רע"ב 6515/08 אברהם קוקה נ. שרות בתי הסוהר

בפניי בקשת רשות ערעור המופנית כנגד החלטתו של בית המשפט לעניינים מינהליים בנצרת (כבוד השופט ד' צרפתי) במסגרת עע"א 507/08 מיום 15.7.2008.

הרקע העובדתי

1.

המבקש הורשע על פי הודאתו בעבירה של ניסיון אינוס ובעבירה של מעשה סדום. ביום 16.1.2006 נגזר דינו של המבקש והושת עליו עונש מאסר לתקופה של שש שנים אשר מתוכן ארבע שנים מאסר בפועל, החל מיום מעצרו, 18.11.2004, והיתרה על תנאי. לטענת המבקש, הוא צפוי לסיים לרצות את עונשו בעוד פחות מ-50 ימים.

2.

המבקש מרצה את עונשו בבית המאסר חרמון, ובמשך תקופת מאסרו לא יצא לחופשות מבית הכלא, לאור היות המבקש עבריין מין וההערכה כי בעקבות כך טמונה בו מסוכנות.

3.

המבקש פנה אל המשיבים בבקשה לחופשה חריגה, לרגל חתונתו של אחיו, אשר צפויה להתקיים ביום 24.7.2008. גורמי המב"ן (מרכז בריאות הנפש בשירות בתי הסוהר) התנגדו ליציאתו של המבקש לחופשה כמבוקש, בהתחשב בכך שהמדובר באירוע שאמור להתקיים רחוק מבית הסוהר (בפתח תקווה) ואשר מעצם טיבו עלולים להיות בו אירועים לא צפויים, לרבות השימוש לרעה באלכוהול, וכן לאור העובדה שעד היום טרם יצא המבקש לחופשה ולא נבדקה יכולתו לעמוד בגבולות.

4.

המבקש הגיש עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים, אשר המליץ לגורמי המב"ן לשקול את יציאתו של המבקש לחופשה ללא ליווי. לאור המלצת בית המשפט קמא, הסכימו המשיבים כי המבקש ייצא לחופשה מיוחדת, ללא ליווי, למספר שעות לפני או אחרי החתונה, בתנאים מגבילים שקבע המב"ן. מפסק דינו של בית המשפט קמא עולה כי גורמי המב"ן סברו כי יהא זה מסוכן לאשר את יציאת המבקש לאירוע החתונה עצמו.

5.

בית המשפט לעניינים מינהליים מצא כי עמדה זו הינה סבירה וכי הנכונות לאפשר למבקש לצאת לחופשה חריגה למספר שעות, סמוך לאחר או לפני אירוע החתונה "מוסיפה איזון וסבירות לעמדת המשיב, כאשר תוצאה זו נותנת מענה חלקי, לכל הפחות, לצרכים האנושיים של ה[מבקש] ומשפחתו ליטול חלק באותו ארוע משמח שחווה המשפחה". לאור זאת, קבע בית המשפט קמא כי המבקש ייצא לחופשה חריגה בתנאים ובמגבלות שנקבעו על ידי מב"ן, ואף יהיה חופשי להודיע האם הוא מבקש לממש חופשה חריגה זו (לפני או אחרי החתונה בטווח זמן של יומיים לפניה או ארבעה ימים לאחריה).

6.

על החלטה זו הגיש המבקש את בקשת רשות הערעור שבפניי. בבקשה מפורטות נסיבותיו האישיות של המבקש אשר בעטיין מבקש הוא להשתתף בטקס החופה של אחיו (בין היתר, התאבדותו של אח אחר של המבקש במהלך מאסרו והרצון לפתוח דף חדש בחיי המשפחה). המבקש מציין כי טקס החופה צפוי להיערך בין השעות 20:30-22:00 ובוודאי ניתן לאיין את מסוכנות המבקש לפרק זמן קצר זה. המבקש מוכן לכל תנאי מגביל שייקבע על מנת לאפשר לו להיות נוכח בטקס החופה.

7.

רצונו של המבקש להשתתף בחתונת אחיו, ולו בטקס החופה בלבד, הינו מובן, אולם עם כל ההבנה למצבו של המבקש, איני סבור כי יש מקום להתערב בהחלטת בית המשפט קמא.

8.

כידוע, "רשות ערעור אינה ניתנת כדבר שבשגרה, אלא רק אם מתגלית בעיה משפטית בעלת חשיבות או אם עולה נושא אחר שחשיבותו היא כללית" [רע"ב 7/86 וייל נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 26.6.1986); רע"ב 930/08 מלכה נ' שירות בתי הסוהר (לא פורסם, 29.1.2008)]. הבקשה דנן נוגעת אך ורק לעניינו הפרטי של המבקש, והיא אינה מעלה שאלה כללית הראויה לבירור בערכאה זו בגלגול נוסף.

9.גם בחינת הבקשה לגופה אין בה כדי לסייע בידו של המבקש. כידוע, בית משפט זה לא ישים את שיקול דעתו תחת שיקול דעתה של הרשות המוסמכת, ובענייננו - שירות בתי הסוהר [ראו למשל: רע"ב 7424/00 מישלב נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 12.11.00)]. ההחלטה על יציאת אסיר לחופשה קשורה קשר הדוק לניהולו של בית הסוהר ולפיכך ייטה בית המשפט למשוך ידו מהתערבות בנושאים מקצועיים מעין אלו [וראו גם: רע"ב 990/01 עמיר נ' שירות בתי הסוהר - מדינת ישראל (לא פורסם, 11.2.01) ; רע"ב 6866/06 גלואש נ' שירות בתי הסוהר (לא פורסם, 24.8.06)].

10.

בחינת שיקול דעתו של שירות בתי הסוהר במקרה דנן מעלה כי ההחלטה שלא להתיר יציאתו של המבקש לטקס החופה של אחיו היא פרי איזון סביר בין מכלול השיקולים הנוגעים לעניין: מן הצד האחד רצונו של המבקש להשתתף בשמחה המשפחתית, ומן הצד האחר חומרתן של העבירות וחוות דעת המב"ן לפיה הסיכון הנשקף לציבור מן המבקש הינו גבוה. כאשר מביאים בחשבון את כל אלה נראה כי ההחלטה שלא להעניק למבקש את הפריבילגיה ליטול חלק בטקס החופה של אחיו ולהעדיף על פניה את שלום הציבור, הינה סבירה בנסיבות העניין [השוו: רע"ב 4184/07 שריקי נ' שירות בתי הסוהר (לא פורסם, 6.5.2007); רע"ב 6737/07 פלוני נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 7.8.2007)]. הרשות המוסמכת, כמו גם בית המשפט קמא, אף הוסיפו ובאו לקראת המבקש, ואיפשרו לו לבלות עם משפחתו בסמוך למועד החתונה, החלטה אשר מאזנת - לדידי - בין רצונו של המבקש לחגוג ולשמוח עם בני משפחתו לבין הסיכון הנשקף - לדעתם של הגורמים המוסמכים - מן המבקש באירוע רב משתתפים כגון חתונה. החלטה זו הינה סבירה ואין מקום להתערב בה.

11.

לאור האמור לעיל, דינה של בקשת רשות הערעור להידחות, אף בלא תגובה. למותר לציין כי החלטתו של בית המשפט קמא בעינה עומדת, דהיינו המבקש רשאי להודיע מתי הוא מבקש לממש את החופשה החריגה, בטווח זמן של יומיים לפני החתונה או ארבעה ימים אחריה, בכפוף למגבלות שנקבעו על ידי המב"ן. אין צו להוצאות.