פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"ב
471/13 - ב'
לפני:
כבוד השופט ע' פוגלמן
המבקש:
אושר דנה
נ ג ד
המשיב:
שירות בתי הסוהר
בקשה למתן רשות לערער על פסק דינו
של בית המשפט המחוזי מרכז מיום 16.1.2013 בתיק עת"א 60384-12-12 שניתן על
ידי כבוד הנשיאה א' טל
המבקש:
בעצמו
בשם המשיב:
עו"ד יצחק ברט
החלטה
המבקש, אסיר שמשנת 2008 נושא בעונש מאסר בן 16 שנה בגין מעשה מגונה ומעשה סדום בקטינה, מבקש רשות לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז (כבוד סגן הנשיאה א' טל ) שדחה עתירה נגד החלטת המשיב שלא לאפשר לו לצאת לאזכרה בליווי אבטחה במלות שנה לפטירת אביו.
בית המשפט קמא סמך את קביעותיו על דו"ח של מפקד צוות הליווי של יחידת נחשון, שם נכתב כי ביום 5.11.2012 המבקש נהג באלימות מילולית ופיזית כלפי מלווים מיחידת נחשון, שנאלצו להפעיל כוח כדי להתגבר עליו, חרף היותו כבול באזיקים. התנהגות שלילית זו, קבע בית המשפט, מצדיקה את עמדת המשיב שלא לאשר יציאתו לאזכרה.
המבקש טוען כי ועדת האלימות במשפחה לא התנגדה שיצא לאזכרה בלווי גורמי שב"ס; וכי באותו אירוע מיום 5.11.2012, היה זה הוא שהותקף על ידי שוטרי יחידת נחשון; הוא התלונן על כך ומתנהלת חקירה בעניין. המשיב תומך בפסק דינו של בית המשפט המחוזי, מטעמיו.
לאחר שעיינתי בבקשה, לא ראיתי להיעתר לה, וזאת אף בהנחה שחלה בעניינה אמת המידה המקלה למתן רשות ערעור (רע"ב 425/09
פריניאן נ' פרקליטות המדינה , פסק-דינו של השופט (כתארו אז)
א' גרוניס
(11.3.2009); רע"ב 6687/09
אבוטבול נ' שירות בתי הסוהר , פסקה י"א להחלטת השופט
א' רובינשטיין
(24.8.2009)). כידוע, אין לאסיר זכות קנויה לצאת לחופשה מבית הסוהר, ומדובר בטובת הנאה שהענקתה נתונה לשיקול דעתן של הרשויות המוסמכות בשירות בתי הסוהר (סעיף 36(א) לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"א-1971; תקנה 19 לתקנות בתי הסוהר, התשל"ח-1978; רע"ב 5383/12 בן ארי נ' שירות בתי הסוהר (21.8.2012)). בענייננו החליטו הגורמים המוסמכים במשיב שלא להיעתר לבקשת המבקש לצאת לאזכרת אביו מחמת המסוכנות הנשקפת ממנו, ובית המשפט המחוזי קבע כי אין עילה להתערב בהחלטה זו. בחלק הגלוי של חוות הדעת של ועדת האלימות במשפחה צוין כי המבקש הוא אסיר בעל נורמות עברייניות, תוקפני בהתנהגותו וחסר גבולות; הוא מציג את עצמו כקורבן, ללא כל מודעות לחומרת מעשיו. ממכלול המידע שנמסר לה קבעה הוועדה כי מסוכנותו גבוהה ביותר, ואין היא ממליצה על יציאתו לחופשות. עם זאת, הוועדה לא התנגדה ליציאתו לאזכרת אביו בתנאי שילווה באבטחה, בכפוף להתרשמותם של הגורמים האמונים על כך. בצד זאת, וכפי שעולה מחוות הדעת המודיעינית שצורפה לתשובת המשיב לבקשה, בפעם הקודמת שיצא המבקש בליווי אבטחה הוא תקף את מאבטחיו ואיים עליהם. המבקש אומנם טוען כי הוא זה שהותקף וכי התלונן על כך, אולם טענות אלו – ככל שאכן הוגשה תלונה בעניינן (ובעניין זה לא הוגשה כל אסמכתה) – טרם התבררו.
נתונים אלה, על רקע התשתית הנורמטיבית שעליה עמדנו, אינם מבססים עילה למתן רשות ערעור על פי אמות המידה האמורות.
אשר על כן, הבקשה נדחית.
ניתנה היום, י"ב בשבט התשע"ג (23.1.2013).
ש ו פ ט