רע"ב 4296/11 עמוס גדודיאן נ. שירות בתי הסוהר

1.

מונחת לפניי בקשה למתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (עת"א 6933-04-11, כבוד השופט ש' פרידלנדר ) לפיה נדחתה עתירתו של המבקש נגד המשיבים והוחלט שלא לאפשר לו לצאת לחופשות.

המבקש הינו אסיר המרצה עונש מאסר של 28 חודשי מאסר בפועל בגין הרשעות בעבירות שונות של סחר בסמים. הועדה להערכת מסוכנות בבית הסוהר החליטה לשנות את סווגו של המבקש לאסיר המשויך לכנופיה – רמה א'. לאחר קבלת חוות דעת על ידי הגורמים המוסמכים והליכים שונים שהתקיימו בעניינו של המבקש הוחלט שלא לאפשר לו לצאת לחופשות. עתירת המבקש נגד החלטה זו נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי בבאר שבע ומכאן הבקשה למתן רשות ערעור.

2.

לטענת המבקש החלטת בית המשפט המחוזי אינה מנומקת ומתבססת על מידעים ישנים משנת 2009 כאשר לא התקבל כל מידע חדש בעניינו. נוסף על כן, בית המשפט התבסס על מידע ששמו של המבקש כלל אינו מוזכר בו ובכך נגרם לו עוול. לשיטת המבקש הואיל ומניעת יציאתו לחופשות מבוססת על מידע שאינו מבוסס, יש להורות על יציאתו לחופשה לאלתר. עוד הודגש כי המבקש הינו בן 19 וכי מניעת יציאתו לחופשות סותמת את הגולל על סיכוייו בפני וועדת השחרורים ומאיינת את סיכוייו להליך שיקומי אשר יאפשר לו לחזור לחברה כאזרח מועיל ותורם.

3.

מנגד טוענים המשיבים כי דין הבקשה להדחות על הסף משאינה מעלה שאלה משפטית כללית או בעלת עניין ציבורי החורג מעניינו של המבקש. לגופו של עניין נטען כי החומר המודיעיני החסוי תומך במסקנה לפיה המבקש חבר פעיל בארגון פשיעה ומשמש כמוציא לפועל של החלטות הארגון. בנוסף קיים מידע כי ארגון הפשיעה בו חבר המבקש, מתכנן לפגוע בפעילים החברים בארגון פשיעה אחר. לסכום הודגש כי על פי הפסיקה די בסכנה הכללית הנלמדת מעצם היותו של המבקש חבר בארגון פשיעה, על כל הסיכון המשתמע מכך, כדי להצדיק את מניעת יציאתו לחופשות.

4.

ההלכה הנוהגת היא כי רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי הדן בעתירת אסיר, תינתן שעה שמתעוררת סוגיה משפטית או נושא אחר בעל חשיבות כללית (ראו: רע"ב 7/86 וייל נ' מדינת ישראל

(26.6.1986)). זוהי אכן התבנית הדיונית, במובן זה שעסקינן בבקשה למתן רשות ערעור ולא בערעור בזכות. סוגיה בעלת חשיבות כללית עשויה להתעורר בדמות עוול מובהק או ברור כלפי אסיר. בנוסף נפסק כי השאלה האם לשלב אסיר בסבב חופשות אם לאו הינה בדרך כלל שאלה פרטנית המתמקדת בנסיבות האישיות של האסיר הרלוונטי (ראו והשוו רע"ב 3540/11 מדינת ישראל נ' פלוני

) 14.6.11) והאסמכתאות שם).

בראייה זו אין כל סיבה להעניק רשות ערעור במקרה הנדון. בית המשפט המחוזי בחן את המידע בעניינו של המבקש ונימק את החלטתו כנדרש. נקבע כי המידע הסודי מבסס את עמדת המשיבים שלא להוציאו לחופשות. הודגש כי לאור הזיקה של המבקש לארגוני פשיעה ולאור המידע בדבר כוונות פגיעה בין ארגוני הפשיעה, אין לומר כי החלטת המשיב אינה סבירה. יצוין, שבהסכמת הצדדים עיינתי בחומר הסודי שהוגש ונחה דעתי כי לא נפל כל דופי בהחלטת בית המשפט המחוזי. באשר לטענות המבקש בדבר התאריכים של חומרי מידע השונים, תוצג הגישה לפיה משך זמן תקפות המידע תלוי בנסיבות הקונקרטיות בעניינו של כל אסיר (רע"ב 9990/07 נח יזראלוב נ' משטרת ישראל ((09.12.07)). בחינת המידע המצטבר בעניינו הפרטני של המבקש מצדיקה את ההחלטה שלא לשלב את המבקש בסבב חופשות בשלב זה. אכן בדיקת מידע מעוררת קשיים בשל אופיו של החומר. לצד זאת בהליך מנהלי עסקינן וכלל מושרש הוא שפיסי מידע הינן ראיות רלוונטיות להכרעה בעתירת אסיר.

5.

לנוכח האמור דין הבקשה להדחות.