פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"ב
4697/16
לפני:
כבוד השופט ס' ג'ובראן
המבקש:
איתן גץ
נ ג ד
המשיב:
שירות בתי הסוהר
בקשת רשות ערעור על
החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים מיום
30.5.2016 בעת"א 7067-05-16 שניתנה על ידי כבוד השופטת מ' ברנט
בשם המבקש:
עו"ד משה שרמן
בשם המשיב:
עו"ד נועם זמרן
החלטה
1.
לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים (השופטת מ' ברנט ) בעת"א 7067-05-16 מיום 30.5.2016 , בגדרה נדחתה עתירת המבקש נגד החלטתו של שירות בתי הסוהר לדחות את בקשתו לחופשה חריגה על מנת שיוכל להשתתף בחתונת אחותו.
רקע רלבנטי
2.
המבקש הוא אסיר המרצה עונש מאסר עולם שנקצב ל-35 שנות מאסר, בגין הרשעתו בעבירות רצח, קשירת קשר לפשע ונשיאת נשק שלא כדין. המבקש פנה לשירות בתי הסוהר בבקשה לאשר לו חופשה חריגה לרגל השתתפות בחתונת אחותו הצעירה, העתידה להינשא ביום 14.6.2016. הבקשה נידונה בפני וועדת אסירי עולם, אשר דחתה את הבקשה.
3.
המבקש עתר נגד החלטה זו לבית המשפט המחוזי, וטען כי התנהגותו לאורך מאסרו הייתה ללא רבב – כאשר כיום הוא משולב במסגרת תעסוקה ועובד לשביעות רצון ממוניו. כן טען המבקש כי המדובר באירוע בעל חשיבות גדולה עבורו, באשר הוא האח הבכור שהיווה דמות אבהית לאחיו ולאחיותיו – שגדלו ללא אביהם. בנוסף, המבקש עמד על המהפך החיובי הניכר שחל בו בחמש השנים האחרונות ועל ההליכים הטיפוליים המשמעותיים אותם עבר. בתגובתו לעתירה, המשיב טען, כי על פי הוראות פרק ו לפקודת נציבות בתי הסוהר 04.40.01 ,
המבקש טרם סיים לרצות את תקופת המאסר המינימלית לצורך בחינת חופשותיו. כן צוין, כי וועדת אסירי עולם בחנה בצורה מעמיקה את עניינו של המבקש, ובחוות דעתה נקבע כי הסיכון הנשקף ממנו לסביבה במהלך החופשה המתבקשת הינו גבוה. לבסוף, המשיב הציג מידע מודיעיני הנוגע למבקש אשר העיד על התנהגות שלילית, והוסיף כי אף משטרת ישראל מתנגדת להוצאתו לחופשה חריגה.
4.
ביום 30.5.2016 בית המשפט המחוזי דחה את עתירת המבקש. בהחלטתו, בית המשפט עמד על הוראות פרק ח' לפקודת הנציבות 04.40.00 (להלן: פקודת הנציבות ), לפיה נציב בתי הסוהר או מפקד המחוז רשאים לאשר חופשה מהטעם של נישואי קרוב משפחה מדרגה ראשונה של האסיר – וקבע כי המבקש עומד בתנאי הפקודה. בנוסף, בית המשפט ציין כי המידע המודיעיני שהוגש לעיונו כולל ידיעה אחת שאין בה כדי למנוע את הוצאתו של המבקש לחופשה חריגה. עם זאת, בית המשפט המחוזי מצא כי מהדו"ח הפסיכולוגי שנערך בעניינו של המבקש, עולה כי מסוכנותו במהלך החופשה עודנה מוערכת כגבוהה. משכך, בית המשפט קבע כי החלטת הרשות שלא להוציא את המבקש לחופשה חריגה היא סבירה, שכן המבקש עלול להוות סיכון לשלום הציבור. מכאן הבקשה שלפניי.
הבקשה למתן רשות ערעור ותגובת המדינה
5.
בבקשה למתן רשות ערעור, המבקש טוען כי לא היה מקום לדחות את בקשתו לחופשה חריגה. המבקש מדגיש כי הוא ריצה עד כה 11 שנות מאסר, בהן עבר כברת דרך שיקומית – כאשר שהה למעלה משנתיים באגף השיקומי "פרויקט הבשורה", וכיום שוהה באגף "סלע" המתקדם. המבקש מפנה בעניין זה לעמדת וועדת אסירי העולם, שקבעה בעניינו כי "מדובר באסיר ללא בעיות משמעת במישור הגלוי, מתפקד באופן משביע רצון [...] שביצע הליך טיפולי משמעותי במאסרו". לשיטת המבקש, עניין החופשות החריגות קיים במיוחד עבור אסירים כדוגמתו, שאינם משולבים בסבב חופשות. לחיזוק עמדתו, המבקש מפנה לפסק דינו של בית משפט זה ברע"ב 3556/15 פלוני נ' שירות בתי הסוהר (31.5.2015) (להלן: עניין פלוני ) , שם הוחלט על הוצאתו של אסיר עולם שעונשו טרם נקצב, לאירוע שאינו מצוי ברשימת האירועים המופיעים בפקודת הנציבות. על כן, לגישתו, מקל וחומר כי בעניינו יש מקום לאשר לו את בקשתו – שכן חופשתו מתבקשת במסגרת האירועים המצוינים בפקודה ועונשו נקצב.
6.
המשיב, מאידך, סבור כי יש לדחות את הבקשה למתן רשות ערעור על הסף משום שזו אינה מעוררת כל שאלה בעלת חשיבות משפטית עקרונית. אף לגוף הבקשה, המשיב מטעים כי נקודת המוצא היא שלאסיר אין זכות קנויה לחופשות, אלא כי הזכות לחופשות היא פריבילגיה שהענקתה מסורה לשיקול דעתם של הגורמים הרלבנטיים בהתאם לדין ולנהלי שירות בתי הסוהר – כנלמד מתקנות בתי הסוהר, התשל"ח-1948 (להלן: תקנות בתי הסוהר ) , ומפקודת הנציבות. בהמשך לכך, לגישתו, במקרה דנן לא היה מקום לאשר חופשה חריגה, וזאת נוכח מכלול הנתונים המתקיימים בעניינו של המבקש, ובכללם: האבחון הפסיכולוגי וחוות הדעת שהוגשה לוועדה – אשר הצביעו על המסוכנות הנשקפת ממנו; "מידע מודיעיני" הקושר אותו לסכסוכים ודפוסים בעיתיים; והחשש שלא ישוב לריצוי יתרת מאסרו. כן טוען המשיב, ביחס לעניין פלוני , כי הנימוק המרכזי שניתן לשחרור האסיר באותו עניין היה "נסיבות הומניטאריות חריגות ומיוחדות", כאשר "טובת ילדיו" של האסיר עמדה לנגד עיני בית המשפט – ולגישתו ברי כי טעמים אלו אינם מתקיימים בענייננו. לבסוף, לשיטתו, צדק בית המשפט המחוזי עת קבע כי לא נפל כל פגם בהחלטה לדחות את בקשת המבקש לחופשה חריגה – החלטה המצויה בלב ליבן של סמכויות שירות בתי הסוהר.
דיון והכרעה
7.
לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובהחלטתו של בית המשפט המחוזי, הגעתי לכלל מסקנה כי אין מקום להיעתר לבקשה למתן רשות ערעור. הלכה פסוקה היא כי רשות ערעור על החלטה של בית המשפט המחוזי בעתירת אסיר תינתן רק מקום בו הבקשה מעוררת שאלה משפטית עקרונית או נושא בעל חשיבות החורגת מנסיבותיו הפרטניות של המבקש (ראו: רע"ב 8377/15 פלוני נ' מדינת ישראל , פסקה 7 (10.2.2016); רע"ב 6162/14 עזריאל נ' שירות בתי הסוהר , פסקה 10 (1.12.2014); רע"ב 7/86 וייל נגד מדינת ישראל (26.6.1986)). במקרה שלפניי, הבקשה נוגעת לעניינו הספציפי של המבקש ואינה מעוררת כל שאלה עקרונית. כבר בשל כך, דין הבקשה להידחות.
8.
אף לגופו של עניין, סבורני כי אין מקום להתערבות בהחלטתה של וועדת אסירי עולם והחלטתו של בית המשפט המחוזי. כידוע, על פי תקנה 19 לתקנות בתי הסוהר, יציאתו של אסיר לחופשה מבית הסוהר היא בגדר טובת הנאה הנתונה לשיקול דעתו של מנהל בית הסוהר, בהתאם לכללים שנקבעים על ידי הנציבות. בפסיקת בית משפט זה אמנם ניתן מעמד מסוים לזכותו של האסיר לצאת לחופשה, אך עם זאת הובהר כי אין מדובר בזכות המוקנית לו באופן אוטומטי, וכי הקנייתה כפופה לשיקול דעתם של הגורמים המוסמכים (ראו: רע"ב 3881/15 פלוני נ' שירות בתי הסוהר , פסקה 19 ( 21.10.2015); רע"ב 1657/15 ציון נ' שירות בתי הסוהר , פסקה 8 (30.3.2015) ).
ההחלטה לדחות או להתנגד לבקשתו של אסיר לצאת לחופשה חריגה היא החלטה מנהלית, וככזו הביקורת השיפוטית עליה מתמצה לבחינת חוקיות ההחלטה וסבירות הפעלת שיקול דעתם של הגורמים המוסמכים. כלל הוא כי בית המשפט אינו נכנס בנעליהם של גורמים אלו ואינו מחליף את שיקול דעתו בשיקול דעתם – אלא בוחן האם שיקול הדעת הופעל באופן סביר ועל יסוד שיקולים ענייניים בנסיבות המקרה (ראו: רע"ב 2478/16 דעאס נ' מדינת ישראל , פסקה 7 (11.4.2016); רע"ב 7482/15 מסראווה נ' מדינת ישראל , פסקה 10 (24.12.2015 )).
9.
במקרה שלפניי, הוועדה בחנה את החומר שהונח בפניה, והגיעה למסקנה כי יש לדחות את בקשתו של המבקש לחופשה חריגה. מצאתי – בדומה לבית המשפט המחוזי – כי לא נפל פגם במסקנתה. החלטתה מבוססת על שיקול ענייני – הערכת המסוכנות הגבוה הנשקפת מהמבקש, והבחירה לבכר את שלום וביטחון הציבור על פני טובתו האישית של המבקש ומשפחתו, חרף התנהלותו החיובית לאורך תקופת מאסרו, אינה לוקה בחוסר סבירות כלשהו. אף מטעם זה, אין מקום להיעתר לבקשה למתן רשות ערעור.
10.
סוף דבר, הבקשה נדחית.
ניתנה היום, ח' בסיון
התשע"ו (14.6.2016).
ש
ו פ ט