רע"ב 4249/16 הישאם טהא נ. הממונה על עבודות השירות - מפקדת גוש צפון

1.

לפני בקשת רשות ערעור שבצידה בקשה לעיכוב ביצוע, על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים (כב' השופט ר' שפירא (סג"נ)), ב-עת"א 62132-03-16,

במסגרתו נדחתה עתירת המבקש כנגד החלטת מפקד מחוז צפון של שירות בתי הסוהר (להלן: המפקד ), להורות על הפסקה מינהלית של עבודות השירות שנגזרו על המבקש, ועל ריצוי יתרת עונשו בדרך של מאסר בפועל .

להלן יובאו הנתונים הנדרשים להכרעה בבקשה.

רקע עובדתי

2.

המבקש הורשע על פי הודאתו בבית משפט השלום בחיפה (כב' השופטת א' קנטור ) בביצוע עבירות של זיוף בכוונה לקבל דבר, וקבלת דבר במרמה. בתאריך 08.06.2014 נגזרו עליו, בין היתר, 6 חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות (ראו: ת"פ 43752-02-10 מדינת ישראל נ' טאהא (08.06.2014)). במסגרת גזר הדין נקבע כי על המבקש להתייצב לריצוי עבודות השירות בתאריך 31.08.2014, והוא אף הוזהר כי חריגה מהכללים עלולה להביא להפסקת עבודות השירות ולריצוי יתרת העונש בדרך של מאסר בפועל.

חרף כך, המבקש לא התייצב במועד שנקבע. בתאריך 02.09.2014, לבקשת המבקש, דחה בית משפט השלום הנכבד את מועד התייצבותו לתאריך 05.10.2014, מטעמי בריאותו של המבקש. מועד ההתייצבות נדחה בשנית – לתאריך 23.11.2014 אף זו נוכח אישור רפואי שצרף המבקש לבקשתו לדחיית המועד. המבקש לא התייצב גם במועד זה.

3.

נוכח אישורי המחלה שהמבקש המציא, הוא זומן לוועדה רפואית על מנת לבחון את כשירותו לעבודה. בתאריך 18.01.2015 הוועדה הרפואית קבעה כי המבקש כשיר לביצוע עבודות שירות, ובתאריך 19.01.2015 ניתנה החלטת רכזת עבודות השירות כי על המבקש להתייצב לתחילת ביצוע עבודות השירות כבר למחרת, בתאריך 20.01.2015.

4.

בתאריך 20.01.2015 המבקש התייצב לראשונה לריצוי עונשו, כאמור, ונערך לו ראיון קליטה והצבה, בגדרו אף הובהר לו כי אם לא יתנהל על פי הנדרש ממי שמבצע עבודות שירות – הוא יוזמן לשימוע ותישקל האפשרות שירצה עונש המאסר שהושת עליו מאחורי סורג ובריח. חרף כך, המבקש לא ביצע את עבודות השירות באופן סדיר, והוא נעדר ממקום העבודה ימים רבים, וזאת ללא אישור המפקח, ובניגוד להוראות הממונה. המבקש זומן למספר שיחות בירור שאף אליהן הוא לא התייצב. לבסוף, בתאריך 08.03.2015, נערכה למבקש שיחת בירור עם המפקח על עבודות השירות, ובסיומה הוחלט לזמנו לשימוע לצורך בחינת הפסקה מנהלית של עבודות השירות שלו, וסיום ריצוי עונשו בכלא.

5.

בתאריך 08.06.2015 נערך למבקש שימוע, ובסיומו הוחלט לתת למבקש הזדמנות אחרונה לרצות את מאסרו בדרך של עבודות שירות. בגיליון השימוע צוין כי החלטה זו התבססה, בין היתר, על כך שהמבקש התחייב להתייצב לריצוי עבודות השירות ללא הפסקה עד לסיום עונשו. כן צוין כי המבקש הוזהר, והובהרה לו משמעות אי התייצבותו.

6.

בתאריך 03.01.2016 בית משפט השלום הנכבד דחה את הבקשה שהגיש המבקש לדחיית ביצוע עבודות השירות בשבועיים נוספים. חרף כך, גם לאחר מכן המבקש לא התייצב לביצוע עבודות השירות. לפיכך, בתאריך 01.02.2016 נערך לו שימוע נוסף, שבסיומו הומלץ להורות על הפסקה מנהלית של ביצוע עבודות השירות, ועל סיום ריצוי עונש המאסר – בבית הסוהר.

7.

בתאריך 24.02.2016 הורה המפקד על הפסקה מנהלית של עבודות השירות שביצע המבקש, וקבע כי המבקש ירצה את יתרת עונשו בבית הסוהר, וזאת בהתאם לסעיף 51ט

ל חוק העונשין, התשל"ז-1977

(להלן: חוק העונשין ).

8.

בתאריך 15.05.2016 נדחתה עתירה שהגיש המבקש כנגד החלטה זו. בית המשפט לעניינים מינהליים הנכבד קבע כי בנסיבות העניין ובפרט בהתחשב בהזדמנויות הרבות שניתנו למבקש – לא נפל כל פגם בהחלטת המפקד . בתוך כך נקבע כי המבקש התחמק, וניסה לדחות את ביצוע עבודות השירות בכל דרך אפשרית, וזאת חרף כך שנמצא שהוא כשיר לכך מבחינה רפואית. בפסק דינו ציין בית המשפט לעניינים מנהליים הנכבד גם כי במהלך התקופה בה היה על המבקש לרצות את עבודות השירות – המבקש נעצר בחשד למעורבות בעבירת סמים. בית המשפט לעניינים מנהליים הנכבד קבע כי לא ניתן להתעלם מעובדה זו, וזאת חרף כך שהיא לא היתה הטעם להפסקת עבודות השירות.

פסק דין זה הוא מושא בקשת רשות הערעור שבפני, שהוגש בד בבד עם הגשת בקשה לעיכוב ביצוע. לשם השלמת התמונה אציין כי בתאריך 26.05.2016 הוריתי על עיכוב ביצוע ארעי של עונש המאסר בפועל שהושת על המבקש, וזאת עד למתן החלטה אחרת.

טענות הצדדים

9.

לטענת המבקש, בית המשפט לעניינים מנהליים הנכבד שגה בכך ששם דגש על הטענה לפיה הוא נעצר בחשד למעורבות בעבירות סמים. לטענתו, הוא מעולם לא צרך סמים או היה מעורב בעבירות מסוג זה, ועל כן לא היה מקום לתת כל משקל לעובדה זו. לטענת המבקש, התייחסותו של בית המשפט לעניינים מנהליים למעצרו האמור – מחייבת את ביטול פסק הדין מושא הבקשה.

המבקש טוען עוד כי בית המשפט לעניינים מנהליים טעה בכך שקבע כי הוא ניסה להתחמק מביצוע עבודות השירות, בעוד שלדבריו הסיבה לאי התייצבותו נעוצה במצבו הבריאותי. בתוך כך המבקש טוען כי הוא תמיד שיתף פעולה עם שירות בתי הסוהר, בעוד שלגישתו המשיבים הם שנמנעו מלהגיב לבקשותיו השונות. המבקש אף מצהיר כי הוא מוכן להתחייב להמשיך לבצע את עבודות השירות ברצף, וכי נכון לעת זו – מצבו הבריאותי איננו מונע ממנו לבצע את עבודות השירות.

10.

המשיבים, בתגובתם שהוגשה בתאריך 22.06.2016 בהתאם להחלטה שהורתה להם לעשות כן, טוענים מנגד כי דין הבקשה להידחות. לגישתם, כל טענותיו של המבקש מתמקדות בעניינו הפרטני, ומשכך לא מתקיימת הצדקה למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי". לגופו של עניין, המשיבים סומכים ידיהם על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים הנכבד, והם מדגישים את היעדרויותיו הרבות של המבקש והפרת ההתחייבות מצדו להגיע לעבודות השירות, וזאת אף לאחר שניתנה לו הזדמנות לתקן את התנהלותו. המשיבים מוסיפים עוד כי לא נפל כל פגם בכך שבית המשפט לעניינים מינהליים הנכבד ציין את עובדת מעצרו של המבקש, במיוחד בשים לב לכך שהודגש בהקשר זה בפסק הדין כי זה איננו הטעם להפסקת עבודות השירות.

דיון והכרעה

11.

לאחר שעיינתי בבקשה ובצרופותיה, ובתגובת המשיבים, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות . טעמי למסקנה זו יובאו בקצרה מיד בסמוך.

12.

כידוע, רשות ערעור בבקשות מסוג זה ניתנת רק מקום בו הבקשה מעוררת שאלה משפטית רחבה או שנודעת להם חשיבות כללית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים. הדבר נכון גם ביחס לעתירות שעניינן החלטות המורות על הפקעה מינהלית של צו עבודות שירות ועל ריצוי יתרת העונש בדרך של מאסר מאחורי סורג ובריח (עיינו: רע"ב 7495/04 בהאלדין נ' שרות בתי הסוהר (14.02.2006); רע"ב 533/07 פלוני נ' הממונה על עבודות השירות (17.01.2007); רע"ב 3564/14 בן ז'נו נ' מדינת ישראל –

שירות בתי הסוהר (02.06.2014); רע"ב 3560/15 אסולין נ' שירות בתי הסוהר (28.05.2015); רע"ב 8274/15 ביניאושוילי נ' מדינת ישראל (21.03.2016)). בפסיקתו של בית משפט זה הובעו אמנם גם דעות נוספות, לפיהן ראוי לנהוג ביתר גמישות בהענקת רשות ערעור על החלטות בעתירות אסיר מהסוג שלפנינו מתוקף העובדה ש"גלגולן" הראשון הוא בדיון בפני ערכאה מנהלית (עיינו: רע"ב 425/09 פריניאן נ' פרקליטות המדינה (11.03.2009); רע"ב 4847/16 כהן נ' מדינת ישראל ( 16.06.2016 )). יחד עם זאת גם לפי הגישה המרחיבה אין מקום להעניק רשות ערעור כאן, וזאת מאחר שמצאתי כי לא נפל פגם בהחלטה מושא הבקשה, וממילא אף לא בפסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים הנכבד.

13.

בענייננו – עיון בבקשה שלפני מעלה כי היא איננה מעלה כל סוגיה משפטית בעלת חשיבות כללית המצדיקה מתן רשות ערעור, ולמעשה גם המבקש עצמו איננו טוען כי קיימת כאן עילה למתן רשות ערעור, למעט עניינו הפרטני.

14.

אף לגופם של דברים דינה של הבקשה – להידחות . כידוע, בהתקיים תנאי כלשהו מתנאי סעיף 51ט ל חוק העונשין , ובכלל זה היעדרות ממקום העבודה ללא אישור – המוסמך רשאי להחליט כי עבודתו של עובד שירות תופסק, וכי הוא ירצה את יתרת תקופת המאסר בבית הסוהר. בהקשר זה נקבע בפסיקתנו כי המרת עונש המאסר בפועל בעבודות שירות הינה מעין פריבילגיה, שנועדה לאזן, בנסיבות המתאימות לכך, בין הצורך להטיל על נאשם עונש מאסר בפועל לבין הרצון לסייע בשיקומו.

פריבילגיה זו מקימה ציפייה להתנהלות רצינית וראויה, והיא ניתנת לביטול מקום בו עולה כי הנאשם איננו מקבל על עצמו את האחריות הנלווית למסלול עונשי זה ולא מבצע את המוטל עליו (ראו: רע"ב 2955/11 אזבארגה נ' שירות בתי הסוהר ( 08.05.2011); רע"ב 4964/15 סיאם נ' שירות בתי הסוהר - הממונה על עבודות שירות ( 23.07.2015 ); רע"ב 8056/15 אומזגין נ' נציב שירות בתי הסוהר - הממונה על עבודות השירות ( 09.03.2016 )).

15.

המבקש איננו חולק על כך שמבחינה רפואית הוא כשיר לבצע את עבודות השירות. עם זאת, המבקש לא ביצע את חובותיו ונעדר פעם אחר פעם ממקום העבודה, מבלי לקבל לכך כל אישור. גם לאחר שהמבקש הוזהר – הוא לא השכיל לנצל את ההזדמנות שניתנה לו על מנת לשפר את התנהלותו. בנסיבות אלו החלטת המפקד , אשר ניתנה

בהתאם לעילות הקבועות ב חוק העונשין , הינה החלטה סבירה, והיא אף התחייבה בנסיבות. ממילא אינני סבור כי נפל פגם בפסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים הנכבד, אשר נדרש בפסק דינו להזדמנויות הרבות שניתנו למבקש לשפר את דרכיו, וכן לכך שהמבקש, במעשיו, איננו מקבל על עצמו את האחריות הנלווית לעבודות שירות, ולא מצאתי כל עילה להתערב בקביעות האמורות.

בנסיבות אלו, בהן לא נפלה טעות במסקנה אליה הגיעה בית המשפט לעניינים מינהליים הנכבד – לא ניתן לקבל את טענתו של המבקש, לפיה יש לבטל את פסק הדין מושא הבקשה נוכח ההתייחסות למעצרו במהלך התקופה בה היה עליו לרצות את עבודות השירות. ממילא, אין אף בכך כדי להצדיק את קבלתה של הבקשה דנן, בשים לב לכך שצוין בפסק הדין כי לא זו היתה הסיבה להפסקת עבודות השירות.

16.

נוכח כל האמור לעיל – הבקשה נדחית . עיכוב ביצוע העונש הארעי, שעליו הוריתי בהחלטתי מתאריך 26.05.2016 – יתבטל, איפוא, והמבקש יתייצב לריצוי עונש המאסר שנגזר עליו – בתאריך 07.08.2016 עד לשעה 09:00, בבית מעצר קישון, או במקום אחר על פי החלטת שירות בתי הסוהר, כשברשותו תעודת זהות, או דרכון. על המבקש לתאם את הכניסה למאסר, כולל האפשרות למיון מוקדם, עם ענף אבחון ומיון של שירות בתי הסוהר, טלפונים: 08-9787377 או 08-9787336.