רע"ב 4264/19 מיכאל לוי נ. מדינת ישראל - שירות בתי הסוהר

1.

זוהי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 10.6.2019 (עת"א 3448-04-19, השופט י' בן-חמו ).

2.

מקורו של ההליך דנן בבקשה שהגיש המבקש, אסיר בכלא "גלבוע", לשירות בתי הסוהר (להלן: שב"ס ) בעניין תיקון מכשיר ה- DVD (להלן: המכשיר ) שהוא מחזיק על-פי הנטען בתאו. לאחר שהבקשה לא נענתה הגיש המבקש עתירה לבית המשפט המחוזי. שב"ס טען כי יש לדחות את העתירה, בהתחשב בכך שעל-פי הרישומים שבידו המכשיר לא נרכש על ידי המבקש במרכז מכר, כנדרש על פי פקודת נציבות בתי הסוהר 04.33.00 שעניינה "החזקה ושינוי פרטי ציוד של אסירים", ועל כן מוחזק לכאורה שלא כדין. המבקש לא הכחיש כי המכשיר מושא העתירה לא נרכש במרכז המכר, אך טען כי הוא הגיע עמו כאשר נכנס לראשונה למעצר ומאז זה מוחזק ברשותו.

3.

בתחילה, הורה בית המשפט המחוזי לשב"ס להבהיר האם קיים רישום המלמד כי המבקש אכן הביא עמו את המכשיר כאשר נכנס למעצר בתחילת ההליך הפלילי שבסופו נגזר עליו עונש המאסר. בהמשך לכך הוגשה הודעה מטעם מנהלת אגף ההפרדה הארצית בכלא "גלבוע", ובה פורטו המסמכים שנמצאו בתיקו המינהלי של המבקש. מן ההודעה עלה כי המכשיר לא נכלל בתיעוד הנוגע לחפצים של המבקש.

4.

בסופו של דבר דחה בית המשפט המחוזי את העתירה, בקבעו כי לא עלה בידי המבקש לשכנע כי בעת שנעצר הביא עמו את המכשיר. כן נקבע כי מאחר שאין כל תיעוד המעיד על רכישת המכשיר או הכנסתו במסגרת ביקורי משפחות, המבקש לא הוכיח כי הוא מחזיק את המכשיר כדין.

5.

ביום 11.6.2019 המבקש הגיש בקשה לעיון מחדש בפסק דינו של בית המשפט המחוזי, וביום 17.6.2019 דחה אותה בית המשפט המחוזי בחוזרו על הנימוקים שפורטו בפסק הדין.

6.

בבקשה דנן טוען המבקש כי בית המשפט המחוזי שגה כאשר העביר אליו את נטל ההוכחה בדבר החזקת המכשיר, בנסיבות שבהן שב"ס התרשל בתיעוד של רשימת הציוד המוחזק על ידו. לטענת המבקש, שב"ס לא הגיש רשימת ציוד מסודרת כפי שהורה לו בית המשפט המחוזי, אלא הסתפק בהתייחסות מטעם מנהלת האגף בכלא. באשר להשתלשלות העניינים הנוגעת לתיעוד בדבר החזקת המכשיר, המבקש מציין כי מאז שנעצר הוא שהה בכשמונה בתי סוהר שונים, ומוסיף כי כאשר התייצב לראשונה למעצר הפקיד את המכשיר מושא העתירה באפסנאות בשל הוראה האוסרת על החזקת מכשירי חשמל כגון זה על ידי עצורי ימים. בנוסף, המבקש מדגיש כי הוא מצוי בהפרדה ושפוט למאסר ארוך שנים, ומכאן שלמכשיר חשיבות רבה מבחינתו, מה גם שמדובר במכשיר משוכלל יותר מזה שנמכר בקנטינה.

7.

לאחר ששקלתי את הדברים אני סבורה כי דין הבקשה להידחות אף מבלי להידרש לתגובה. הבקשה אינה עומדת באמות המידה שנקבעו בפסיקה למתן רשות ערעור על בקשות מסוגה. טענות המבקש נטועות בנסיבותיו האישיות, ואיני סבורה כי הן מעוררות שאלה בעלת חשיבות המצדיקה מתן רשות ערעור (ראו: בר"ע 7/86 וייל נ' מדינת ישראל (26.6.1986); רע"ב 6490/10 לוי נ' מדינת ישראל - שירות בתי הסוהר , פסקה 3 (6.9.2010); רע"ב 5947/15 מלכי נ' שירות בתי הסוהר , פסקה 5 (7.9.2015)).

8.

אני מבקשת להבהיר כי אין בכך כדי למנוע מהמבקש לשוב ולפנות לשב"ס בבקשה חדשה שתאפשר הכנסת מכשיר DVD שישמש אותו בדרכים המקובלות ועל פי פקודות שב"ס. כמו כן, אין בהחלטתי כדי למנוע מן המבקש לבקש כי תיערך בדיקה נוספת של הרישומים הנוגעים לציוד המוחזק על ידו. חזקה על שב"ס כי יבחן בקשות אלה בלב פתוח ובנפש חפצה, על פי מיטב שיקול דעתו.

9.

סוף דבר: הבקשה נדחית.