רע"ב 5447/11 עבאס מובארכ נ. משטרת ישראל

בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט לעניינים מנהליים נצרת בעת"א 13053-06-11 מיום 5.7.11 (כב' השופט ד' צרפתי ) , בגדרה נדחתה עתירת המבקש להורות למשיבה לשלבו בסבב חופשות.

1.

המבקש הינו אסיר המרצה עונש של 15 חודשי מאסר בפועל בגין עבירות של קשירת קשר לפשע, החזקת נשק שלא כדין והחזקת נשק החשוד כגנוב, בהן הורשע בעקבות הודאתו במסגרת הסדר טיעון. המבקש החל לרצות את עונשו ביום 24.1.11 ומועד שחרורו חל ביום 23.4.12.

עובר למאסרו, ביום 5.5.10, נרצח אביו של המבקש על ידי קרובי משפחה במסגרת סכסוך בין חמולות והמבקש הפך לעד תביעה מרכזי בהליך הפלילי המתנהל כנגד החשודים ברצח אביו. בחלוף רבע מתקופת מאסרו נבחנה האפשרות לשלב את המבקש בסבב חופשות. ביום 8.5.11, משנתקבל מידע מודיעיני עדכני בנוגע לחשש להסלמה בסכסוך הפעיל במשפחתו של המבקש, הוחלט כי לא ניתן לשלבו בסבב החופשות עקב מסוכנות לשלום הציבור.

ביום 9.6.11 עתר המבקש כנגד החלטת שירות בתי הסוהר שלא לשלבו בסבב החופשות. ביום 22.6.11 סווג המבקש על ידי משטרת ישראל כאסיר בקטגוריה א' לפי פקודת נציבות 04.40.00 העוסקת באסירים "שאין להוציאם לחופשה משיקולים של סכנה לשלום הציבור או לביטחון המדינה". סיווג זה נבע הן על רקע הצורך לקבל את עמדת ועדת אלמ"ב בשל קיומו של תיק חקירה משנת 2010 בו נחשד המבקש בביצוע עבירות אלימות בתוך המשפחה (פ"א 287728/10) והן בשל המידע המודיעיני הקיים בעניינו ומעורבותו בסכסוך המשפחתי. יצוין, כי במסגרת עתירה זו בחנו המשיבים את האפשרות להוצאתו של המבקש לחופשה בתנאים מגבילים במקום מרוחק ממקום הסכסוך, אולם אפשרות זו נשללה בהיעדר אפשרות לאיין את המסוכנות הנובעת מן המבקש.

ביום 5.7.11 דחה בית משפט

קמא את העתירה לאחר שלא ראה מקום להתערב בהחלטת המשיבים. בית המשפט ציין כי ספק אם ניתן לסווג את המבקש כאסיר אלמ"ב על בסיס תיק החקירה הפתוח בעניינו

- היות ומדובר בפלגים מרוחקים של המשפחה המורחבת וכפועל יוצא היבטי האלמ"ב בתיק הינם זניחים – אלא שאין הוא נצרך לשאלה זו, מאחר שנוכח המידע המודיעיני עולה כי נשקפת מסוכנות מן העורר כך שהחלטת המשיבים סבירה.

מכאן בקשת רשות הערעור שבפניי.

2.

לטענת המבקש, שגה בית המשפט בכך שהסתמך על המידע המודיעיני באשר החשש להסלמה בסכסוך מבוסס על שמועה והערכה בלבד; בכך שלא ייחס משקל לעובדה כי מאז רצח אביו ועד ליום מאסרו חלפו מספר חודשים בהם יכול היה המבקש לנקום את רצח אביו לו חפץ לעשות כן; בכך שראה בהיעדר קיומה של סולחה עילה לקיומה של מסוכנות; ובכך שקיבל את עמדת המשיבים כי היותו של המבקש עד תביעה במשפט הרצח של אביו מהווה סיכון. כמו כן טוען המבקש כי יש להביא במכלול השיקולים את גילו הצעיר, עברו הפלילי הנקי והתנהגותו התקינה בכלא.

3.

דין הבקשה להידחות, באשר ענייננו אינו חורג מהנסיבות הפרטניות של המבקש, ואיני סבור כי הבקשה מעלה שאלה כללית של ממש המצדיקה מתן רשות ערעור. זאת, אף על פי הגישה המרחיבה יותר מזו שנקבעה ב רע"ב 7/86 וייל נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 26.6.1986) (לגישה המרחיבה ראו רע"ב 425/09 פריניאן נ' פרקליטות המדינה סעיף 3 לפסק דינו של השופט גרוניס (לא פורסם, 11.3.2009); רע"ב 5745/10 סאלח נ' שירות בתי הסוהר סעיף ט' להחלטת השופט רובינשטיין; רע"ב 6956/09 יונס נ' שירות בתי הסוהר סעיף 35 לפסק דינו של השופט דנציגר (לא פורסם, 7.10.2010); רע"ב 314/06 מדינת ישראל נ' פלוני (לא פורסם) החלטת השופט גרוניס).

לגופו של עניין, אין לאסיר זכות מוקנית לצאת לחופשה (ראו - רע "ב 6490/10 לוי נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 6.9.2010) ; רע"ב 7018/10 עמר נ' מדינת ישראל

(לא פורסם, 18.10.2010); רע"ב 3249/09 מדינת ישראל נ' הרשטיק

והאסמכתאות שם (לא פורסם, 30.6.2009); רע"ב 8571/07 מדינת ישראל נ' גמליאל

והאסמכתאות שם (לא פורסם, 21.2.2008)). חופשה הינה פריבילגיה הנתונה לאסיר והחלטה על הענקתה מסורה לשיקול דעתו של המשיב 2 הקובע את תדירות החופשות ותנאיהן על בסיס חוות דעת מקצועיות, מידע מודיעיני והוראות שונות בתקנות בתי הסוהר ופקודות הנציבות.

4.

מכל מקום, לאחר שעיינתי בחומר המודיעיני שעמד בפני בית משפט קמא, נחה דעתי כי ההחלטה שלא לשלבו בסבב החופשות מעוגנת בחומר. עוד אציין כי גם לסוג העבירה בגינה מרצה האסיר את עונשו יש משקל בהחלטת המשיב (רע"ב 5828/09 ח'יראלדין נ' מדינת ישראל פסקה 15 להחלטתה של השופטת פרוקצ'יה (לא פורסם, 4.2.2010). יוזכר, כי העבירות בהן הורשע המבקש הינן עבירות של החזקת נשק וקשירת קשר לסחר בנשק ובתחמושת, מה שמגביר את החשש למסוכנות.

אשר על כן, אני דוחה את הבקשה.