רע"ב 6737/07 פלוני נ. מדינת ישראל

1.

המבקש מרצה עונש מאסר של 12 שנים בגין הרשעתו בעבירות של תקיפה, חבלה גופנית חמורה, התפרצות ואונס, מעשי אלימות שבוצעו כלפי חברתו לחיים וכלפי אישה נוספת. בתו של המבקש מתחתנת היום בערב. עתירה שהגיש המבקש להתיר לו לצאת לחופשה מיוחדת לרגל חתונת בתו נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' השופטת א' הלמן), ולפיכך הגיש את הבקשה המונחת לפניי.

2.

בקצירת האומר אציין כי כעולה מעיקרי העובדות כפי שנפרשו בתגובת המשיבים, בשנת 2002 סווג המבקש לצורך מתן חופשות בקטגוריה א' ועל כן אינו יוצא לחופשות. הוועדה המחוזית לאלימות במשפחה (להלן: ועדת אלמ"ב או הוועדה ) דנה בעניינו של המבקש מעת לעת נוכח סיווגו כאסיר אלימות במשפחה. לאחרונה דנה הוועדה בעניינו ביום 20.5.07, אך המבקש ויתר על האפשרות לטעון בפני הוועדה ולא שטח בפניה כל בקשה לאפשר לו יציאה לחופשה מיוחדת לרגל חתונת בתו. רק כחודש מאוחר יותר פנה בבקשה כאמור ולאחר תשעה ימים הגיש עתירה לבית המשפט המחוזי, כיוון שהוועדה טרם התכנסה לדון בבקשתו.

ועדת אלמ"ב דנה בבקשה ולא מצאה להמליץ על יציאתו של המבקש לחופשה, בציינה כי למבקש רקע התמכרותי לסמים ולאלכוהול, הוא מודה בעבירות בהן הורשע באופן חלקי ומינורי בלבד ואינו לוקח כל אחריות על מעשיו. הוועדה הגדירה את המבקש

כרצידיביסט שלא עבר כל תהליך שיש בו כדי להפחית ממסוכנותו וציינה כי המרחק בין בית הסוהר למקום האירוע אינו מאפשר המלצה על חופשה קצרה בתנאים מגבילים. בסופם של דברים ציינה:

"משכלול סך המידע שנאסף, פוטנציאל מסוכנותו של האסיר גבוה וקיים חשש להישנות ההתנהגות האלימה אף בעת חופשה קצרה. כמו כן, קיים להערכתנו חשש לשימוש בסמים ו/או באלכוהול במידה שייצא לחופשה. לאור האמור, אין המלצתנו ליציאתו לחופשה חריגה לצורך השתתפות בחתונת בתו".

נוכח המלצה זו החליט שירות בתי הסוהר לסרב לבקשת המבקש.

בית המשפט המחוזי דחה כאמור את עתירה שהגיש המבקש נגד החלטת שירות בתי הסוהר, בציינו כי ההחלטה נסמכת על חוות דעתה המקצועית של ועדת האלמ"ב ששקלה שיקולים ענייניים הנעוצים בתחום מומחיותה ומלמדים על סכנה גבוהה הנשקפת מהעותר.

3.

המבקש טוען כי החלטת בית המשפט קמא שגויה ובלתי סבירה שכן לטענתו שירות בתי הסוהר ואחריו בית המשפט קמא אימצו במלואן את המלצות ועדת אלמ"ב מבלי שנתנו הדעת על טענות המבקש. המבקש מוסיף וטוען כי נשללה ממנו זכות הטיעון בפני ועדת האלמ"ב וכן הוא גורס כי נימוקי הוועדה נעדרי אחיזה במציאות, אינם מבוססים על מצבו דהיום, ואינם מביאים בחשבון את תפקודו התקין בכלא.

4.

המשיבה סבורה כי דין הבקשה להידחות באשר אין היא מגלה את אותן נסיבות יוצאות דופן המצדיקות מתן רשות לערער על החלטת בית המשפט המחוזי בעתירת אסיר וכל כולה נעוצה בנסיבותיו האישיות של העותר. המשיבה מדגישה כי היציאה לחופשה מיוחדת הינה פריבילגיה שהסמכות להעניקה נתונה לשיקול דעת הרשות המוסמכת. ההחלטה בעניינו של המבקש התקבלה לאחר שנערך איזון בין רצונו של המבקש לצאת לחופשה לבין אינטרס ההגנה על הציבור, כעולה ממכלול השיקולים שפורטו בהמלצת הוועדה. המשיבה מוסיפה כי הבקשה אינה עומדת בתנאים הקבועים בנוהל שירות בתי הסוהר לעניין הוצאת אסיר באבטחה מבית הסוהר. בסופם של דברים סבורה היא כי אין הצדקה במקרה דנן להתערבות בשיקול דעתו של נציב שירות בתי הסוהר, אך מציינת כי הוצע למבקש שבתו וחתנה יבקרוהו ביקור מיוחד בבית הסוהר לפני החתונה או לאחריה, בתיאום מראש.

5.

עיינתי בבקשה ובתגובה לה, כמו גם בנספחיהן. רצונו של המבקש להשתתף בחתונת בתו, ורצונה של הבת כי אביה ילווה אותה אל החופה מובנים, אולם לצערי, בסופו של יום מצאתי כי אין מקום להתערבות בית משפט זה.

מושכלות ראשונים הם כי "רשות ערעור אינה ניתנת כדבר שבשיגרה אלא רק אם מתגלית בעיה משפטית בעלת חשיבות או אם עולה נושא אחר שחשיבותו היא כללית" (רע"ב 7/86 וייל נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 26.6.86)). הבקשה שלפנינו אינה מעוררת כל שאלה שיש לה השלכות החורגות מעניינו הפרטני של המבקש ודי בכך בכדי לדחותה.

6.

משום ההבנה לחשיבותו של העניין בעבור המבקש ומשפחתו ראיתי להתייחס לבקשה גם לגופה, אלא שלטעמי גם בחינה זו אין בה כדי לסייע בידו של המבקש. כידוע, בית משפט זה לא ישים את שיקול דעתו תחת שיקול דעתה של הרשות המוסמכת, ובענייננו – שירות בתי הסוהר (ראו למשל: רע"ב 7424/00 מישלב נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 12.11.00)). שירות בתי הסוהר הוא שהופקד על ניהולם של בתי הסוהר. ההחלטה על יציאת אסיר לחופשה קשורה קשר הדוק לניהולו של בית הסוהר ולפיכך ייטה בית המשפט למשוך ידו מהתערבות בנושאים מקצועיים מעין אלה (וראו גם: רע"ב 990/01 עמיר נ' שירות בתי הסוהר – מדינת ישראל (לא פורסם, 11.2.01) ; רע"ב 6866/06 גלואש נ' שירות בתי הסוהר (לא פורסם, 24.8.06)).

בחינת שיקול דעתו של שירות בתי הסוהר במקרה דנן מעלה כי ההחלטה שלא להתיר יציאתו של המבקש לחופשה מיוחדת היא פרי איזון סביר בין מכלול השיקולים הנוגעים לעניין: מן הצד האחד רצונו של המבקש להשתתף בחתונת בתו, ומן הצד האחר חומרתן של העבירות, העובדה כי למבקש רקע התמכרותי ועדיין נמצאו שרידי סם בבדיקות שמסר וחוות דעתה המקצועית של ועדת אלמ"ב שסבורה, על בסיס הנתונים שהובאו בפניה, כי הסיכון הנשקף לציבור מן המבקש, שזה לו מאסרו השישי, עודנו גבוה וקיים חשש להישנות התנהגותו האלימה ולו בחופשה קצרה. כאשר מביאים בחשבון את כל אלה נראה כי ההחלטה שלא להעניק למבקש את הפריבילגיה שבחופשה מיוחדת ולהעדיף על פניה את שלום הציבור, הינה סבירה בנסיבות העניין. אוסיף, כי נהלי שירות בתי הסוהר קובעים אמות מידה שמטרתן להבטיח איזון בין הצרכים האישיים של האסירים לבין אינטרסים נוספים ובהם ביטחון הציבור ויכולתו של שירות בתי הסוהר לעמוד בדרישות אבטחה שקבע לו. לא ראיתי בנסיבות העניין כל סיבה לחרוג מנהלים אלה (וראו גם: רע"ב 5409/05 אלקובי נ' שירות בתי הסוהר (לא פורסם, 5.6.05)).

הבקשה נדחית איפוא.