פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"ב
8748/12
לפני:
כבוד השופט י' עמית
המבקש:
חסיין אבו צעלוק
נ ג ד
המשיב:
שירות בתי הסוהר
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט
לעניינים מינהליים בבאר שבע בתיק עת"א 32341-06-12 שניתנה ביום 20.11.2012
על ידי כבוד השופט י' פרסקי
בשם המבקש:
עו"ד צבי אבנון
בשם המשיב:
עו"ד יונתן ציון מוזס
החלטה
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים בבאר שבע (כבוד השופט י' פרסקי ), מיום 20.11.2012, בעת"א 32341-06-12, בגדרו נדחתה עתירת המבקש כי ישולב בסבב חופשות.
1.
המבקש הוא אסיר בכלא "דקל", המרצה עונש מאסר של חמש שנים, וזהו מאסרו השישי בגין עבירות של חבלה גופנית חמורה. את המאסר החל המבקש לרצות ביום 20.10.2009, ומאסרו צפוי להסתיים ביום 19.10.2014. עונש המאסר נגזר על המבקש לאחר שהורשע בכך שכחודש לפני תום מאסרו הקודם, תקף אסיר אחר וגרם לו חתכים באזור הצוואר והחזה באמצעות קופסת שימורים (ת"פ 8262-09 (מחוזי ב"ש) מדינת ישראל נ' אבו-צעלוק (לא פורסם , 9.11.2010)).
2.
המבקש יצא ביום 11.5.2012 לחופשה מיוחדת של שמונה שעות לרגל חתונת אחיו, אך עדיין לא שולב בסבב חופשות. ביום 12.6.2012, הודיעה הוועדה הבינמשרדית, כי בכפוף לעמידה בתנאי משטרת ישראל לא תתנגד ליציאת המבקש לחופשות. ברם, ביום 14.6.2012 נדון עניינו של המבקש בפני וועדת מסוכנות אשר המליצה, בהתאם לחומר מודיעיני שלילי שהוצג בפניה, שלא לאפשר לו לצאת לחופשות.
3.
ביום 18.6.2012 עתר המבקש לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, בטענה כי חופשותיו נפסקו "כרעם ביום בהיר", מסיבות השמורות עם המשיב ואינן ידועות לו. המבקש ביקש מבית משפט קמא כי יורה למשיב לאשר לו לצאת לחופשות "ויפה שעה אחת קודם".
ביום 16.9.2012 קיימה וועדת המסוכנות דיון, שבסופו הוחלט על יציאת המבקש לחופשה בכפוף לעמדת משטרת ישראל ולעמדת וועדת אלימות במשפחה. משטרת ישראל התנגדה ליציאתו של המבקש לחופשה, על רקע מידע מודיעיני המצביע על חשש שהמבקש יפגע באחרים.
לאחר מספר דחיות, התקיים ביום 20.11.2012 דיון בבקשה בבית משפט קמא.
בסוף הדיון, ולאחר שעיין במידעים שהוצגו בפניו, הורה בית המשפט על אתר על דחיית הבקשה בקובעו:
"לא מצאתי כי התנגדות המשטרה הינה בלתי סבירה ומכאן שעמדת המשיב שלא להיענות לבקשת העותר אף היא במתחם הסבירות. מטעמים אלו אני מורה על דחיית העתירה".
על כך נסבה הבקשה שלפניי.
4.
המבקש טוען כי שגה בית משפט קמא, שהתיר על כנה את החלטת המשיב בניגוד להמלצת הגורמים המקצועיים. לטענתו, התנהגותו הייתה ללא רבב בחופשה אליה יצא עובר למועד ההחלטה להפסקת חופשותיו. בית המשפט שגה משום שביסס את פסק דינו על ידיעה מודיעינית אחת בלבד, אולם מיאן לבדוק את טיבו של המבוע לאותה ידיעה.
5.
דין הבקשה להידחות.
נקדים ונזכיר את הכלל על פיו רשות ערעור על עתירת אסיר ניתנת במשורה, במקרים בהם הבקשה מגלה שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית החורגת מעניינו הפרטי והפרטני של המבקש (רע"ב 7/86 וויל נ' מדינת ישראל
(לא פורסם, 26.6.1986); רע"ב 10475/09 פלוני נ' שירות בתי הסוהר
בפסקה 4 להחלטתי והאסמכתאות שם (לא פורסם, 26.1.2010) (להלן: עניין
פלוני ); רע"ב 2866/09 סוויסה נ' שירות בתי הסוהר בפסקה 6 להחלטתו של השופט ח' מלצר (לא פורסם, 5.5.2009) (להלן: עניין סוויסה ); רע"ב 5168/09 שניידרמן נ' מדינת ישראל
בהחלטתו של השופט א' א' לוי (לא פורסם, 23.6.2009)). מעיון בבקשה ניכר כי היא איננה נמנית על אחד מן המקרים האלו, ואפילו לא נעשה ניסיון להציגה ככזו. עניינה של הבקשה במקרה הפרטני של המבקש ובקשתו לצאת לחופשות, בקשה אשר נבחנה על ידי המשיב (מספר פעמים) וכן על ידי בית משפט קמא, אשר עיין בחומר החסוי שהובא בפניו ומצא לסמוך ידיו על החלטת המשיב. מסיבה זו, אין מקום להתערבותנו בהחלטתו של בית משפט קמא, והדברים יפים אף לפי הגישה המרחיבה יותר שהוצעה בפסיקה למתן רשות ערעור לעתירת אסיר (רע"ב 7877/10 אביגדור נ' ממשלת ישראל , בפסקה 6 להחלטתו של השופט י' דנציגר (לא פורסם, 28.10.2010) (להלן: עניין
אביגדור ); אודות הגישה המרחיבה ראו רע"ב 425/09 פריניאן נ' פרקליטות המדינה
בפסקאות 4-3 לפסק דינו של השופט (כתוארו אז) א' גרוניס (לא פורסם, 11.3.2009); רע"ב 5447/11 מובארכ נ' משטרת ישראל בפסקה 3
להחלטתי והאסמכתאות שם (לא פורסם, 23.8.2011) (להלן: עניין
מובארכ )).
6.
גם לגופו של עניין, דין הבקשה להידחות. חופשה של אסיר מבית הכלא איננה זכות קנויה, אלא פריבילגיה, טובת הנאה הניתנת לאסיר כאשר הרשויות המוסמכות סבורות כי יש לעשות כן תוך התחשבות בהתנהגותו ובמידת המסוכנות הנשקפת ממנו (סעיף 1(ב) לפקודת נציבות בתי הסוהר תקנה 19 לתקנות בתי הסוהר, התשל"ח-1978; סעיף 36(א) לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש] התשל"ב-1971; רע"ב 5546/11 רוביע נ' מדינת ישראל בפסקה 8 לפסק דיני והאסמכתאות שם (לא פורסם, 27.9.2011); רע"ב 6490/10 לוי נ' מדינת ישראל
בפסקאות 5-4 להחלטתו של השופט ע' פוגלמן
(לא פורסם, 6.9.2010); רע"ב 8571/07 מדינת ישראל נ' גמליאל , בפסקה 6 לפסק דינו של השופט ע' פוגלמן
(לא פורסם, 21.2.2008); עניין סוויסה
בפסקה 7 להחלטתו של השופט ח' מלצר ; עניין מובארכ בפסקה 3 להחלטתי; עניין פלוני , בפסקה 4 להחלטתי). לכך יש להוסיף, כי בית המשפט לא ימהר להיכנס בנעלי המשיב ולהחליף את שיקול דעתו, ככל ששקל שיקולים רלוונטיים ואיזן ביניהם באופן סביר (רע"ב 6515/08 קוקה נ' ש רות בתי הסוהר , בפסקה 9 להחלטתו של השופט י' דנציגר (לא פורסם, 23.7.2008); עניין סוויסה , בפסקה 7 להחלטתו של השופט ח' מלצר ; עניין אביגדור , בפסקה 7 להחלטתו של השופט י' דנציגר ; עניין פלוני ,
בפסקה 4 להחלטתי).
המבקש לא הצביע על שיקולים כבדי משקל המטים את הכף להתיר יציאתו לחופשה, ומנגד, יש במידע המודיעיני בו עיינתי, כדי להצביע על מסוכנותו של המבקש ועל חשש כי יפגע באחרים. מכאן, שלא נפל פגם בהחלטה שקיבל המשיב, שלא לאפשר את יציאת המבקש לחופשות.
אשר על כן, הבקשה נדחית.
ניתנה היום, כ"ה בטבת התשע"ג
(7.1.2013).
ש ו פ ט