רע"ב 4601/97 היאשם אנטקלי נ. שרות בתי הסוהר

המבקש הוא אסיר בטחוני תושב עכו שנידון לשתים עשרה שנות מאסר ותשעה חודשים בגין עבירות בטחוניות בנוסף לעבירות פליליות. בעברו של המבקש שש תקופות מאסר. הוא מרצה את עונשו בכלא "אשל" בבאר שבע. המבקש עתר לבית המשפט המחוזי בבאר שבע וביקש כי יאפשרו לו לצאת לביקור בית בעקבות פטירתה של אמו. שירות בתי הסוהר סירב לבקשה מטעמי סיכון בטחוני והצורך באבטחה מרובה. עם זאת הסכים השירות באופן חריג להעביר את המבקש לכלא הסמוך למקום מגוריו לצורך קבלת ביקורי תנחומים. בית המשפט המחוזי (כב' השופט סגל) החליט ביום 2.7.97, בעקבות סירוב המבקש לקבל את הצעת שירות בתי הסוהר, לאפשר למבקש לעלות על קבר אמו ולאחר מכן לקבל ביקור אבלים בבית המעצר "קישון" הסמוך למקום מגוריו. לפיכך הורה בית המשפט למחוק את עתירת המבקש. דא עקא, שהמבקש סירב לקבל את ההצעה ודרש שיותר לו לקיים ביקור בביתו. הוא פנה שוב לבית המשפט המחוזי אך נענה כי במידה שהוא מבקש להגיש עתירה נוספת עליו להגישה כמקובל. לבסוף הגיש המבקש את בקשת רשות הערעור המונחת בפני. המבקש טוען להפליתו לעומת אסירים אחרים ומבקש שיותר לו לקיים ביקור בית.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובחומר שלפני, הגעתי למסקנה כי דין בקשה זו להדחות. להווי ידוע, כי רשות ערעור בכגון דא תינתן רק במקרים חריגים ומיוחדים, בהם מתעוררת שאלה משפטית כללית או ענין ציבורי של ממש (ראו: רע"ב 7/86 לואיס וייל נ' מדינת ישראל , טרם פורסם). הבקשה שבפני אינה מעוררת שאלה מעין זו. על מנת להפיס את דעתו של המבקש - יש להזכיר את ההלכה הפסוקה לפיה תפקידו של בית המשפט הדן בעתירת אסיר אינו לשים את שיקול דעתו תחת שיקול דעתה של הרשות המחליטה, אלא לבחון אם רשות זו שקלה את כל השיקולים הרלבנטיים ואיזנה ביניהם כראוי (וראו: רע"ב 2410/93 מדינת ישראל נ' רוני לוי פ"ד מ"ז(3) 802). לא ניתן לומר כי החלטת הרשויות לא היתה סבירה במקרה הנדון. לאור בעיות האבטחה שיתעוררו באם יותר למבקש לצאת לביקור בית העמיד שירות בתי הסוהר חלופה סבירה ביותר המאפשרת למבקש, במגבלות הנסיבות, לכבד את זכר אמו המנוחה. לא נותר לי אלא להביע תקוותי שהמבקש ישנה עמדתו ויקבל את הצעת שירות בתי הסוהר.

הבקשה נדחית.