רע"ב 2756/19 רוני אליהו נ. שרות בתי הסוהר מחלקת זימונים

1.

המבקש הוא אסיר הנושא עונש מאסר בכלא רימונים, המשיג על התפריט המסופק לו על ידי המשיב. כעולה ממכלול החומר שלפניי, המבקש ניהל מספר הליכים מול המשיב בעניין זה. בתמצית יאמר כי בשנת 2015 הורה בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כ' השופטת ו' מרוז ) למשיב לספק למבקש כמות כפולה של מזון בשל מצבו הבריאותי (עת"א (מרכז) 56738-06-15, אליהו נ' שרות בתי הסוהר – מחלקת האסיר – זימונים , בעמ' 3 (8.9.2015); להלן: פסק הדין הראשון ). ביני לביני, בעקבות שינויים שחלו בנהלי המשיב לגבי אספקת מזון, שונה התפריט שסופק למבקש והוא החל לקבל מזון בהתאם לדיאטה מטבולית שהיא, לטענת המשיב, דיאטה המותאמת לחולים כרוניים. המבקש עתר נגד שינוי זה, ובין היתר דרש גם שיסופק לו מיקסר לטחינת מזון בשל בעיות בשיניים. ביום 9.1.2018 הורה בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטת העמיתה ק' רג'יניאנו ), בהסכמת המבקש, כי הוא ימשיך לקבל מזון בהתאם לדיאטה המטבולית שנקבעה לו, אך אם כמויות המזון אינן כוללות את התוספות שנקבע בפסק הדין הראשון, יש לספק גם אותן (עת"א (מרכז) 18404-11-17 אליהו נ' שרות בתי הסוהר – מחלקת האסיר – זימונים (9.1.2018); יוער כי על גבי הפרוטוקול נכתב "בית המשפט לעניינים מנהליים" ולא היא, ראו סעיף 62א לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971). בעניין המיקסר נקבע כי המבקש קיבל את מבוקשו, אך על המשיב לוודא כי המיקסר מבטיח מענה לבעיות השיניים.

2.

ביום 25.11.2018, בעקבות שינוי שחל בתפריט שסיפק המשיב למבקש, בין היתר גם עקב אבחונו כחולה במחלת סכרת סוג 2, הגיש המבקש עתירה נוספת במסגרתה טען כי המשיב לא מקיים את פסקי הדין הקודמים, וכי עליו לספק לו כמויות מזון בהתאם לפסק הדין הראשון, וכן לספק מוט מתאים לריסוק אוכל. ביום 1.1.2019 ניתנה החלטת ביניים בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופט ח' טרסי ) (גם כאן נכתב על ההחלטה "בית המשפט לעניינים מינהליים", ולא היא) שלפיה עד להכרעה בעתירה, תסופק לעותר הדיאטה המטבולית בתוספת כמויות המזון שנקבעו בפסק הדין הראשון. כן צוין כי המשיב רכש מכשיר שנועד לריסוק מזונו של המבקש. ביום 12.2.2019 דחה בית המשפט את העתירה וביטל את האמור בהחלטת הביניים. נמצא כי הדיאטה המטבולית המסופקת נקבעה בהתאם לנהלי המשיב בעניין, מתאימה למצבו הרפואי של המבקש ולהמלצות הדיאטן שנפגש עמו ביום 31.1.2019. עוד הומלץ למבקש לשתף פעולה עם גורמי הרפואה נוכח מצבו הרפואי. אשר לטחינת המזון, בית המשפט הורה לבחון את התאמת המיקסר שסופק למבקש לצרכיו, ואם יימצא כי אינו מתאים – לבחון את האפשרות לרכוש מוט ריסוק, בכפוף לעמדת גורמי הביטחון.

ביום 12.4.2019 נדחתה בקשת המבקש ל"דיון חוזר" בעתירה. צוין כי ככל שהיו למבקש השגות בעניין פסק הדין, היה עליו לפנות בבקשה מתאימה לבית משפט זה.

3.

מכאן הבקשה שלפניי. ככל הניתן להבין ממנה, המבקש, שאינו מיוצג, דורש מהמשיב לספק לו את התפריט שנקבע בפסק הדין מיום 12.2.2019 ולבססו על מה שנקבע בפסק הדין הראשון; לספק למבקש מוט ריסוק אוכל המותאם לצרכיו; ולהכניס למבקש מכשיר סכרת מסוג "ליברה" שאושר לטענתו על ידי רופא בבית החולים. לטענתו, הדיאטה המטבולית הניתנת לו אינה מבוססת מחקרית, אינה מתאימה לו ואינה עולה בקנה אחד עם ההחלטות השיפוטיות שניתנו בענייננו. עוד מלין המבקש על תנאי ההיגיינה הירודים בחדר האוכל בבית הסוהר, וכן על טיפול לקוי מטעם רופא בית הסוהר.

4.

התבקשה תשובת המשיב. לטענת המשיב דין הבקשה להידחות על הסף מן הטעם שהוגשה בחלוף המועד הקבוע בדין לכך, מבלי שהתבקשה ארכה; ומן הטעם שהבקשה עוסקת בעניינו הפרטני של המבקש ולכן לא עומדת בתנאים שנקבעו בדין למתן רשות ערעור למקרים מסוג זה. עוד סבור המשיב כי דין הבקשה להידחות גם לגופה, שכן החלטתו על התפריט שיסופק למבקש היא סבירה, עומדת בנהלי בית הסוהר ובהמלצות הדיאטן המוסמך בשים לב למצבו הרפואי של המבקש, ולכן אין כל עילה להתערב בה.

5.

יוער כי ביני לביני, הגיש המבקש שתי בקשות "דחופות ביותר", בימים 30.4.2019 ו-1.5.2019 שבהן נטען כי המשיב מונע ממנו טיפול שיניים חיוני שאינו נמנה על סוג הטיפולים שהמשיב מספק, הגם שמצבו הדנטלי חמור ביותר. לפיכך, ביום 15.5.2019 הוריתי למשיב להגיש הודעה משלימה ביחס לטענות שהעלה המבקש בבקשות האמורות.

6.

בהודעה עמד המשיב על כך שטענות המבקש בקשר לטיפולי השיניים כלל לא נטענו בהליך נושא בקשה זו, וממילא לא נדונו או הוכרעו בו. לא זו אף זו, טענות אלו הועלו אגב עתירה אחרת שהגיש המבקש, אך כי בדיון מיום 21.5.2019 ויתר המבקש על הטענות בעניין זה; ובית המשפט הציע לו שם לפנות למשיב בבקשה מתאימה בעניין (עת"א (מרכז) 15268-04-19 אליהו נ' שרות בתי הסוהר – מחלקת האסיר – זימונים (21.5.2019); להלן: פסק הדין השלישי ).

7.

בימים 19.5.2019 ו-24.5.2019 הגיש המבקש בקשות להגיב לתגובת המשיבה ולהודעה המשלימה מטעמה שלהן אני נעתר לפנים משורת הדין. בעיקרם של דברים חוזר שם המבקש על טענותיו בבקשה, ומדגיש כי הדיאטה המסופקת לו אינה מותאמת לצרכיו; וכי מצבו הדנטלי חמור ומצריך טיפול.

8.

דין הבקשה להידחות. כידוע, רשות לערער על החלטה של בית המשפט המחוזי בעתירות אסיר תינתן רק במקרים שבהם מתעוררת שאלה עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים ( בר"ע 7/86 וייל נ' מדינת ישראל

(26.6.1986) ). אף בהנחה כי חלה אמת מידה מקלה יותר בבחינת עתירות אסירים (רע"ב 9045/17 פלוני נ' מדינת ישראל , פסקה 7 (21.1.2018)), הבקשה שלפני אינה מגלה עילה למתן רשות ערעור . בית המשפט קמא, לאחר שקיים דיון מקיף בטענות המבקש, בחן את מכלול החומר שהונח לפניו, וקיבל הבהרות ועדכונים לגבי מצבו הרפואי תוך כדי ההליך, מצא כי לא נפל פגם בהחלטת המשיב בדבר התפריט שיסופק למבקש, התואם את נהלי המשיב מזה, ואת צרכיו הרפואיים של המבקש מזה . בקביעה זו לא ראיתי כל טעם להתערב, בין היתר הואיל וזו נסמכת על עמדתם של גורמי מקצוע מטעם המשיב ( רע"ב 7485/17 ברנס נ' מדינת ישראל , פסקה 3 (1.11.2017); רע"ב 4712/13 כהן נ' שרות בתי הסוהר , פסקה 7 (8.9.2013)), וכך גם בקביעה שלפיה יש לוודא כי המיקסר שסופק למבקש לצרכיו, ובמידת הצורך להחליפו במכשיר ריסוק אחר, בכפוף לדרישות הביטחון.

9.

בכל הנוגע לטיפולי השיניים – העותר לא העלה סוגיה זו לפני בית משפט המחוזי במסגרת ההליך דנן, וממילא, נוכח פסק הדין השלישי כמפורט לעיל אין צורך להידרש אליה בגדרה של בקשה זו.

אשר לבקשת המבקש לאפשר לו לבדוק את רמות הסוכר באמצעות בדיקה שאינה מחייבת דקירה: בית משפט קמא לא נדרש לסוגיה זו בפסק הדין, אך בהחלטת הביניים מיום 1.1.2019 ציין כי ככל הניתן, המשיב יאפשר למבקש לבצע בדיקה שאינה כוללת דקירה. הנחתי היא כי המשיב יפעל ברוחה של המלצה זו, ובכל מקרה המבקש רשאי לפנות למשיב בבקשה ייעודית בנושא, כשכל טענותיו שמורות לו.

לבסוף אציין כי דומה כי יש ממש בטענת המשיב כי הליך זה הוגש באיחור. נוכח החלטתי האמורה, אין הכרח להכריע בדבר.

סוף דבר, הבקשה נדחית.