רע"ב 4847/16 שמואל חי כהן נ. מדינת ישראל

לפניי בקשת רשות לערער על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט ב' גרינברגר ) שבמסגרתו נדחתה עתירת המבקש שנסבה על החלטת שירות בתי הסוהר שהורתה על הפסקה מינהלית של עבודות שירות, באופן שבו יישא המבקש ביתרת העונש שנגזר עליו בדרך של מאסר במתקן כליאה. לבקשת הרשות לערער צורפה בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין.

1.

המבקש הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בעבירות תעבורה שונות לרבות נהיגה ללא רישיון נהיגה ושימוש ברכב ללא רשות, ובעבירה של הכשלת שוטר. בגין עבירות אלו נגזר על המבקש עונש מאסר של 6 חודשים לנשיאה בדרך של עבודות שירות. המבקש התייצב לעבודות השירות אולם נעדר ימים רבים ללא אישור. עקב היעדרויותיו ותפקודו הלקוי הוזהר המבקש כמה פעמים ואף הועבר למקום עבודה אחר. למבקש אף נערך שימוע שבו ניתנה לו הזדמנות נוספת להשלים את עבודות השירות כנדרש והוא הועבר למקום עבודה נוסף. עקב טענות על אודות תפקודו הלקוי במקום עבודתו החדש הועבר העותר לביצוע עבודות שירות במקום עבודה נוסף – רביעי במספר. בביקורת שנערכה במקום עבודה זה לא נמצא המבקש ובשיחת טלפון עמו החל המבקש לקלל את עורך הביקורת. בעקבות התנהגות זו זומן המבקש לבירור ושימוע לפני קצין שירות בתי הסוהר שאליהם לא התייצב.

2.

ביום 31.1.2016 הוחלט על הפסקת עבודות השירות של המבקש באופן שעונשו ירוצה בדרך של מאסר במתקן כליאה (להלן: ההחלטה הראשונה ). המבקש עתר נגד החלטה זו. ביום 18.2.2016 קיבל בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטת ש' רנר ) את עתירת המבקש (עת"א 16499-02-16). נקבע כי לא התקיים למבקש שימוע כנדרש. על כן הורה בית המשפט על ביטול ההחלטה הראשונה על הפסקת עבודות השירות ועל עריכת שימוע שלאחריו תתקבל החלטה חדשה. ביום 28.3.2016 נערך שימוע למבקש. לאחר השימוע התקבלה החלטה חדשה שלפיה לא יחודשו עבודות השירות ועל המבקש יהא לשאת ביתרת עונשו בבית הסוהר (להלן: ההחלטה השנייה ). להשלמת התמונה יוער כי בין לבין נעצר המבקש בגין חשד לביצוע עבירה של נהיגה בפסילה. ביום 22.12.2015 הורה בית משפט השלום כי המבקש ישהה במעצר בית אך יותר לו לצאת לעבוד כדי להשלים את עבודות השירות. ביום 16.2.2016 קבע בית משפט השלום בירושלים כי המבקש ישהה במעצר בית מלא (וזאת בשים לב להחלטה מיום 31.1.2016 על הפסקת עבודות השירות של המבקש). ערר שהגיש המבקש על החלטה זו נדחה על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים.

3.

על ההחלטה השנייה על הפסקת עבודות השירות עתר המבקש בטענות כי נפלו פגמים ברישום הימים שבהם התייצב לעבודות השירות; וכי יש להתחשב בנסיבותיו האישיות. ביום 7.6.2016 דחה בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט ב' גרינברגר ) את עתירת המבקש. נקבע כי טענת המבקש לקיומו של מחדל ברישום הימים נטענה בעלמא ללא כל ראיה התומכת בטענה זו. עוד נקבע כי המבקש נעדר פעמים רבות ללא אישור וללא הצדקה; כי ניתנו למבקש הזדמנויות רבות – לרבות בדרך של שינוי מקומות עבודה וקיום שיחות בירור – להשלים את עבודות השירות כנדרש; וכי בנסיבות אלו לא ניתן לתת אמון במבקש. יצוין כי בית המשפט קבע כי על המבקש להתייצב בבית סוהר לשאת ביתרת עונשו – שעומדת על 64 ימים – ביום 13.6.2016; וכי ביום 8.6.2016 קבע בית המשפט כי תינתן ארכה להתייצבות המבקש עד ליום 19.6.2016 על מנת לאפשר למבקש להגיש את בקשת הרשות לערער דנן.

4.

מכאן בקשת הרשות לערער שבצידה הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין. במסגרת הבקשה חוזר המבקש על עיקר טענותיו לפני בית משפט קמא. לטענתו, על אף שמקרהו אינו מעורר סוגיה החורגת מעניינו הפרטני, "שיקולי צדק וכובד הגזירה" מצדיקים את קבלת הבקשה והערעור. נטען כי נוכח יתרת העונש הקצרה שנותרה – 64 ימים – עולה הנזק הצפוי למבקש על התועלת שבמאסרו בפועל. בעניין זה עומד המבקש על נסיבותיו האישיות ועל כך שזהו המאסר הראשון שירצה.

5.

משעיינתי בבקשה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות. כידוע, רשות לערער על פסק דין של בית המשפט המחוזי בעתירת אסיר לפי סעיף 62א(א) לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971 תינתן במקרים המעוררים שאלה משפטית רחבה או שנודעת להם חשיבות מיוחדת, והדבר נכון גם לעתירות שעניינן החלטות המורות על הפקעה מינהלית של צו עבודות שירות (רע"ב 8274/15 ביניאושוילי נ' מדינת ישראל , פסקה 10 (21.3.2016); רע"ב 7/86 וויל נ' מדינת ישראל (26.6.1986)). אף אם ניתן לנקוט בגישה מרחיבה יותר, בשים לב לכך שעתירות אלו הן למעשה בבחינת "גלגול שני" (רע"ב 425/09 פריניאן נ' פרקליטות המדינה (11.3.2009)), סבורני כי אין להתערב בקביעת בית המשפט המחוזי במקרה דנן. טענות המבקש נטועות כל כולן בדל"ת אמות המקרה הפרטני והן אינן מעוררות כל סוגיה החורגת מעניינו של המבקש. עוד אוסיף כי בית משפט קמא נדרש בהחלטתו להזדמנויות הרבות שניתנו למבקש לשפר את דרכיו ולכך שהמבקש, במעשיו, אינו מקבל על עצמו את האחריות הנלווית לעבודות שירות. איני מוצא עילה להתערב בקביעות בית משפט קמא לעניין זה ועל כן אין מקום לדיון נוסף בעניינו של המבקש בבית משפט זה.

הבקשה למתן רשות לערער נדחית אפוא. משנדחתה הבקשה למתן רשות לערער נדחית מאליה הבקשה לעיכוב ביצוע.