רע"ב 4712/13 פלוני נ. שרות בתי הסוהר

1.

בקשת רשות ערעור על פסק הדין של בית המשפט לעניינים מנהליים בנצרת (כב' השופט יונתן אברהם ; עת"א 36256-06-13), בגדרה נדחתה עתירת המבקש לספק לו "דיאטת ירקות וגבינות" כפי שביקש משב"ס, דיאטה שנועדה לפי טענתו לטיפול במחלת עור שממנה הוא סובל.

2.

המבקש הוא אסיר המרצה מאסר בגין עבירות תעבורה החל מיום 28.3.2013, ועתיד להשתחרר (שחרור מלא) ביום 18.6.2014. ביום 18.4.2013, בשעת קליטתו בבית סוהר 'חרמון', נבדק המבקש על-ידי רופא הכלא, אובחן כחולה במחלת עור, וטופל במשחה. לאחר כמה ימים נבדק המבקש בשנית, ורופא הכלא מצא כי חל שיפור במצבו. ביום 11.6.2013 ביקש המבקש תפריט דיאטה לפי מרשם של דיאטנית שהיה ברשותו, לשם טיפול במחלתו. רופא הכלא התייעץ טלפונית עם רופא עור על מנת לברר האם יש צורך בדיאטה לטיפול במחלת העור של המבקש, ונענה בשלילה. ביום 19.6.2013 שב המבקש ונבדק על-ידי רופא העור, ובסיום הבדיקה לא המליץ הרופא על דיאטה, אלא על מתן טיפול תרופתי והמשך מעקב מעבדתי.

3.

המבקש עתר לבית המשפט לעניינים מינהליים בבקשה להורות למשיב לספק לו תפריט דיאטטי לטיפול במחלתו. לאחר דיון דחה בית המשפט את העתירה. נפסק, כי רופא הכלא, אשר לא הכיר את מחלת המבקש, התייעץ עם רופא עור, שסבר כי הטיפול המתאים הוא תרופתי, וכי לא נדרשת דיאטה מיוחדת. בעקבות התייעצות זו, לא המליץ רופא הכלא על דיאטה. עם זאת, בית המשפט הורה כי יותר למבקש להכניס מומחה רפואי מטעמו אל בית הכלא על מנת שיבדוק אותו, ויתן חוות דעת. חוות הדעת האמורה תוגש לרופא הכלא, ובאמצעותה יוכל המבקש לבקש לקבל טיפול שונה מזה שניתן לו.

4.

המבקש חפץ לערער על החלטה זו. לטענתו, כלל הרופאים שטיפלו בו מאז פרוץ המחלה המליצו על טיפול אלטרנטיבי בדרך של תפריט יחודי כטיפול העיקרי,

אשר אליו נלווה טיפול קונבנציונלי שעיקרו במעקב רפואי באמצעות בדיקות דם תקופתיות. זאת, לטענת המבקש, משום ש "הוכח שהטיפול הקונבנציונלי מעבר לכל ספק כי מזיק לבריאות המטופלים" . עוד טוען המבקש כי מאז קליטתו בבית הסוהר איבד כ- 20 ק"ג

ממשקלו, הוא אינו חש בטוב, ואין לו אפשרות כלכלית לרכוש לעצמו מזון באמצעות הקנטינה או לממן בדיקה של רופא פרטי שיבוא לבית הסוהר. על כן עותר המבקש כי נורה למשיב לספק לו מזון לפי התפריט של הדיאטנית, אשר מטפלת במבקש, לפי דבריו, מספר שנים בהצלחה.

5.

מנגד טוען המשיב כי דין הבקשה להידחות – על הסף ולגופה. על הסף, מכיוון שהבקשה תחומה לנסיבותיו הפרטניות של המבקש ואיננה מעוררת שאלה עקרונית או ציבורית רחבה; ולגופה, משום שהבקשה איננה מצדיקה את התערבותו של בית המשפט, שכן המבקש רשאי לקבל טיפול רפואי, הן במסגרת שירות בתי הסוהר, הן באמצעות הזמנת מומחה מטעמו אל בין כותלי הכלא. במסגרת תגובתו, עדכן המשיב כי ביום 17.7.2013 הועבר המבקש לבית הסוהר 'כרמל', ושם סירב להמשיך את הטיפול התרופתי שעליו המליץ רופא העור, וגם סירב להמשיך את בדיקות הדם לצורך המעקב המעבדתי. עוד ציין המשיב, כי "כפי שנמסר מטעם גורמי הרפואה בשב"ס המבקש נמצא במעקב רפואי מתמיד וכי מצבו הכללי נכון להיום משביע רצון" .

6.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים באתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות. הבקשה אכן עוסקת כל כולה בעניינו הפרטני של המבקש ובשאלה מהו הטיפול הטוב והמתאים ביותר לטיפול במחלת העור ממנה הוא סובל. אין מדובר בסוגיה נרחבת בעלת חשיבות ציבורית המצדיקה מתן רשות ערעור, ועל כן דין הבקשה להידחות.

7.

גם בחינת הבקשה לגופו של עניין הובילה לאותה תוצאה. סעיף 1.1 לנוהל 02-2011 שכותרתו 'מזון דיאטטי לאסירים', קובע כי "שירות בתי הסוהר מספק מזון דיאטטי לאסירים חולים, עפ"י קביעת רופאי בתי הסוהר בהתאם למצבם הרפואי" . בענייננו, רופאי בית הסוהר סברו כי אין צורך במתן הדיאטה שהתבקשה. על מנת להתמודד עם גישה רפואית זו היה על המבקש להעמיד חוות דעת רפואית נוגדת, וכזאת לא עשה. גם חוות דעת התזונאית שצירף המבקש כוללת רק תפריט מומלץ, ואין בה פירוט רפואי על אודות מצבו של המבקש וחיוניות התפריט הכלול בה. במצב הדברים האמור, כאשר מדובר בחוות דעת רפואית יחידה, אין באפשרותו של בית המשפט להתערב בהחלטה מקצועית רפואית של רופאי שב"ס. למבקש ניתנה אפשרות להזמין מומחה רפואי מטעמו על מנת שיוכל להגיש חוות דעת התומכת בטענותיו, ולהציגה לפני הגורמים המוסמכים. נדמה כי בנסיבות העניין אין ניתן להעניק למבקש יותר מאשר הסעד שנתן לו בית המשפט לעניינים מנהליים. במידה ותוגש חוות דעת רפואית מטעמו של המבקש, לבטח ישקול המשיב את האמור בה, כמו גם את חומרת מחלתו של המבקש, את הדרכים השונות לטפל במחלה, ואת העובדה שלפי דבריו קיבל המבקש טיפול רפואי מועיל במחלתו, קודם למאסרו (השוו: עע"א 4/82 מדינת ישראל נ' תמיר , פ"ד לז(3)201 (1983); רע"ב 1233/13 שירזי נ' מדינת ישראל

(5.3.2013)).

8.

בשולי הדברים אציין, כי מפרוטוקול הדיון בבית המשפט לעניינים מנהליים ומפסק הדין עולה כי המבקש חפץ בירקות וגבינות. על פני הדברים אין מדובר באוכל מיוחד, ולפיכך יש להניח כי גם אם המבקש לא זכאי לכל המזון הדיאטטי המצויין בחוות הדעת, יוכל המשיב להתחשב בו בכל הנוגע לבקשתו לקבל גבינות וירקות, מוצרים שכנראה מספק המשיב ממילא.

9.

כאמור, הבקשה נדחית.