פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"ב
4579/13
לפני:
כבוד השופט י' עמית
המבקש:
ויקטור ארביב
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית
המשפט המחוזי מרכז בתיק עתא 059424-01-13 שניתן ביום 12.6.2013 על ידי כבוד
השופט א' טל
בשם המבקש:
עו"ד גד זילברשלג
בשם המשיבה:
עו"ד עמרי אפשטיין
החלטה
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים מחוז מרכז (כב' השופט א' טל ) מיום 12.6.2013, בעת"א 59424-01-13. בפסק הדין נדחתה עתירת המבקש, שביקש להורות על שילובו בסבב חופשות.
1.
המבקש מרצה החל מיום 28.10.2009 מאסר מצטבר בן כשבע שנים, לאחר שהורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע וניסיון לייבוא סם מסוכן (גזר דינה של השופטת ט' חיימוביץ בת"פ (מחוזי-מרכז) 4065-10-09 (15.7.2012)), וכן בגין הרשעתו – על סמך הודאתו במסגרת הסדר טיעון – בעבירות של נשיאת נשק, החזקת תחמושת והחזקת נכס החשוד כגנוב (גזר דינו של השופט ח' כבוב בת"פ (מחוזי-ת"א) 4091/09 (28.10.2009)). עתירת המבקש – המסווג בקטגוריה ב/1 – לאפשר לו לצאת לחופשות נדחתה, כאמור, בפסק דינו של השופט טל , נוכח מידעים מהם עלה חשש ממשי לקיום פעילות פלילית של המבקש מחוץ לתחומי בית הסוהר באם ייצא לחופשות.
2.
מכאן בקשת רשות הערעור שבפניי, ובגדרה טוען המבקש כי יש להורות למשיבים לשלבו בסבב חופשות לאלתר. בבקשה נטען, בין היתר, כי לא היה מקום לדחות את עתירת המבקש על בסיס התנגדות השב"ס, שכן התנגדות זו מבוססת על מידע מודיעיני חדש שהתקבל ביום הדיון, והוזמן עקב הדיון בעתירה. עוד נטען, כי בית משפט קמא לא העניק את המשקל הראוי להתנהגותו המופתית של המבקש בכלא ולעובדת היותו אסיר תומך באסירים טעוני פיקוח, כאשר במסגרת זו זוכה להכרה רבה ממשפחות האסירים ומן השב"ס.
3.
לאחר שעיינתי בתגובת המשיבים, בחוות הדעת העדכניות ובחומר המודיעיני שצורף לתגובה, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות. ראשית, למרות שהמבקש ניסה לעטות על הבקשה מחלצות עקרוניות, הוא לא העלה טענה החורגת מעניינו הפרטני ומצדיקה מתן רשות ערעור, וזאת אף לפי הגישה המרחיבה (רע"ב 425/09 פריניאן נ' פרקליטות המדינה פסקה 3 לפסק דינו של השופט (כתוארו אז) גרוניס
(11.3.2009)).
שנית, דין הבקשה להידחות לגופה. כידוע, יציאתו של אסיר לחופשה איננה בגדר זכות קנויה כי אם פריבילגיה, אשר הענקתה נתונה לשיקול דעתן המקצועי של הרשויות המוסמכות
ואין בית המשפט נוהג להחליף את שיקול דעתן בשיקול דעתו הוא (ראו, לדוגמה, רע"ב 5546/11
חאלד רוביע נ' מדינת ישראל (27.9.2011); רע"ב 2024/13 שורפי נ' שירות בתי הסוהר (16.5.2013)). זאת ועוד, מכלול החומר המודיעיני החסוי העומד בבסיס הכרעתו של בית משפט קמא מעלה חשש ממשי לקיומה של פעילות עבריינית מצד המבקש וכן לאפשרות של ניסיונות פגיעה בו באם תיענה הבקשה. לפיכך, אף לגופו של עניין איני רואה להתערב בהחלטת בית המשפט קמא.
4.
אשר על כן, דין הבקשה להידחות.
ניתנה היום, י"ט אלול התשע"ג
(25.8.2013).
ש ו פ ט