רע"ב 2135/22 שמואל בן אבו נ. שרות בתי הסוהר

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים בעת"א 39899-10-21

ובעת"א 27224-11-21 (השופטת מ' גרינברג ), מיום 5.1.2022, בגדרו נדחו עתירות המבקש בכל הנוגע להרכב המזון שמסופק לו ולמינון של תרופה מסוימת שהוא נוטל.

רקע עובדתי והליכים קודמים

1.

המבקש הוא אסיר אשר מרצה עונש של 10 שנות מאסר בפועל בגין הרשעתו בעבירות שונות, ובהן עבירות מין והלבנת הון. ביום 23.5.2021 הגיש המבקש לבית המשפט המחוזי עתירה בה הלין על הטיפול הרפואי שמוענק לו, בהיותו סובל מעצירות קשה, ועל כך שהמזון שמוגש לו אינו תואם את מצבו הרפואי האמור (להלן: העתירה הראשונה ). המשיב, מצדו, הפנה למסמך של דיאטן מטעמו בו צוין כי המבקש מקבל מזון ייעודי בהתאם לדיאטה מיוחדת שהותאמה לו לנוכח מצבו הרפואי; למסמכים המעידים על כך שהמבקש רוכש מוצרים מזון שאינם תואמים את מצבו הרפואי; ולחווֹת דעת מטעם גורמים רפואיים מהן עולה כי המבקש מטופל באופן סביר לחלוטין. בפסק דינו מיום 13.7.2021, דחה בית המשפט המחוזי את העתירה הראשונה בקבעו כי:

"המשיב עושה מעל ומעבר כדי להעניק לעותר [המבקש] טיפול מיטבי בבעיית העצירות ממנה סובל. עניינו של העותר נבחן בתקופה האחרונה על ידי רופא גסטרו, כירורג, ופרוקטולוג. עוד הותאמה לעותר דיאטה מטבולית ודיאטה מיוחדת הכוללת תוספת אספקה שבועית של 4.5 ק"ג ירקות ודברי חלב [...] מדובר בתוספות חריגות ביותר גם ביחס לאסירים אחרים שזכאים לתפריט דיאטה [...] אלא, שלא ניתן להתעלם מכך שעדיין לא נמצא פתרון לבעיה ממנה סובל העותר, ויש להמשיך ולפעול כדי לנסות למצוא את המתווה המתאים ביותר כדי לשפר את מצבו. לפיכך, אני מורה בהסכמת המשיב כי העותר יובא בפני כירורג שאינו מבית חולים מאיר בתקופה הקרובה וזה יבדוק לעומק את בעיית הטחורים והעצירות ממנה סובל. עוד יובא לפניו תפריט דיאטה עתיר סיבים שהותאם לעותר על מנת שיחווה את דעתו ככל שיוכל, בהתאם לשיקול דעתו המקצועי. הוצע לעותר לפנות לדיאטן פרטי מטעמו, ככל שיעשה כן, החומר הרפואי יובא לעיון הדיאטן והמשיב ידאג לתאם פגישת היוועדות חזותית בינו לבין העותר. המלצות הדיאטן הפרטי יובאו בפני גורמי הרפואה של המשיב".

2.

דעתו של המבקש לא נחה, ובחודשים אוקטובר ונובמבר 2021 הוא הגיש, בהתאמה, שתי עתירות נוספות לבית המשפט לעניינים מנהליים: האחת , כוּונה כלפי ליקויים נטענים בהתנהלות המשיב בכל הנוגע לאספקת מזון מותאם למצבו הרפואי; ו האחרת , הופנתה כלפי החלטת המשיב להפחית את מינון תרופת "אגיולקס" (להלן: התרופה ) שהמבקש נוטל לנוכח העצירות שממנה הוא סובל. המשיב, מנגד, טען כי המבקש מצוי במעקב רפואי שוטף בהתאם לפסק הדין שניתן בעתירה הראשונה, וכי הוא הופנה על ידי רופאיו לבדיקת קולונוסקופיה (להלן: הבדיקה ) שאותה סירב לבצע, באופן שיש בו כדי לסכל את הטיפול הרפואי שניתן לו. במהל דיון שהתקיים ביום 5.12.2021, הורה בית המשפט המחוזי למשיב לתאם למבקש מועד נוסף לביצוע הבדיקה. כמו כן ולנוכח טענת המבקש כי התנגדותו לביצוע הבדיקה נבעה מתופעות לוואי שנגרמו לו בשל תרופות שנטל כהכנה לקראתה, הורה בית המשפט המחוזי למשיב " לבחון החלפת התרופות שהוא [המבקש] אמור ליטול טרם הבדיקה " וכן " להציג מסמכים נוספים מבית החולים באשר להתנהלות העותר [המבקש] בדרך לבדיקה ובבית החולים ".

3.

בהתאם להחלטתו האמורה של בית המשפט המחוזי, המבקש זומן לביצוע הבדיקה בשנית, וזאת ביום 23.12.2021. ואולם, ביום 29.12.2021 הודיע המשיב לבית המשפט המחוזי כי ביצועה של הבדיקה לא הושלם וזאת עקב " הכנה לקויה מאוד " של המבקש. בנסיבות אלה, עתר המשיב לדחיית העתירות, בציינו כי המבקש עושה כל שלאל ידו על מנת לסכל את הטיפול הרפואי ולהימנע משיתוף פעולה עם רופאיו. המבקש, לעומת זאת, טען כי לא קיבל הסבר מדויק בדבר אופן ההכנה לבדיקה וכי תרופת ההכנה, שכזכור הוחלפה לבקשתו, לא הותאמה למצבו הרפואי.

פסק דינו של בית המשפט המחוזי

4.

בפסק דינו מיום 5.1.2022, דחה בית המשפט המחוזי את עתירותיו של המבקש. תחילה נקבע, כי בתקופה שחלפה ממועד מתן ההכרעה בעתירה הראשונה פעל המשיב כמצוות בית המשפט המחוזי, במובן זה שהמבקש נבדק על ידי מספר מומחים והופנה, בהמלצתם, לביצוע הבדיקה. ואולם, כך נקבע, הגורמים הרפואיים סבורים כי המבקש פעל במכוּון להכשלת הבדיקה שאליה הופנה בשתי הזדמנויות. בית המשפט המחוזי הדגיש כי אף בהתעלם מסוגיה זו, הרי שלא נמצא ביסוס לטענת המבקש שלפיה לא ניתן היה לבצע את הבדיקה מטעמים שאינם קשורים לאופן התנהלותו, כמו גם לטענתו כי קיבל הסבר לקוי בדבר אופן ההכנה לקראתה. לפיכך ומשהבדיקה לא בוצעה, הרי שלא ניתן לבצע אבחון יסודי של בעיית העצירות ממנה סובל המבקש. עוד צוין, כי בהתאם לחוות דעת של דיאטן פרטי אשר הוצגה לדיאטן מטעם המשיב, הותאם למבקש תפריט מיוחד ובהתאם לכך מסופקת לו תוספת שבועית של ירקות, יוגורט ומצרכים נוספים. בית המשפט המחוזי הטעים עוד, כי:

"העותר [המבקש] מקבל הרבה מעבר לכל אסיר אחר, ובין היתר מנת ירקות שבועית של כ-4.5 ק"ג ירקות ו-1 ליטר יוגורט. גם מבלי להיכנס לתוכנה של הידיעה המודיעינית, שמלמדת על שימוש פסול בירקות שמקבל, ברי, שמדובר בתוספת משמעותית, שהולמת את צרכיו. ניכר כי המשיב מנהל מעקב הדוק ומוקפד אחר מצבו הרפואי של העותר, יעידו על כך בדיקותיו התכופות על ידי רופאים מומחים, קביעת תורים לבדיקות, אספקת תוספת מזון בכמות גדולה, תוסף בנפייבר שמסופק לו, ואף החלפת חומרי ההכנה לבדיקת הקולונוסקופיה. דו"ח רכישות העותר במרכז המכר בחודשים האחרונים, אינו מתיישב עם טענותיו שמקפיד על תפריט דיאטה. הדו"ח כולל רכישות ממתקים, שתיה מתוקה, ומזונות מעובדים בעלי כמות גבוהה של סוכר ונתרן, שאינם חלק מתפריט הדיאטה המומלץ לו. גם בעניין זה טען, שלא קונה עבור עצמו".

5.

אשר לעתירה שכוּונה כלפי ההחלטה להפחית את מינון התרופה שהמבקש נוטל – נקבע כי רופאת בית הסוהר קיבלה החלטה מקצועית בדבר הפחתת המינון כאמור, וכי אף המבקש עצמו הודה שפיתח תלות בתרופה כמו גם דפוסי התמכרות לחומרים משלשלים. על כן ומשנראה כי הגדלת מינון התרופה עשויה להחריף את תלותו של המבקש בה באופן שעלול להזיק למצבו הרפואי, אין מקום להתערב בהחלטה זו.

6.

שתי העתירות נדחו, אפוא, על ידי בית המשפט המחוזי.

מכאן בקשת רשות הערעור דנן שהוגשה מטעם המבקש.

תמצית טענות המבקש

7.

המבקש, שאינו מיוצג, מתאר בהרחבה את מצבו הרפואי ואת התסמינים שמהם הוא סובל, ומלין על האופן שבו הוא מטופל על ידי המשיב. לשיטתו, המזון שמוגש לו על ידי המשיב אינו תואם את מצבו הרפואי והדבר בא לידי ביטוי בתופעות רפואיות קשות שהולכות ומחמירות עם הזמן, ובכלל זה טחורים ופיסורה שמהם הוא סובל. המבקש טוען כי בניגוד לקביעתו של בית המשפט המחוזי, הבעיה הרפואית שממנה הוא סובל ידועה לגורמים הרפואיים והבדיקה שאליה הופנה כלל לא נועדה לצורכי אבחון. כמו כן, כך נטען, הסיבות שבגינן המבקש לא השלים את הבדיקה בשתי ההזדמנויות, נעוצות בתרופות ההכנה שחויב ליטול ובאופן הלקוי שבו הודרך בדבר ההיערכות לבדיקה. המבקש מדגיש כי העובדה שהבדיקה הופסקה עקב הכנה לקויה, מעידה יותר מכל על מצבו הרפואי הקשה.

דיון והכרעה

8.

לאחר עיון בבקשת רשות הערעור, הגעתי ל כלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות אף מבלי להידרש לתשובת המשיב.

9.

על פי ההלכה הנוהגת, רשות ערעור על פסקי דין של בית המשפט המחוזי הדן בעתירות אסירים תינתן בצמצום ובמקרים מיוחדים שבהם מתעוררת שאלה משפטית עקרונית או בעלת חשיבות ציבורית החורגת מנסיבותיו הפרטניות של האסיר (ראו למשל: רע"ב 3463/21 כהן נ' הממונה על עבודות שירות , פסקה 18 (3.8.2021); רע"ב 7420/21 מחאמיד נ' שירות בתי הסוהר , פסקה 11 (28.11.2021)). בענייננו, הבקשה אינה מעוררת שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית, וניכר כי היא נטועה בדל"ת אמותיו של המבקש. די בטעם זה, אפוא, כדי לדחותה.

10.

בבחינת למעלה מן הצורך, דין הבקשה להידחות אף לגופם של דברים.

11.

החלטה בדבר תפריט המזון שמוגש לאסירים היא עניין מובהק שבניהול בית הסוהר. ההחלטה נתונה לשיקול דעתו הרחב של המשיב. כידוע, בית המשפט נוקט ריסון רב בהתערבות בהחלטות מסוג זה; וחזקה על המשיב כי הוא מספק לאסירים מזון התואם את צרכיהם התזונתיים – בהתאם לצרכיהם הרפואיים מחד גיסא, ובהתאם לנהלים מאידך גיסא (ראו למשל: רע"ב 8312/18 בן משה נ' מדינת ישראל , פסקה 5 (22.11.2018); רע"ב 7633/20 אטיאס נ' שירות בתי הסוהר , פסקה 5 ( 7.12.2020 ) ).

12.

כפי שקבע בית המשפט המחוזי בפסק דינו (וכן בפסק הדין שניתן בעתירה הראשונה ואשר צוטט לעיל), נכון לעת הזו מקבל המבקש מזון בהתאם ל"תפריט דיאטה מטבולית" שעליו המליץ דיאטן מטעם המשיב, כמו גם טיפול רפואי שוטף ביחס למצבו הרפואי שבמסגרתו הוא הופנה, בין היתר, לביצוע בדיקת קולונוסקופיה (ראו גם: מסמך מיום 17.11.2021 מטעם דיאטן השב"ס אשר צורף כנספח לכתב התשובה שהוגש על ידי המשיב לבית המשפט המחוזי (להלן: מסמך הדיאטן ); וכן המסמכים השונים שצורפו להודעת העדכון שהגיש המשיב לבית המשפט המחוזי).

ער אני לטענות המשיב שלפיהן המבקש סיכל את הניסיונות לביצוע הבדיקה בשתי הזדמנויות שונות, כאמור לעיל; לכך שטענות אלה מעוגנות, ולוּ באופן חלקי, בתיעוד הרפואי הרלוונטי (ראו: המסמכים רפואיים שצורפו להודעת העדכון שהגיש המשיב לבית המשפט המחוזי); ולכך שמדו"ח רכישותיו של המבקש מהקנטינה עולה כי הוא רוכש על בסיס קבוע מוצרי מזון אשר נוגדים באופיים את הדיאטה שהומלצה לו ושצריכתם מהווה סיכון למצבו הרפואי (ראו: סעיף 10 למסמך הדיאטן). ברי כי בכל אלה יש כדי להטות את הכף, באופן מובהק, לעבר דחיית הבקשה (השוו למשל: רע"ב 4082/20 פרץ נ' שרות בתי הסוהר , פסקה 11 (24.9.2020)).

13.

אשר לטענות המבקש כנגד ההחלטה בדבר הפחתת מינון התרופה – בהינתן שהחלטת המשיב בעניין זה נסמכת על חוות דעת רפואית של רופאת בית הסוהר, הרי שיש לראותה כהחלטה סבירה ומידתית. זאת, בפרט משהוברר כי הגדלת המינון – כפי שחפץ המבקש – עשויה להזיק למצבו הרפואי לנוכח דפוסי ההתמכרות שפיתח לתרופות מסוג זה (ראו למשל: רע"ב 8966/16 פלוני נ' מדינת ישראל , פסקה 13 (17.1.2017); רע"ב 6447/21 אבו מנה נ' שירות בתי הסוהר , פסקה 13 (3.10.2021)).

14.

יוצא אני מנקודת הנחה כי הגורמים המוסמכים בשב"ס ימשיכו להעניק למבקש טיפול רפואי ותזונתי הולם ומותאם לצרכיו, וזאת על פי שיקול דעתם המקצועי ובשים לב לשינויים במצבו הרפואי.

למען הזהירות ולנוכח טענות המבקש – החוזרות ונשנות – בכל הנוגע להדרכה שקיבל לקראת ביצוע הבדיקה (וזאת, כמובן, מבלי להפחית מן האחריות המוטלת עליו למלא בדקדקנות אחר ההנחיות), מתבקש המשיב להעניק למבקש הזדמנות נוספת לביצוע הבדיקה ולהדריכוֹ לקראתה באופן בהיר ומפורט, וזאת על מנת לייתר טענות נוספות בעניין זה.

סוף דבר

15.

התוצאה היא שהבקשה נדחית, בכפוף לאמור בפסקה 14 לעיל.

לא ייעשה צו להוצאות.