניית המבקש לחדר מיון באם יתרשם כי המתנה לתוצאות בדיקת האקו-לב מסכנת את בריאותו.

מכאן בקשת רשות הערעור שלפניי.

טענות המבקש

7.

המבקש טוען כי שגה בית משפט קמא כאשר לא נעתר לבקשתו להיבדק על ידי רופא מומחה בבית חולים. לטענתו, עד ליום 15.6.2020, מועד כתיבת הבקשה לבית משפט זה, המבקש לא נבדק על ידי קרדיולוג. המבקש שב וחוזר על בקשתו להורות למשיבים לפנותו באופן מיידי לבית חולים לבדיקה.

דיון והכרעה

8.

ראשית, אציין כי בקשה זו הונחה על שולחני רק ביום 7.9.2020, לאחר שהמבקש הסדיר את תשלום האגרה בגין ההליך דנן.

9.

ביקשתי את תגובת שב"ס בשאלה האם הבדיקה הרפואית שבית משפט קמא הורה על עשייתה נעשתה; ואם כן, מה היו תוצאותיה .

מתגובת שב"ס עולה כי בהתאם להוראת בית המשפט, המבקש נבדק פעמיים במרפאת כלא אוהלי קידר ביום 25.5.2020. כמו כן, מתגובת שב"ס עולה כי המבקש עבר לבימ"ר אלה ונמצא במעקב מיום 27.7.2020. ביום 15.9.2020 המבקש אף עבר פרוצדורה רפואית בבית החולים ברזילי, אך סירב לאשפוז. המבקש הוזמן ביום 17.9.2020 לבדיקת קרדיולוג, אותה סירב לבצע, אך הסכים לדבר עם הרופא באמצעות היוועדות חזותית (שיחת וידאו). כמו כן, נטען כי המבקש מסרב לסירוגין לנטילת טיפול כרוני ולבדיקות רופאים מומחים ובדיקות עזר, וכי מצבו הכללי כיום יציב.

10.

לאור כל האמור לעיל, סבורני כי דין הבקשה להידחות על הסף, שכן זו איננה מעוררת שום שאלה משפטית בעלת חשיבות כללית אשר חורגת מעניינו הפרטני של המבקש, כנדרש בבר"ע 7/86 וייל נ' מדינת ישראל (26.6.1986). הכרעה בעניין טיפול רפואי באסיר הינה אינדיווידואלית מעצם טבעה ותחומה לדל"ת אמותיו של כל מקרה ספציפי. בנסיבות אלה, אינני רואה שום הצדקה להתיר למבקש לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי.

11.

מעבר לנדרש, אעיר כי בתי המשפט ממילא אינם אמורים להתערב בהחלטות שב"ס המבוססות על המלצות של גורמים מקצועיים, כל אימת שלא מדובר בהחלטה הלוקה בחוסר סבירות קיצוני אשר יורד לשורש העניין (ראו למשל: רע"ב 8966/16 פלוני נ' מדינת ישראל (17.1.2017)). החלטות שב"ס שנתקבלו בעניינו של המבקש אינן קרובות לקו האדום של חוסר סבירות קיצוני. יתרה מכך: דומה, כי המבקש נוהג לשבש את הטיפול הרפואי שניתן לו.

12.

הנני סמוך ובטוח, כי הגורמים המוסמכים בשב"ס ימשיכו להעניק למבקש טיפול רפואי הולם אשר עונה על צרכיו, על פי שיקול דעתם המקצועי ובשים לב למצבו הרפואי המורכב.

13.

הבקשה נדחית אפוא.