פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"ב
2024/13
לפני:
כבוד השופט י' עמית
המבקש:
אני מוחמד ג'מיל שורפי
נ ג ד
המשיב:
שירות בתי הסוהר
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט
המחוזי מרכז בתיק עת"א 3994-01-13 שניתנה ביום 06.03.2013 על ידי כבוד סגן
הנשיא, השופט א' טל
בשם המבקש:
בעצמו
בשם המשיב:
עו"ד עמרי אפשטיין
החלטה
בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז (כבוד השופט א' טל ) מיום 6.3.2013 בעת"א 3994-01-13 בגדרה נדחתה עתירת המבקש כי ישולב בסבב חופשות.
1.המבקש הינו אסיר המרצה עונש מאסר בפועל של עשרים ושלוש שנים ושמונה חודשים בגין עבירות סמים וחברות בארגון פשיעה אשר המבקש עמד בראשו. הוא נעצר ב- 22.4.04 ומאז הוא מצוי מאחורי סורג ובריח, קודם כל במעצר ולאחר מכן במאסר.
בקשתו של המבקש היא לשנות את סיווגו על מנת שיוכל לצאת לחופשות. בבקשתו מסתמך המבקש על סיפת החלטת בית משפט זה בעניינו מיום 29.4.2012 (רע"ב 4827/11 שורפי נ' שירות בתי הסוהר (24.9.2012) (להלן: ההחלטה הראשונה )). בהחלטה הנ"ל נדחתה אמנם בקשתו של המבקש לצאת לחופשה, אולם בית המשפט ציין בסיפא להחלטתו:
רשמנו לפנינו את הקורסים שעבר המבקש ואת העובדה שאין מידעים חדשים נגדו מ-2011. בכל אלה אין כדי לטעת מסמרות באשר לעמדת המשיב ולהכרעת בית המשפט המחוזי אם ידון בכך שוב, אך ראינו לנכון לרשום זאת כחלק מן השיקולים הנחוצים.
2.
בית משפט קמא דחה את עתירתו של המבקש. נקבע כי על אף שהמידעים אינם מהזמן האחרון, יש בהם כדי לעורר חשש ממשי לשלומם של אחרים באם העותר ייצא לחופשות, חשש העומד בעינו גם לאחר הטלת תנאים מגבילים על חופשתו של המבקש.
על כך נסבה הבקשה שלפניי, בה נשען המבקש על אמירתו הנ"ל של בית משפט זה בהחלטה הראשונה. לטענתו, כיוון שלא נתקבלו אודותיו מידעים חדשים, יש להתערב בהחלטתו של בית משפט קמא ולאפשר לו לצאת לחופשה.
3.דין הבקשה להידחות.
אקדים ואזכיר כי רשות ערעור תינתן מקום בו הבקשה מגלה שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית החורגת מעניינם הצר של הצדדים (רע"ב 7/86 וייל נ' מדינת ישראל (26.6.1986); רע"ב 5447/11 מובארכ נ' משטרת ישראל , בפסקה 3 להחלטתי והאסמכתאות שם (23.8.2011)). הבקשה שלפניי אינה חורגת מעניינו הפרטי של המבקש ואינה מעלה שאלה כללית המצדיקה מתן רשות ערעור, ודי בכך בכדי להביא לדחייתה.
4.
דין העתירה להידחות גם על פי הגישה המרחיבה שהוצעה למתן רשות ערעור על עתירת אסיר (רע"ב 425/09 פריניאן נ' פרקליטות המדינה בפסקאות 4-3 לפסק דינו של השופט (כתוארו אז) א' גרוניס (11.3.2009)).
החלטה בדבר יציאת אסיר לחופשה קשורה בעבותות לאופן ניהולו של בית הסוהר, ולפיכך תפקיד בית המשפט הוא אך לבחון את סבירות הפעלת שיקול הדעת בעניינו של האסיר (רע"ב 3301/13 לוזון נ' שירות בתי הסוהר,
בפסקה
9 להחלטתו של השופט שהם והאסמכתאות שם (12.5.2013)), וככלל, ייטה בית המשפט להימנע מלהתערב בהחלטות מעין אלו ולא ישים את שיקול דעתו תחת שיקול דעתה של הרשות המוסמכת (רע"ב 6515/08 קוקה נ' שירות בתי הסוהר , בפסקה 9 להחלטתו של השופט י' דנציגר והאסמכתאות שם (23.7.2008). חופשה של אסיר מבית הכלא איננה זכות קנויה, אלא פריבילגיה, טובת הנאה הניתנת לאסיר כאשר הרשויות המוסמכות סבורות כי יש לעשות כן תוך התחשבות בהתנהגותו ובמידת המסוכנות הנשקפת ממנו. הפעלת הסמכות בהקשר זה מסורה לרשויות המתמחות בעניינים אלו, והיא פועל יוצא של עריכת איזון בין ההגנה על שלום הציבור מפני מסוכנות האסיר, כמו גם ההגנה על שלום האסיר עצמו, לבין חשיבות יציאתו של אסיר לחופשה, מבחינת שיקומו ורווחתו (וראו: סעיף 1(ב) לפקודת נציבות בתי הסוהר תקנה 19 לתקנות בתי הסוהר, התשל"ח-1978; סעיף 36(א) לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש] התשל"ב-1971; רע"ב 8748/12 אבו צעלוק נ' שירות בתי הסוהר, בפסקה 6 להחלטתי והאסמכתאות שם (7.1.2013)).
5.גם לגופו של עניין לא מצאתי שנפל פגם כלשהו בהחלטה. בהחלטתו נשען בית משפט קמא על ב סיס איתן , ובכלל זה החלטת ועדה משותפת למשטרת ישראל ולשב"ס אשר בחנו את הנתונים שהצטברו בעניינו של העותר. נתוני הועדה שנבחנו כללו את עמדתם של בית הסוהר, חטיבת המודיעין ומשטרת ישראל, ואף את החלטתו של בית משפט זה בהחלטה הראשונה. המבקש לא הצביע על שיקולים כבדי משקל שיש בהם כדי להטות את הכף ולהתיר את יציאתו לחופשה. מנגד, יש במעמדו הבכיר בארגון הפשיעה, באירועי המשמעת בהם היה מעורב בעבר, ובמידעים החסויים שנתקבלו אודותיו, כדי להצביע על מסוכנותו של המבקש, וכדי לבסס חשש לשלומם של אחרים, שבעטיו ישנה הצדקה למנוע מן המבקש את חופשתו.
המבקש טען כי המידע המודיעיני לגבי המבקש הוא ישן, ולשיטתו, מידע שאינו מתחדש תוך שישה חודשים אינו בגדר מידע שניתן להסתמך עליו. אלא שמידע מודיעיני איננו מוצר בעל תאריך תפוגה זה או אחר, וייתכנו מקרים בהם מידע יעמוד בתוקפו פרק זמן, לעיתים אף ממושך, שכן משך הזמן בו תקף המידע תלוי בנסיבות הקונקרטיות בעניינו של כל אסיר. הערכת המסוכנות הנובעת מהוצאתו של אסיר לחופשה, נגזרת ממכלול העובדות, לרבות היות האסיר ראש ארגון פשיעה או חבר בארגון פשיעה, ואין להסתמך בהכרח על מידע מודיעיני חדש כל אימת שאסיר מבקש לצאת לחופשה (וראו: רע"ב 9990/07 נח יזראלוב נ' משטרת ישראל ((09.12.07); רע"ב 4296/11 גדודיאן נ' שירות בתי הסוהר
(15.9.11)) . כאמור, בעניינו קבעה הועדה – ובעקבותיה בית משפט קמא – כי החשש הנובע מיציאתו של המבקש לחופשה הולך ונמשך, ועומד בעינו אף בלא מידעים חדשים אשר יסייעו באימות חשש זה.
6.על רקע האמור, ומשלא מצאתי פגם בהחלטה שקיבל המשיב שלא לאפשר את יציאתו של המבקש לחופשות, דין הבקשה להידחות. לא למותר לציין כ י מתגובת המשיב, נמצאנו למדים שביום 24.4.13, בעוד ההליך בעניינו תלוי ועומד, הגיש המבקש בקשה נוספת באשר להוצאתו לחופשה, א שר לגביה טרם התקבלה החלטה.
7.אשר על כן, הבקשה נדחית.
ניתנה היום, ז' בסיון התשע"ג
(16.5.2013).
ש ו פ ט