רע"ב/רעב"ס 4171-24 רע"ב/רעב"ס 4171-24

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת בעת"א 3717-03-24 (השופט י' בן חמו) מיום 6.5.2024, המורה על מחיקת עתירת המבקש שעניינה הכנסת כתב האישום המתוקן בגינו הורשע המבקש למערכת שירות בתי הסוהר (להלן: מערכת צוהר).

1.המבקש הוא אסיר ביטחוני המרצה עונש מאסר של 11 שנים החל מיום 23.5.2018, לאחר שהורשע במסגרת הסדר טיעון בכתב אישום מתוקן במסגרת תפ"ח 42266-08-18 בביצוע עבירות של ריגול חמור (מספר עבירות) ועבירות של מסירת ידיעות לאויב (מספר עבירות) (להלן: כתב האישום המתוקן). בשל אופי העבירות הבטחוניות בהן הורשע, כתב האישום המתוקן אסור בפרסום. במהלך ריצוי מאסרו, הבין המבקש שכתב האישום המתוקן המצוי במערכת צוהר הוא לא כתב האישום המתוקן בו הורשע, שכן בכתב האישום מופיעים ארבעה סעיפי אישום ולא שניים בהם הורשע; כי מצוין בו שהמבקש הורשע בריבוי עבירות ריגול חמור ובעשרות עבירות של מסירת ידיעות לאויב, כאשר בכתב האישום המתוקן הורשע אך במספר עבירות; וכי סעיפים אשר הוסרו בכתב האישום המתוקן בו הורשע נותרו בעינם.

2.בשל כך, עתר המבקש במסגרת עת"א 26872-12-22 במטרה לקבל לידיו את כתב האישום המתוקן (להלן: ההליך הראשון). ביום 23.3.2023 הנחה בית המשפט שיש להתיר למבקש לעיין בכתב האישום המתוקן תחת השגחה לפרק זמן קצוב. לאחר שהתחוור למבקש כי אכן כתב האישום המופיע במערכת אינו כתב האישום בו הורשע, פנה בבקשה לתקנו, ולבסוף הגיש עתירה במסגרת עת"א 29576-12-23 (להלן: ההליך השני). בכתב התשובה מיום 8.1.2024 ציינו המשיבים כי "מהבדיקה עלה כי אכן בשוגג הוזן כתב אישום מצונזר אך שגוי, על שנרשם בכותרת 'כתב אישום מתוקן' בגוף כתב האישום היו מספר מועט של משפטים שגויים וכן נרשמו 4 עבירות במקום 2. בעקבות כך, ביום 4.1.2024 הוצא כתב אישום השגוי מהמערכת והוכנס כתב האישום המתוקן הנכון בו הורשע העותר, כמו כן כתב האישום הנכון הועבר לעותר והוא הוחתם עליו". עוד צוין בכתב התשובה כי "מבדיקה שעשו המשיבים הרי שבכל העתירות בשנים האחרונות לא צורף כתב האישום השגוי כנספח לכתבי תשובה של המשיבים. במהלך הדיונים הוצגו לשופטים אשר דנו בעתירות כתב האישום המלא הסודי בו הורשע העותר". בעקבות הודעה זו, ביום 10.1.2024 החליט השופט בתיק למחוק את העתירה, מאחר שניתן למבקש הסעד שהתבקש על ידו.

3.לאחר מכן הגיש המבקש עתירה נוספת בעניין, עת"א 3717-03-24 (להלן: ההליך השלישי), במסגרתה טען כי גם כתב האישום שהוחלף והועלה למערכת צוהר בעקבות ההליך השני אינו כתב האישום המתוקן, שכן בכתב האישום המתוקן היו שינויים נוספים לרבות משפטים שהושמטו ועובדות שתוקנו. בהתאם לתשובת המשיבים מיום 22.4.2024, עולה כי גם בכתב האישום שעודכן במערכת לאחר ההליך השני "נפלה טעות בפירוט כמות העבירות בשתי העבירות בהן הורשע. בכתב האישום אשר נמצא בידי המשיבים נכתב בשוגג 'ריבוי עבירות' במקום 'מספר עבירות'". בתשובתם הדגישו המשיבים כי מעבר לכמות העבירות לא נפלה כל טעות נוספת בכתב האישום, וכי ביום 18.4.2024 התקבל אישור משירות בתי הסוהר כי כתב האישום המתוקן הנכון הוכנס למערכת, לצד העברתו למבקש.

בהחלטת בית משפט קמא מיום 6.5.2024 נמחקה עתירת המבקש מהנימוק שהתקבל הסעד המבוקש בעתירה. לטענתו של המבקש, הסעד אליו עתר לא התקבל – ומכאן הבקשה שבפניי.

4.בבקשתו טען המבקש, בין היתר, כי הגרסה של כתב האישום המתוקן הנכון שהוזנה במערכות לאחר ההליך השלישי אינה "מתוקנת לגמרי"; כי הגרסאות של כתב האישום שהוצגו בהליכים בערכאות השונות היו שגויות; כי שגה בית משפט קמא בכך שקיבל את עמדת המשיבים לפיה הגרסה המתוקנת של כתב האישום מופיעה במערכת צוהר; וכי לא הועבר לידו כתב האישום המתוקן שהוזן למערכת צוהר. לטענת המבקש, פגמים אלו הובילו לפגיעה בזכויותיו הבסיסיות כאסיר. במסגרת הבקשה עתר המבקש לאתר את הגרסה הנכונה של כתב האישום המתוקן שבו הורשע ולעדכנה במערכות השונות; לבטל את פסקי הדין שניתנו בעניינו בעתירות האסיר לאורך שנות מאסרו שכן פסקי דין אלו הסתמכו על כתב אישום שגוי; וכן למנות לו עורך דין מהסנגוריה הציבורית.

5.לאחר שעיינתי בהחלטת בית משפט קמא, בבקשה על נספחיה ובתגובת המשיבים, וכן בבקשות, בתגובות ובהחלטות בהליכים הקודמים הקשורים לעניין, איני רואה לנכון להיעתר לבקשה, ודינה להידחות.

על אף חוסר הנוחות שמעוררת הבקשה, שכן נמצא מספר פעמים כי כתב האישום אשר הוזן במערכת צוהר אינו כתב האישום בו הורשע המבקש, נראה כי המקרה אינו מתאים לבחינה במסגרת בקשה למתן רשות ערעור בעתירות אסירים. ניכר כי הבקשה תחומה לעניינו הפרטני של המבקש ואינה עומדת באמות המידה למתן רשות ערעור בעתירות אסירים (רע"ב 4179/15 דוידוב נ' משטרת ישראל (27.7.2015); רע"ב 1806/15 בולשונוב נ' שירות בתי הסוהר, פסקה 10 (9.6.2015); רע"ב 6390/19 עמיר נ' שירות בתי הסוהר, פסקה 16 (6.10.2019)). יוער כי לאחר הגשת העתירה השלישית נערכה בדיקה יסודית מטעם המשיבים, שבמסגרתה אותרו ותוקנו השגיאות שהופיעו ברישומים השונים של כתב האישום, וכן בוצעה בדיקה נוספת של כתב האישום במסגרת ההליך דנן כפי שמצוין בפסקה 17 לתגובת המשיבים. משאלו פני הדברים, ובשים לך לכך שהסעד העיקרי לו עתר המבקש התקבל, לא מצאתי כי נגרם למבקש עיוות דין או חוסר צדק מהותי.

ביחס לסעד שהעלה המבקש לביטול פסקי הדין שניתנו בעניינו לאורך שנות מאסרו, טענה זו הועלתה בעלמא, ללא הפניה להליכים הרלוונטיים וללא התייחסות לפגם שלכאורה נפל בהם. בכל מקרה איני מוצא לנכון להיעתר לסעד זה, שכן עולה מתגובת המשיבים כי כתב האישום החסוי והנכון הוא זה שהוצג בפני הערכאות השונות, וכי לא הייתה נפקות לנטען בהליך זה על תנאי מאסרו של המבקש או על בחינת הבקשות בעניינו, בין היתר בעקבות היותו אסיר ביטחוני.

6.לא למותר לציין את חשיבות הימצאות כתב האישום המתוקן בו הורשע מבצע העבירה במערכות הצדק השונות. בצדק ציין בית משפט קמא בהחלטתו כי ראוי שההתנהלות שהובילה להימצאותו של כתב אישום שגוי במערכת צוהר תיבדק ותיבחן על ידי הגורמים המוסמכים לכך, במיוחד במקרים בהם כתב האישום חסוי ולאסיר אין יכולת לעיין בו כדרך קבע. יוער בהקשר זה כי בית משפט קמא הורה על מחיקת העתירה ולא על דחייתה, כך שככל שיעלו בעתיד השגות נוספות ומבוססות ביחס לסוגיה, הדרך לערכאות השיפוטיות פתוחה בפניו של המבקש.

לבסוף, בשל הנסיבות המתוארות לעיל, ובעקבות העובדה כי הסעד העיקרי אליו עתר המבקש התייתר, לא מצאתי להיענות לבקשת המבקש להיות מיוצג על ידי הסנגוריה הציבורית.

7.אשר על כן, הבקשה נדחית.